שו"ת תעלומות לב חלק ג רלד

מה שכבר נפסק בתלמוד בבלי א"כ הו"ל די"ת ותו לא מצינן למעבד ס"ס וכן מצאתי להרב מהרש"א שכתב כן בתשו' הבאה בספר בעי חיי סימן קמ"ה וכ"ש וק"ו שבדברי מר אביו הגאון גופיה שם בחיו"ד סס"י קצ"ח וסימן קצ"ט ביאר להדיא כן ושם אין דרך לנטות ולומר דלבני א"י קאמר וזה פשוט ומבואר מאד כ"ד מפ"ה ס"ט ועיין בחק"ל יו"ד, ח"ב בשיירי א"ח סימן א' ובס' שמחת יו"ט סי' י"א ה"ד מז"ה בספר נדיב לב שם והגאון חיד"א בספר עין זוכר אות ס' סל"ב כתב שכמה מהאחרונים עשו ס"ס נגד מרן והביא שהרב קול אליהו א"ח סי' ז' כתב כן עי"ש ועיין בעי חיי חיו"ד סי' קי"ג ובס' הגיד מרדכי סימן י"ב וט"ו ובס' שער אשר הנד"מ א"ח סימן יו"ד. וכעת נד״מ ספר פתח הדביר ח"ג ושם בסימן של"א דרכ"ב האריך הרחיב בענין זה ועיין להרב פני יצחק נר"ו בסי' ז' ובסי' ט' ובסי' י"ג וט"ז ולהרב ישמח לב בחאה"ע סס"י ט"ו ובס' פני יצחק ח"ה הנד"מ הביא מ"ש הרב נוכח השלחן באה"ע סי' י"ד ובס' רב ברכות בכללי הס"ס שכתבו להדיא דעבדינן ס"ס נגד פסק מרן בש"ע, ב אם גם מרן ז"ל בש"ע הביא הסברה בשם י"א אחר הסתם עבדינן ס"ס. כ"כ הרב פרי האדמה ח"ב בהל' אישות דנ"ה וכן הסכים הרב מוהרי"ן ז"ל שם ועיין בספרי הקטן תעלומות לב ח"ב אה"ע סימן א' דכ"ז ע"ב. ג ואם לא גילה דעתו בש"ע. רק סברתו מבוארת בב"י או בתשובה. כתבתי בהגהותי שבס' ישרי לב אות ס' שלבי מהסם לומר דלא עבדינן ס"ס אכן כיון שראינו שבעיקר קבלת דעת מרן מהריק"א בב"י ובתשובה מצינו חולקים. וס"ל דלא קבלנו הוראות' אלא בש"ע שעליו הסכימו מאתן רבנן וגם כי רוב פסקיו הם ע"פ הרמב"ם שהיה עיקר ההוראה ואף דסוגייא דעלמא אזלא דלא כוותייהו ונקטינן כוותיה גם במ"ש בתשובה ובב"י וכמש"ל. מ"מ לענין ס"ס נראה ודאי דאף להחולקים וסוברים דלא עבדינן ס"ס הפך ס' מרן בש"ע אזלי ומודו דעבדינן ליה כשהוא הפך מ"ש בב"י או בתשובה ועיין להרב מהר"ח רומאנו ז"ל בתשובה הבאה בספר ישמח לב חאה"ע סי' ז' וכ"ש בפירוש הרב פני יצחק נר"ו בח"א סי' י"ג דע"ד ע"ד ודבריו בזה נכונים וכמו שביארתי בספרי תעלומות לב ח"א אה"ע סי' כ"ח. ועיין בספרי תעלומות לב ח"ב אה"ע סי' א' דכ"ז ע"ב וע"ג. ושם ביארתי דכשהב' ספקות הם הפך מרן לא עבדינן ליה וכן אם יש לנו ספק בפירוש דברי הרמב"ם. ומרן פירש דבריו בב"י ובתשובה. כההיא דאה"ע סי' מ"ב בכגו"ד לא עבדינן ס"ס וכמ"ש מופת הדור הרב שמחת יו"ט בסי' ע"ו. ועיין להרב פני יצחק בח"א סי' י"ג שהביא משם הרב מהרח"א בתשובה שבספר אהל יוסף שבשו"ג סי' כ"ט דעביד ס"ס גם כשב' הספקות הם נגד מרן וכ"כ בח"ב דכ"ח ע"ג ובח"ה בהשמטות דקס"ב ע"ד והדבר קשה כי ידוע שכל חילייהו מהסוברים דעבדינן ס"ס נגד מרן. היינו מפני שסוברים דכאשר יהיו הב' ספקות יחד גם מרן היה מודה משא"כ כשגילה דעתו בב' הספקות זה נרלע"ד ואכמ"ל. במנהג שנהנו לכתוב בשטרות שקבל ס' הפוסק אפי' נגד מרן א במקום שנהגו הסופרים לכתוב בשטר שקבל עליו ס' זרה ויחידה. אפילו בלי המלכה בבעלים האריך בזה הגאון מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל מה"ב ח"מ סי' י"ב דלא מהני אי מטעס שלא נמלכו בבעלים. וגם דלא ידע מה דמחיל. וסיים ומלבד כל זה תמהני על מה שנהגו סופרי ירושלם לכתוב שיזכה בעה"ש אפי' ע"פ ס' יחיד ואפי' שיהיה נגד ס' מרן הקדוש דמלבד דלמה שביארנו אין בו מועיל להוציא מיד המוחזק בר מן דין נראה שאין בו מועיל שהרי בא"י קבלו דעת מרן וכו' והביא דברי התשב"ץ ח"ג סימן ר"י וכתב שמדבריו נראה דאף אם כתבו כן בשטר אינו מועיל וחייבים לקבל את הדין כדעת מרן ז"ל וכו' ולדידי חזי דחשיב זה כזלזול בכבוד מרן ואם יבא שטר כזה לידי אקרענו ע"כ ושם בסס"י ג' זכר עשה לתשובה זאת ובעיקר המנהג שנהגו לכתוב שקבל בעה"ש ס' זרה ויחידה כתב דרפיא בידיה ואולם על מה שנהגו בא"י לכתוב אפילו נגד ס' מרן שכתב הרב הפוסק שלא עשו כלום. כתב דהדין עמו וישתקע הדבר ולא יאמר ושכבר מנע לסופרי ירושלם וחברון לכתוב כן עכ"ד ועיין למר בריה הרב ארח משפט ז"ל בסי' כ"ה סכ"ג שאף שתמה ע"ד הגאון מ"א ז"ל מ"מ הסכים דלגבי א"י לא מהני שיקבל ס' נגד הרמב"ם ומרן דהוי קבלה נגד קבלה. ובאות י"ב הביא דברי הגאון אבינו רוענו ז"ל וציין להרב שעות דרבנן סי' יו"ד ובכנה"ג אות ל' ונכדו הגאון כמהרח"ף ז"ל בס' גנזי חיים אות ק' בדיני קי"ל אות ש' האריך בזה. ואם ראה תראה בספר רב דגן יו"ד סי' ג' בשטר שנעשה לפני הגאון מרן החק"ל ז"ל וחתימו עלה תרין סמכי קשוט ומקוים מב"ד הגדול של רבינו ז"ל ושם כתוב שקבל ס' הפוסק אפילו נגד מרן ז״ל צריך לומר שבזמן שנסדר השטר ההוא עדיין לא נתן לבו לפקפק בזה. שהרי אותו השטר שבספר רוב דגן הנז' נכתב בתשרי תקע"ז והשטר אשר עליו השיב בחק"ל מה"ב היה בחדש אייר התקע"ח ונהירנא בשנת התרטו"ב בעה"ק ירושלם תוב"א בא שטר שהיה כתוב בו אפילו נגד מרן ז"ל לפני הגאון מז"ה ח"ד בדרא ז"ל והדו"ד היה בין ב' ת"ח ספרדי ואשכנזי ודן את הדין זיכה את הזכאי וחייב את החייב. אז קס החכם האשכנזי שיצא חייב בדינו ואמר לו הלא השטר הזה חספא בעלמא הוא ואביו הגאון חקל כתב שאם יבא לידו יקרענו וכבודו שבא לידו לא די שלא קרעו אלא שחשבו לשטר גמור והשיב לו מז"ה במלות קצרות. כאשר תשלם במטבא כאשת חייבנוך. גם אנכי אקרענו. לקיים מילי דאבות. ב ואם גם לגבי יורשיו מהני קבלת השטר עיין פרי הארץ ח"ב סי' י"א ולהגאון מז״ת בחק"ל מה"ב ח"מ סי' ג' וסי' י"ב. ועיין מה שכתבתו בספרי תעלומות לב ח"א ח"א סימן ז'. ושם הבאתי מה שכתב הגאון שארינו כמהרח"ף ז"ל בס' חקות החיים בסי' כ"א דלכ"ע היכא שנשתעבדו הנכסים מחיי הנותן דמהני הקבלה גם ליורשיו עי"ש ומינה דנתי במתנת בריא שזוכה המקבל מתנה בגוף מהיום כמבואר בש"ע ח"מ סי' קי"ב ורנ"ז. דא"כ כבר נשתעבדו הנכנסים מחיי הנותן ומהני קבלתו גם ליורשיו. ושם הארכתי בזה קחנו ושם.