שו"ת תעלומות לב חלק ג רלו

ארח חיים לחנך נערי בנ"י לנגן עם הש"ץ והוא הנקרא קורו. וכן ללמדם לקרות בס"ת בצבור מנהג נכון הוא קונט' הליקוטים אות י"א בדצ"ו) המתפלל ביחיד אין לו לכפול ה' אלהיכם אמת (שם אות י"ג) מותר להתפלל י"ח ע"ג הלוחות הארוכים שאין בהם טפח שמניחים בבהכ"נ לעמוד עליהם מפני הלכה. (שם אות י"ד) יבאר מ"ש שאין קפידא לשנות הפסוקים במ"ש בסי' קט"ז. (סי' יט ס"ג וסי' ך' ס"ב דט"ל) בהכ"נ שנהגו לו לומר קדיש וברכו בין לחש לחזרה ובטלוהו יפה עשו שם אות טז דצ"ז) העולים לדוכן באנפלאות של בגד ותחתם עור. וכן הנושאים כפיהם למטה מהדוכן במנעליהם יש להם ע"מ שיסמוכו (שם אות טו) בהכ"נ שאין ומתפללים בו מנחה בכל יום כשמתפללי' שם עם האבלים אין כופלים ע"פ (שם אות כג) נתן טעם למה שנהגו לקנות הולכת ס"ת לבניהם הקטנים כדי לחבבם במצות (שם אות ז') כהן שעלה מפטיר במנחת יוה"כ לא ירד (שם אות ה) המנהג שעומד אחד אצל הש"ץ ומקרא לו הטעמי' מנהג קדום הוא שם אות ב) נמצא טעות בס"ת במנחה אחר שקראו יו"ד פסו' אין מוציאין אחר (שם אות ג) נדבק האות לתג ואין ס"ת אחר קורים בו שם אות ד) נמצא פסול בפ' ואברהם זקן שקורין לחתן גומר בלא ברכה שם אות ז) מותר לעשות פרוכת מבגד חדש של אשה כיון שמשנים צורתו לגמרי ושם אות יז) טוב ויפה לעשות החופה בבהכ"נ במקום הקדש סי' נ"ז בדף כ"ח ובדף נ"ט ס"ד לקח כוס שכר ופתח אדעתא לומר שהנ"ב וטעה ואמר בפה"ג דיצא גם השומעים יצאו (קונטריס הליקוטים אות ח' דצ"ו) טעה הבוצע וברך שהכל או במ"ג יצא הוא והשומעים אותו (שם אות ט) עתה שנתחדש הטיליגראף והבי דואר קבוע אין מקום לברכת שהחיינו במי שלא ראה את חבירו יב"ח (שם אות כ"ד דצ"ז) בענין בנין בהכ"נ בשבת ע"י פועלים גוים (שם אות י"ב דצ"ו) בדין קדוש במקום סעודה ולענין קדיש בבהכ"נ (סי' י"ט ס"ד וסי' ד' ס"ב וס"ג דט"ל) במאי דקי"ל הכל עולין למנין ז' בסי' רפ"ב (סי' י"ט ס"א וסי' ד' ס"א דט"ל) אם גזרה המלכות שלא לצאת בלילה בלי נר דלוק ואומר לגוי מע"ש לצאת עמו (שם אות כ"א דצ"ז) בדין איסור לרכוב על העגלות שהולכות בכח האיליטריק (שם אות כ"ה) תולעים הגדלים בתלוש שמותרים קודם שפירשו אם יכול לאכלם בשבת (סי' כ"ה דמ"א) מדינה שיצאה מרשות מלכות זו למלכות אחרת אין צריכים לקנות רשות עד שיגמר הזמן הראשון (קונטריס הליקוטים אות י"ט דצ"ז) מי שלא הבדיל במוצאי יו"ט אם יש לו תשלומין (שם אות ד') בדין הוצאת אש מעצי גפרית ביו"ט (סי' י"ט וסי' ד' ס"ה (דט"ל) אם נתאחרו לעשות החופה בעיו"ט עד שקדש היום קונטריס הליקוטים אות כ"ב) יורה דעה בענין פסול שוחט שעבר על השבועה וגם נעלמה ממנו סרכה סי' יו"ד דכ"ח בדין שוחט שידיו רותתות ומה דין הכלים שבשלו בהם משחיטתו (סי' כ"ג דמ"ב) מה שהישמעאלים מונעים לשחוט אם לא יהפוך פניו לצד אל קבלה (קונ' הליקוטים אות א' דצ"ח) אם הנכרים שוחטים הרבה שיוכלו הישראלים לקחת דיים בשר אין חשש אם השוחטים יקבלו שכרם מהכשירות שם אות ב' דצ"ח) בהמה שנמצאו איבריה הפנימיים הפוכים הכבד ודעימיה לשמאל והטחול לימין ותלת אוני לשמאלא (סי' ז' דף יו"ד) בדין השולחים בשר ועופות ע"י משרת גוי (קונ' הליקוטים אות י"ד דצ"ט) בשר שנמלח ונמצא בחתיכה אחת מעט חלב שנעלם מהמנקר (שם אות ט') במאי דקי"ל דחתיכה הר"ל אינה בטילה (סי' ל"ח דנ"א) היין ששולחים אותו עם הב'אפור בפוליסה והנשרתי' ונרתתי לשלוח בו יד (קונ' הליקו' אות כ"א ד"ק) המצות של פסח ששולחים עם הפאפור בלי חותם אין לחוש להם (שם אות י"ד דצ"ו) בענין הרום והאיספריטו הבא מאינגליטיירה וערי אירופא (שם אות ד' ד"ק) להאמין בבעל הפאבריקה שאומר שזה הרום הוא מקנים וכיוצא (שם אות כ"ב) ישראל מאירופה אשר נעשה להם סתם יינם כהיתר אם מקבלין עדותו על יין כשר (שם אות כ"ג) גודל איסור סתם יינם גם בזה"ז (שם אות י"ח) שכר מסתם יינם וצרפו אותו צרוף אחר צרוף דהוי זיעא דזיעא אם הותר (שם אות יט) בענין איסור משום חקות הגויים והתנאים הצריכים לזה (סי' כ"ז ס"ג דנ"ח) בחור אחד שגילח זקנו במספרים כעין תער וחכם אחד הלבין פניו ברבים (קונ' הליקו' אות ז' דצ"ח) כלה שספרה ז"ן קודם שבא החתן ולא ראתה אותו מעולם בכ"ז עולים לה (שם אות ה) איש גירש אשתו ובו ביום רוצה לישא אשה ששידכה מקודם וספרה ז"ן (שם אות ג) בתולה שנפלה ונשרו בתוליה וכן אטומה שהרופאים עשו לה ניתוח אם צריכה לספור ז"ן שם אות ד) רבים מע"ה אין פורשים על דם בתולים וזו רנה חולה ויש להזהירם ע"ז (שם אות יו"ד דל"ט)