שו"ת תעלומות לב חלק ג כו

והוא הדבר אשר דיברתי כי עתה יש מקום להדר"ג שי' להתחקות על הדבר הגדול הזה וכאשר אדוני'כם יחזור להתחקות ולפרסם איסורם מחדש על פי מה שנודע לו עתה וכפי מה שהניח מקום לזה בהסכמתו כאמור בזה יפאר וירומם עוד תפארת גדולתו בעולם ויתקדש ש"ש ברבים ויאמרו אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים ובתשובתו הרמתה אני מצפה ומיחל ואם ח"ו אדוני יגדור בעדי דרכי התשובה הכני מוכרח לעמוד על משמרתי שבמלתא דאיסורא אין חולקין כבוד לרב ולדידן לא נסמוך על ההתר הלזה כל עוד שלא יעמידנו בקרן אורה בהתרת כל השאלות הנ"ל וכסא אדוני נכון כנה"ר וכנא"ה הבע"ח בש"א בטבת ה'תר"ס פה מצרים יע"א ע"כ: זה הוא טופס האגרת ותוכנה אשר שלחתי לעיקו"ת ירושלם ת"ו: ומעתה יראה הדר"ג שי' כי אחרי מה שכתבתי להרהג"א אי"ש ירושלם ת"ו בכתב הנוכחי והוכחתי באותות גלויים ומופתים חותכים כפי מה שהורוני מן השמים ונתברר כי שמחה הנישאת לישראל הנז' היא ממזרת מצד עצמה וכאשר הוסיפה לחזק את ידינו יקר סהדותיה של הרב היר'א אור קשישא ר"מ ור"מ בעוב"י אנקונא יע"א שמר ניהו גופיה היה ר"מ ור"מ בקורפו יע"א ויודע פרטי הדבר לאמיתותן ששמחה זו היא ממזרת מפורסמת אצלם. ושזהו טעם הרב כמוהרשט"א ז"ל שהשיאן זל"ז כדת של תורה שממזר ודאי נושא ממזרת ודאית שוב לא ראיתי עוד שום צורך להשיב על הפס"ד של ההתר הנז' אשר סדר מעלת הרב הפוסק יצ"ו אשר תלי"ת יש ויש אתנו להשיב ע"כ פנה וזוית אשר שם בה אבן למוסדה להתיר ע"י את הממזרים האלה ולהראות גלוי שהממזרים הנז' באיסורייהו קיימי ויקומו עד עד ועכ"ז נסוגותי אחור שלא להניף ידי במקצוע הלזה מכמה סיבות גלויות וידועות: (א) שהנה מע' הרב הפוסק יצ"ו בכל פסק דינו הנז' לא דרך בדרך הזה כלל ולא נגע בפסלות שמחה אשת ישראל הממזר הראשי כלל אשר היא ממזרת מצד עצמה כי לא אסיק אדעתיה כזאת ורק זה כחו כי בא במה הצד להתיר את ישראל קוניליאנו מצד עצמו בספקי ספקות אשר כתב בחושבו למשפט כי רק ישראל הנז' הוא אבי הנבלה הזאת של פיסול משפחתו וזרעו בפיסול ממזרות מצד העדיות שנתקבלו עליו אשר ע"כ חתר להפילם ולהכשירו ועתה אשר אנחנו יודעים שהמקור של המשפחה מושחת והבעל כאשתו שניהם ילדי זנונים וזרעם אחריהם טמא טמא יקרא כיולדיהם מה צורך למלאת הגליונות בהוראת פסלות המשפחה ולמשקו"ט לראות היעמדו דברי הרב הפוסק יצ"ו אם ישראל הלזה כשר הוא כאשר העלה בחכמתו או מומו הוא מום קבוע שאינו עובר עולם ועד שבשגם לו יהיה שיצדקו דב"ק בהיתרו של ישראל הנז' לעו"ד שבזה נישוויה לסנאיה של הרה"ג כמוהרשט"א ז"ל שטעה בדין פשוט והשיא את ישראל שהוא כשר או ספק ממזר עם שמחה אשר היא ממזרת ודאית ומפורסמת אשר לא כדת כדקי"ל אפי' ספקן בספקן אסור כ"ש ספקן בודאן וכ"ש וק"ו ישראל כשר עם ממזרת שזה טעות גדולה ח"ו עכ"פ הנעשה אין להשיב ולו יהיה שישראל הזה כשר הוא וטעו ב"ד בהוראה והשיאוהו לממזרת ושוב נתודע להם שטעו בהוראתם סו"ס אין ידיעת טעותם מכשרת את הממזרים אשר נולדו מהזיווג הנתעב אשר לא עלה יפה ע"פ דת ודין זרעם וזרע זרעם ממזרים גמורים הם ויהיו עד סוף כל הדורות וכמפורש דינם בש"ע אה"ע סי' ד' סעי' י"ח ופשוט וא"כ על זרעם אחריהם שעליו אנחנו דנין היום אין לנו מה לפלפל בו כלל ולהג הרבה יגיעת בשר הוא וזאת ברורה בעינינו שאם היתה דעת הרב הפוסק יצ"ו מקפת בידיעה הזאת ששמחה ההפוכה הזאת היא ממזרת מצד עצמה כאשר נודע לנו לא היה מטריח קולמוסו לכתוב דבר וחצי דבר בענין זה כי אין לו מקום מהיכן להכנס אפילו כמלא מחט סדקית ובפרט שאנחנו מכירים את הר' הפוסק יצ"ו שיראתו קודמת לחכמתו ה' יאריך ימיו וכיון שאנחנו רחוקים זה מזה הרחק שני הקצוות ממש. אך למותר להשיב על דבריו שהם קיימי בדרך אחרת רחוקה מדרכנו כמש"ל: (ב) שהדבר ברור בעינינו שכבוד חו"ר ב"ד דעיקו"ת ירושלם ת"ו ועטרת מלכם בראשם ראש הממשלה גאון עוזינו הרהג"א אי"ש על העדה יש"א ברכה יצ"ו בהגיע ליד"ק כת"ד אשר ערכתי אליו באריכו' בליבונן של דברים עם הכתב שכתב להם גם מני"ר יצ"ו בצירוף העתק כתבו של הרה"ג כמוהר"ר יצחק רפאל אשכנזי יצ"ו ר"מ ור"מ בעוב"י אנקונא יע"א אשר שם כתוב יקר סהדותיה שמעיד בגודלו כי שמחה היתה מפורסמ' אצלם לממזרת ודאית ומחזיק כל דברינו שבכתבינו הארוך הנז' בטח כי יעיינו בחכמתם שנית בדבר הגדול הלזה וכאשר יתברר להם על נקלה שאין על מה לסמוך על יסודי ההתר שכתב הרב הפוסק יצ"ו ברור כשמש כי הם ישיבו את המנוגעים הנז"ל לאיסו' הראשון. כי מציון תצא תורה כתיב והפה שהתיר הוא הפה שיאסור ומה צורך לפסקים לסתירת דברי הרב הפוסק יצ"ו באופן שמסיבות שתים האמונות היה נראה בעיני ללא צורך לכתוב דבר ולהעיר עד מה על פס"ד של הרב הפוסק יצ"ו יותר ממה שעוררתי בכתבי הארוך המבואר כל הצורך אשר שלחתי ליד כבוד הרב הגאון מלך ירושלם ת"ו ובדעתי זאת עמדתי מאז שלחתי הכתב הנז' לעיקו"ת ירושלם ת"ו מח' טבת ה'תר"ס עד כען: האמנם לאשר ראיתי כי מעיקו״ת נסתם כל חזון ותשובתם עוד לא נראתה הגם שלפי הנשמע שהכתבים הנז' ביום הגעתם לעיה"ק פעלו פעולה נמרצה וארץ רעשה אכן תשובה בפועל עוד לא ראינו גם ממכתבי מעכ"ת שי' אשר קבלתי בימים האחרונים הקרובים נודע לי כי הוגד לו נכונה כי הממזרים האלה שהותרו לא יטו אזן לקול מורים אם יחזירו אותם לאיסורם. והם באחת כי מדי היתרם המחודש לא נפקי ומה גם כי הוכרז בבהכנ"ס דקורפו יע"א את דבר ההתר. והגיע הדבר עד אזני ממשלת הארץ דשם ויפה העיר הדר"ג שי' כי עתה יש לחוש פן יפזרו רגליהם למדינות אחרות אשר אין אתם יודע מהעובר לחזק ידי התרם בפסקי דינין מב"ד של שאר מדינות על סמך פס"ד אשר בידם מחו"כ עיקו"ת ירושלם ת"ו ובפרט שפס"ד ההתר עלה על משבח הדפוס ואנן בדידן לא נוכל להשען רק על הכתבים ששלחנו לעיקו"ת ירושלם ת"ו. כי הכתבים