שו"ת תעלומות לב חלק ג רכז

ודוק. ואתה תחזה בספרו ישרי לב ח"מ אות ק' סי"ז לענין קנין שלא בפני הקונה והמקבל שאחר שציין כל זה בא לציו"ן לה' דבר משה ח"ב סי' ק"ו ולהגאון מ"א בתשו' שבס' סמיכה לחיים דע"ד ע"א. ובכן ודאי שטעמו ונימוקו הוא מטעמים אחרים ולא כתב זה אלא לסניף בעלמא מעין למ"ש הוא ז"ל בספר ישרי לב ח"מ אות ס' ס"ד לישב מה שהקשו על מהרימ"ט ז"ל לענין ס"ס אי מוציאין מיד המוחזק שנראה סותר את עצמו. והשיב מז"ה שם שמ"ש בחיו"ד סי' נ"א לא כתב אלא לסניף בעלמא לדעת הסוברים כן וליה לא ס"ל עי"ש ועיין עוד לו בישר"ל אות ק' שח"ן ועוד שם בסמ"ד וגם בספרו נדיב לב ח"מ בסי' מ"ה כתב בפשיטות דלא אמרינן קי"ל נגד סוגיין דעלמא ואף רבני שאלוניקי שחלקו עליו שם בסי' מ"ו היינו דס"ל דלא מקרי זה סוגיין דעלמא כיון שהסכימו גדולי האחרונים בזה לומר קי"ל עי"ש עכ"פ נראה ברור דהיכא שסוגיין דעלמא ונהגו רבני האחרונים דור אחר דור לפסוק כן אינו יכול המוחזק לומר קי"ל. אף אם יש חולקים בזה. כיון דבהא קיימינן אי מצו לומר קי"ל או לא. וכמ"ש קרוב לזה הרב בעי חיי ח"מ ח"א סי' פ"ט וסי' ק"ג ה"ד הרמ"ז בס' נדיב לב שם בסס"י מ"ו ואכמ"ל. ג כל זה שקבלנו הוראות מרן בתשובה היינו כשבא מפורש בתשובותיו. אבל לא במה שבא כתוב בספר אחר על שמו כמו שכתב הרב קמ"ר ח"א בתשובה סס"י ה' וגם בספריו הנדפסים צריך לדקדק אם מר חתים עלה כי יש שם איזה תשובות שאינם של מרן המחבר ז"ל רק שהיו כתובים בכתב ידו כדי להשיב עליהם. והמעתיק שראה אותה בתוך תשובותיו כתבם על שמו כההיא שבתשו' מרן אה"ע סי' י"א שיחסוה אליו ואינה אלא קיצור תשובת הר"א ן' נאחמיאש והוא מבואר שם וכ"כ מהרימ"ט בסי' קל"ט וכמ"ש הכנה"ג אה"ע סי' כ"ח בהגהב"י. וכיוצא בזה אירע בתשובה הבאה בס' אבקת רוכל סי' ט"ז וכמו שכתבתי בספרי הק' תע"ל ח"ב אה"ע דיני קידושין סי' א' דכ"ז ע"א ועי"ש מה שציינתי. ד וכן באיסור ערוה בגטין וקידושין ויבום וחליצה אנו נוהגים לתפוס כל החומרות של הפוס' אף אם מרן הב"י מקל ובא מפורש גם בש"ע וכ"ש למ"ש בתשובה כן מתבאר מדברי מופה"ד הרב שמחת יו"ט בסי' י"א וכ"כ בסי' י"ב דמ"ט ע"ג ושם הביא מדברי התוס' בבכורות ד"ך דחליצה חשיב דבר שבערוה. ועיין במרדכי בפ' מצות חליצה והו"ד בב"י סי' קס"ט דחליצה חשיב ליה דבר שבערוה וה"ד מז"ה הגדול בחק"ל אה"ע סי' נ"ט דקמ"ג ע"ג ועיין שער אשר אה"ע סי' ח"י ומכאן תמה הרב שער אשר באה"ע סי' כ"ט על הרב חיים ושלום ח"א סי' כ"ב ועיין להרב שארינו בס' כרך של רומי סי' כ"ד דק"ב ע"ב וע"ג ובס' פני יצחק ח"א סי' י"ג וח"ב דע"ה ע"ב ובהשמטות שם ועיין בתשובת הרב מהרי"ן ז"ל הבאה בס' פרי האדמה ח"ג בהל' אישות דכ"ד ע"ב ועיין בספרי תעלומות לב ח"ב בדיני קידושין סי' א'. ה כתב הרה"ג שא"ב ז"ל בס' כרך של רומי בסי' כ"ד דכל זה שכתב הגאון בע"ס שמחת יו"ט להחמיר באיסור ערוה אף נגד מרן ה"ד אם הוא מחלוקת שקול אבל אם רוב הפוסקים קיימי כוותיה אין ראוי להחמיר עי"ש באורך ובא רעהו וחקרו הרב כמהר"א קוב"ו ז"ל בהסכמתו שם (ובספרו שער אשר אה"ע סי' ח"י) דראוי להחמיר גם אם רוב הפוסקים קיימי כוותיה דמרן ז"ל עיש"ב והכי אזלא סוגיין דעלמא. לאו דוקא באיסור ערוה בגיטין וקידושין וכו' אלא ה"ה לענין טהרת מקוה דאין לנו להקל כדעת מרן הש"ע כיון דחשיב איסור ערוה לטהר אשה לבעלה באיסור כרת וראוי לתפוס כל חומרי הפוס' כן כתב הרב חקי חיים בסי' ח' די"א ע"א ועיין בעי חיי חיו"ד סי' קע"ה ז וכל זה דמחמרינן באיסור ערוה וכדומה. היינו דוקא לכתחילה ובמקום שאין עיגון בדבר כ"כ הרב שמחת יו"ט בסי' ע"ה דרכ"ד ע"ג ועיין ברך משה סי' ל"ד קדושת יו"ט סי' ב' ובספרו שיו"ט בסי' י"א דמ"ג ע"א ועיין להגאון מז"ה בס' חק"ל א"ח סי' צ"ה וסי' צ"ו ובמה"ב חח"מ סי' ד' דק"פ ע"ד. ח עיגון מחמת שהיבם קטן אינו כ"כ עגון להקל נגד מרן ובפרט אם היבם הוא כבר שית כבר שבע כ"כ הרב שמחת יו"ט שם בדמ"ג ע"ב ובדמ"ו ע"א ביאר דאין לנו להקל משום עגון אלא מ"ש רז"ל. לא שנאמר מדעתנו שזה נקרא עגון וכמ"ש הרדב"ז בסוף התשובה דדוקא היכא שהיבם מומר ולא נודע מקומו ואם חיי או מת זהו עגון גדול שתתעגן כל ימיה עכ"ד ועוד לו בסי' י"ב בארוכה. ט כל זה שאמרנו באיסור ערוה וכדומה דנקטינן כס' רוב הפוסקים אף נגד ס' מרן הש"ע. היינו דוקא להחמיר היכא דאפשר. אבל להקל נגד ס' מרן ז"ל אם הוא מחמיר אף אם רוב הפוסק' קלים נקטינן להחמיר כס' מרן ז"ל כמתבאר מתשו' הרב שמחת יו"ט סי' י"ב דמ"ט ע"ג ועיין בספרי הק' תעלומות לב ח"ב בקונט' מבקרת קדמוניות סי' ב' ד"ב ע"ג. בסתם וי"א או י"א וי"א וכיוצא א סתם ואח"ך י"א הרב י"מ ז"ל בכללי הש"ע סי' י"ז האריך להוכיח דהלכה כסתם ואביא פה מה שציין בקיצור. הכנה"ג א"ח סי' שי"ח בהגה"ט ובכללי הפוס' כלל ס"ב בשם מהרי"ק ומהר"ש הלוי ומהרי"ט ומ"ש בכנה"ג יו"ד סי' ט"ז הגהב"י ס' ובסי' כ"ה הגהב"י מ"ז שהמחבר הביא שתי הסברות ולא הכריע וכיוצא בזה כתב בח"מ סימן צ"ב וצ"ג וצ"ה וק"ה וק"ז הכונה שלא הכריע בפירוש אבל לעולם שלדעתו הסברה שהביא בסתם היא העיקרית כמ"ש ביו"ד סי' ל"ו הגהב"י ס"ז וכ"כ הפרישה בח"מ סימן קפ"ב סי"ד וזהו כונת הרב מנחת כהן בס' התערובות דלא כמו שהבין אחד קדוש בליקוטיו כ"י וכמתבאר מדבריו במשמרת השבת שער א' ספ"ט. ובכלל זה דהלכה כסתם הסכימו הרמ"ע סימן צ"ז והש"ך ח"מ סימן ס"ו ס"ק ס"א וביו"ד סי' פ"ד סקי"ב וקע"ז סקל"ח והפר"ח ביו"ד סימן ן' סק"ד ובסי' קי"ח סקי"א ובסימן קכ"א סקט"ו והב"ד בא"ח דמ"ה ע"ב והי"א א"ח סי' תרל"א והב"כ דקכ"ח ד' והאליא רבה א"ח סס"י פ"א והב"ח יו"ד סי' ק"ץ וסי' ל"ד וסי' קצ"ח וסי' ר"ד ונח"ב דקפ"ו ע"ב והח"מ אה"ע סימן א' סקי"א וסי' כ"א ס"ק כ"ה ועיין ב"ש סי' צ"ג ס"ק ט"ל ורס"י צ"ז