שו"ת תעלומות לב חלק ג רכו

ואף הרב הגדול כמהרי"א נר"ו שחלק על זה בכמה מתשובותיו בספרו פני יצחק ח"א ומכללם בסימן טו"ב כבר הדר הכא בספרו ח"ב הנד"מ ושם בדק"ב ע"ד וכתב וז"ל אני אומר בפה מלא הדרי בי בהיות כי רואה אנכי יותר מ"ג דורות וכו' קיימו וקבלו דור אחר דור לדון הלכה למעשה גם במ"ש בתשובה אפי' להוציא וכו' עיש"ב וכן העידו רבני עה"ק ירושלם תוב"א שלשה המה מטיבי רבני זמננו הרה"ג כמהרר"א מאני ז"ל והרה"ג צוף דבש ז"ל ויבדל לחיים ראש הממשלה הרה"ג ר"ל יש"א ברכה נר"ו כמש"ל ועיין בס' ויקרא אברהם בדק"ך ע"ד ולהרה"ג החסיד מרן החבי"ף ז"ל בס' חקות החיים בסי' נ"א ואילך האריך הרחיב בזה ודעתו דעת עליון כהסכמת אבינו הזקן הגאון חק"ל ז"ל לך נא ראה. והרב משכנות הרועים אות א' סוף סל"ג כתב דלא אמרינן קי"ל נגד מ"ש מרן ז"ל גם בב"י ועיין עוד לו באות ץ'. באופן כי במקומי אני עומד שאין לדיין להורות הפך מרן גם במ"ש בתשובה או בב"י. באתרא דקבילו עלייהו לפסוק כהוראותיו ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה ובפרט אחרי ראינו לרמ"א ז"ל ומהר"מ מפאדובה ז"ל דהגם שדחו ס' מרן ז"ל בתשובה בראיות עצומות בכל זאת הסכימו לפסוק כוותיה ולהוציא מיד המוחזק וכמ"ש הרב גנזי חיים שם בדקל"ו ע"ב ודבריו חיים וקיימים. בדין קי"ל נגד המנהג וסוגיין דעלמא ב הנה ביארנו לעיל דסוגיין דעלמא אזלא לפסוק כסברת מרן ז"ל בתשובה. ובכן דינא יתיב שאין לומר קי"ל נגד סברתו ומז"ה הגדול ז"ל בספר ישרי לב ח"ו אות ק' סז"ן ציין בזה מ"ש הרב ידי דוד סי' קמ"ב ובעי חיי ח"ב מח"מ סי' ק"י זכר דבר דמ"ה אות כ"ב וכנה"ג ואו"ת בסי' כ"ה עי"ש ושם בסי"ז הביא מ"ש הרב מוצל מאש בסי' כ"ג ודברי הרב פ"מ ח"א סי' י"ב דאין לומר קי"ל היכא דסוגייא דעלמא לא אזלא הכי וראוי להוציא מיד המוחזק וציין לס' ד"מ ח"ב סי' ק"ו ותשובת הגאון ר' אבהו הבאה בס' סמיכה לחיים דע"ד ע"א ע"כ ועיין חק"ל ח"מ ח"א סי' קנ"ד וח"ב סי' ס"ח דקי"א ע"א. ובאה"ע סי' ל' דס"ד ע"ד כתב וז"ל ומה גם שלדידי כיון שנעשה החיוב כתקון ח"ס שוב ל"מ טענת קי"ל שכבר נהגו רוב העולם בכל השטרות כמנהג ח"ס ואנו עושים מעשים בכל יום ע"כ והרב ב"ד בסי' ח"ן כתב מי הוא זה אשר יבא להורות ולעשות מעשה נגד סוגיין דדייני דור אחר דור ולא ישתקו אותו ע"כ וכ"כ הכנה"ג בח"ב סי' כ"ה אחר שהביא להקת הסוברים כן סיים וכיון שהמנהג פשוט וקבוע מי יכול להרהר אחריו לומר קי"ל ע"כ והרמ"ט בח"ב סי' טו"ב כתב דהפוסק נגד המנהג טועה בדבר משנה הוא ועיין חקקי לב ח"מ ח"ב סי' כ"ב שעות דרבנן ד"ך ע"ג ולענין קנס שידוכין כתב כן בפירוש מהרש"ך בח"א סי' ס'. גם הרב לב מבין בדקמ"ח ע"א אסף וקבץ כל סברות הפוס' דלא אמרינן קי"ל נגד המנהג וכ"כ הרב הגדול שארינו ז"ל בס' חקקי לב ח"מ סי' טו"ב ובס' סמיכה לחיים ח"מ סי' ט"ו דקי"ב ע"ב. וכן ראיתי להגאון מז"ה ז"ל בס"ה נדיב לב ח"א חיו"ד סס"י צ"ה שכתב שאין לומר קי"ל נגד המנהג וזכר עשה למ"ש הגאון אבינו הזקן ז"ל בספר חק"ל ח"מ ח"א סי' קנ"ד והו"ד בס' אחי וראש סי' ז' ועל מ"ש הרב המחבר ז"ל על דבריו בזה כבר השיבו כהלכה בס' נדיב לב שם סס"י צ"ו ועיין בס' אחי וראש ח"מ סי' ל"ד. והנה באותו נדון כתב מז"ה שם בריש סי' צ"ו שהרב מהר"ח פאלאג"י וב"ד ז"ל הסכימו לדבריו וכעת נר"מ ס' חיים ביד ושם בסי' ל"ו עמד הרב מהרח"ף להשיב על כל דברי הרמ"ז ז"ל והוא היה מתכוין כמעט לכל מ"ש להשיב הר"ב אחי וראש וכבר השיבו כהלכה מז"ה ז"ל. ונראה שהוראה זאת כוותיה דמז"ה יצאה מפי הב"ד. וחשב מז"ה שהרב החבי"ף היה מזכה והאמת שהוא סבר הפך סברתו וביטל דעתו נגד דעת חבריו הרבנים הב"ד שעמו איך שיהיה גם מרן החבי"ף אזיל ומודה כשהמנהג הוא שנהגו הרבנים דור אחר דור וסוגייא דעלמא אזלא הכי שאין לומר קי"ל הפך המנהג ההוא וכמבו' בתשובותיו שהבאנו לעיל. ואולם חזיתיה למני"ר בס' נדיב לב ח"ב בח"מ סי' מ"ב דפ"ב ע"ג שאחר שהביא תשובה מהר"ש ן' וילסייד בס' פ"מ ח"א סי' י"ב דאין לומר קי"ל היכא דסוגייא דעלמא לא אזלא הכי ושכן נראה דעת הרב דרכי נועם ח"מ סי' ל"א כתב דלאו כללא הוא מאחר דחזינן לכל רבני האחרונים שמשתמשים בדגל הקי"ל אף במקום דלא נהיגי כן וציין להמט"ש וכנה"ג בסי' כ"ה ומ"ש הדבר משה בח"ב סימן ק"ו וכו' כיעו"ש וזוהי שקשה שנראה סותר דברי עצמו בח"א סי' צ"ו. וגם לא זכר שר את יוסף הגאון אור היר"ח ר' אבהו ז"ל גם אחיו הרב ארח משפט בסי' כ"ה אות צ"ט הביא המחלוקת בזה ודברי הרב אהל יצחק ח"מ סס"י א' וסימן י"ו ול"ה ולא ציין דברי אביו הגאון ז"ל. וכעת כד"מ ספר פני יצחק וראיתי להרב המופלא המחבר נר"ו בסי' כ"ה דרי"ח שעמד להשיב את הארי מרן החק"ל על מ"ש בחק"ל מה"ב ח"מ סימן ד' שאין לומר קי"ל נגד סוגיין דעלמא והרבה להפליא עליו שאין זה כלל מוסכם והביא להקת החולקים ומכללם ס' בניו הרבנים בספר ארח משפט ובספר נדיב לב. ותמה עליהם שלא זכרו סי' הגאון מ"א ז"ל כיעו"ש וביותר קשה על הרמ"ז שמלבד שחולק על אביו הרב גם נסתר מחמתו ממ"ש בספרו בחיו"ד סי' צ"ה וכדבר האמור. אלא שאנכי הרואה שבדבר שנצטער אותו צדיק הרב פני יצחק נר"ו בזה הוא נכשל בו וסתר את עצמו בחיו"ד סימן ז' ושם בדל"ג ע"ג פסק בפשיטות שאין לומר קי"ל הפך המנהג כמ"ש מז"ה בס' נדיב ל"ב חיו"ד סי' צ"ו. ולישב שתי תשובות אלו של מז"ה ז"ל נר"ל שמ"ש בס' נדיב לב ח"ב ח"מ סימן מ"ב להחזיק ביד המוחזק מכמה טעמים והביא גם ס' החולקים בדעה זו וס"ל שיכול לומר קי"ל נגד המנהג לסניף בעלמא הגם דליה לא ס"ל הכי. ולא ביאר הדבר יען בנדון דידיה ס"ל דכ"ע מודו שיכול לומר קי"ל כיון שיש לומר דסוגיין דעלמא דהוה אזלא שלא לומר קי"ל. היינו מפני שסברו שר' שמעיא יחיד הוא בדבר כמ"ש מרן החבי"ב וה"ד שם. ובהגלות נגלות דראב"ן קאי כוותיה דיינינן כוותייהו. ולא מקרי זה מנהג כיון שהיה בטעות וזה הוא מה שסיים בדב"ק וז"ל וא"כ בנ"ד שהיה הקנין שלא בפני הקונה ודאי דמצ"ל קי"ל ע"כ והוא היה מתכוין למ"ש