שו"ת תעלומות לב חלק ג רכח

ובגו"ר אה"ע כלל ד' סימן ל' ובח"מ כלל א' סי' ב' ובזרע אברהם אה"ע סס"י ד' ובכרם שלמה סי' פ"ה והלכה למשה די"ג ושאר דוכתי כהונת עולם דט"ו ע"ג חוט המשולש שבתשב"ץ סי' ל"א באופן דיצא הכלל מבורר ומסודר ומלובן דהסתם עיקר לדברי הכל. ומיהו בס' בני יעקב דרי"ד ע"ג כתב דבכמה מקומות כותב הסברה דחויה בסתם והעיקרית בשם י"א וכ"כ הזרע אברהם יו"ד דל"ז ע"ב דאין לסמוך על כלל זה. ואנו כבר כתבנו דכמעט כל גדולי ישראל הסכימו לסמוך עליו את"ד ז"ל ואני אומר דודאי שברוב המקומות דרכו של מרן ז"ל לכתוב הסברה העיקרית בסתם ועליה אנו סומכין זולת אם אנו רואים מדבריו שבב"י שדעתו מבוארת כס' שהביא בש"ע בי"א או שהס' ההיא היא ס' ב' עמודי ההוראה או ס' הרוב הפוס' שע"פ מה שביאר בהקדמתו לחיבור הב"י נקטינן כאותה הסברה אף שהביאה בי"א. אבל חוץ מזה ודאי דלכ"ע הלכה כסתם. והכי דייקי דברי הרב בני יעקב ז"ל שם ודברי הרב זרע אברהם ז"ל לא ראיתי כי אינו מצוי אצלי וכבר הביא דבריו ג"כ הרב פרי האדמה ח"ג בדפ"א. וגם דבריו יכולים להתפרש כן דאין לסמוך על כלל זה בכל המקומות דיש מקומות שבהכרח לפסוק כי"א וכמ"ל ועיין נר מצוה באות קט"ו מכללי הפוס' ומצאתי סמך לזה בדברי הגאון מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל א"ח סימן נ"ד דפ"ח ע"א ודצ"ה ע"א ודצ"ו ע"ב ועוד לו בחק"ל יו"ד ח"א סי' קצ"ט דרע"ח ע"ג ושם כתב דמצינו קצת דוכתי שדעתו כי"א עי"ש. ואולם ראיתי להרב הגדול מ"ס המלך ז"ל הו"ד בחק"ל מה"ב חח"מ סי' ד' דקע"ו ע"ב שכתב שיש מבוכה באחרונים בדעת מרן כשכותב סתם ואח"ך י"א דאפשר דדעתו כי"א ע"כ והשיב לזה מז"ה הגדול שם וז"ל ואנכי הרואה שהוא כלל מוסכם מכל גדולי רבני האחרונים שדעתו לפסוק כסתם וכבר ביארתי מזה בחק"ל יו"ד ח"א סי' קצ"ט וכבר הרב י"מ אסף וקבץ כל גדולי הפוס' בזה והעלה דאין ספק דנקטינן כסתם וגם הרב ח"ש ומט"ש כתבו דהוא כלל מוסכם וגם יש לי ראיה ברורה לזה שהסברה שכותב בסתם הכריע בב"י להלכה והביא אחד מהם שבש"ע ח"מ סימן ז' פסק כסתם בהתענו להעיד אף בעדות אחרים אין דנים וכתב בב"י להלכה ואם ראה מי שפקפק בזה הלזה יקרא מבוכה והרי קרא כדכתיב אחרי רבים להטות את"ד ולכאורה קשה על דב"ק שכתב שהוא כלל מוסכם. והרי הי"מ שציין הוא ז"ל הביא דיש חולקים בזה. וגם הוא ז"ל בחיו"ד ח"א סי' קצ"ט כתב שיש מקומות שפוסק כי"א וגם בחא"ח סימן נ"ד העלה עיקר כס' הי"א הפך הסתם ועוד דכפי"ז מה ראיה מייתי מההיא דח"מ סימן ז'. אטו המפקפקים בדבר סוברים שתמיד הוא סובר כי"א לא אמרו לא שאין זה כלל מוסכם ואיכא הכי ואיכא הכי ותו קשה במ"ש שאם יש מפקפקים אין זה מבוכה דאחרי רבים להטות דהא איפסיקא הלכתא דאין הולכים בממון אחר הרוב והמוחזק יכול לומר קי"ל אכן הבקי ורגיל בצחות לשונו של הגאון ז"ל ובחכמת קיצורו בין יבין שדבריו באו בתעלומות חכמה וכונתו לומר שהכלל הוא מוסכם בכל מקום שגילה דעתו בב"י. אבל אם לא גילה דעתו בב"י או שס' הי"א היא ס' ב' עמודי ההוראה או רוב הפוס' אה"ן דנקטינן כי"א ולזה הביא מ"ש בחק"ל יו"ד סי' קצ"ט. וממילא רווחא דבכל מקום שאין ס' הסתם נגד עמודי ההוראה או נגד רוב הפוס' דנקטינן כסתם כיון שמרן גילה דעתו בב"י במקומות הרבה שדעתו לפסוק כסתם ואייתי חדא לדוגמא ההיא דסי' ז' ואפילו מי שחולק בזה אינו אלא פקפוק בעלמא יען ראו שיש מקומות שסובר כי"א ואין זה נקרא מבוכה דהיכא דאתמר אתמר אבל בכל יתר המקומות ודאי דהלכה כסתם וסוגיין דעלמא הכי אזלא ביו"ד וא"ח ואה"ע וה"ה לחח"מ וכמ"ש הגאון ז"ל לקמן. ועתה ראיתי למופת דורנו הר"ב צדק ומשפט נר"ו בסימן ז' שהביא דברי מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל מה"ב הנז' וכתב עליו וז"ל אחר המחי"ר אגב שיטפיה לא דק דמ"ש מב"י וכן ראוי להורות הלכה למעשה וכו' אינם דברי עצמו אלא דברי הר"ן עכת"ד נר"ו אתו הסליחה כי לא דקדק יפה בדברי הגאון ז"ל שכתב וז"ל כתב בב"י להלכה ע"כ כונתו פשוטה דכיון שהביא גם דברי הר"ן הללו שכן ראוי להורות ושתיק ליה התם מוכרח דהכי ס"ל וכמו שהבין ג"כ מרן הכנה"ג בהגהב"י ח' וציין דבריו כת"ר נר"ו והוא פשוט ועיין צדק ומשפט בתשובה הא' ד"א ע"ב וכיוצא בזה כתב הכנה"ג אה"ע סי' מ"ב הגה"ט י"ז הו"ד בס' עה"ש אה"ע סימן מ"ב אות ב'. עכ"פ גם הרב נר"ו מסכים והולך דהכי נקטינן בסתם ואח"ך מחלוקת דהלכה כסתם והן הראנו נפלאות מתורתו בס"ה צדק ומשפט כי זה משפט הספר ומעשהו וצדק ילין בו וכבר ראיתי להרב כמהרי"ץ אבואלעפיא נר"ו בספרו הנד"מ פני יצחק בסי' כ"ב בפסק הרב כמהר"ח גאגין כר"ו ומ"ש על דבריו הרב המחבר נר"ו בדקס"ח ועוד לו בסי' כ"ה דרי"ח שהאריך בזה ולא ראיתי להאריך על דבריו במה שכתב להקשות על דברי מז"ה הגאון בחק"ל מה"ב כי במה שכתבתי לעיל די ומה שהביא שם משם הרב הון יוסף בסי' ח"י. כבר עמד על דבריו הרב צדק ומשפט נר"ו כיעו"ש בתשובה שבריש הספר ועוד לו בסימן קע"ה דק"א ע"ב ושם העיד בגודלו שגם הרה"ג מהר"מ סוזין ז"ל היה מורה ובא דהלכה בסתם והכי דיני כולהו רבנן תקיפי ארעא דישראל דור אחר דור. ועתה נד"מ קונט' לב נשבר להרב כוהרי"ץ אבואלעפיא נר"ו וראיתי לו בסימן ה' מדמ"ג ואילך שהאריך לסתור הדברים המצודקים שכתב הרב צדק ומשפט בר"ו ואין לי פנאי להשיב לזה אבל ראיתי לו שם בדמ"ה ע"ב שהעיד בגודלו ששמע מפ"ק הגאון מז"ה ז"ל שדעתו סומכת על עדות הרב מהרי"ז לזכות המוחזק גם בעה"ק ירושת"ו אתריה דמרן ז"ל ומניה לא יזוע ע"כ ואני אומר שברוב הימים ששמע שמועה זאת נתחלפו לו הדברים. כי ידוע ומפורסם בעה"ק שתמיד היה דן כסתם וכי"א בתרא ואפילו להוציא מיד המוחזק כהוראת הגאון ר' אבהו ז"ל ועיין בעי חיי חיו"ד סי' קנ"ו שכתב וז"ל אע"פ שהרב ז"ל בס' הקצר הביא שתי הסברות ולא הכריע מדכתב ס' האוסר בסתם וכו' וס' המתיר בשם י"א דעתו לפסוק כס' שהביא בסתם כמ"ש בס' הכללים וכו' עי"ש ודבריו מכוונים למ"ש הרב י"מ ז"ל בשמו דמה שכותב שלא הכריע הכונה שלא הכריע בפירוש ולעולם שדעתו לפסוק כסתם וכאמור ועיין עוד לו שם בס' בע"ח סס"י קנ"ז ועיין להרב בתי כהונה בח"ב סימן י"ב ד"ך ע"ב שכתב וז"ל מ"מ ידוע זה כלל גדול בש"ע