שו"ת תעלומות לב חלק ג רכה

בשבט פיו על סברה זאת ואפקה לברא בראיות נכוחות עד שהוכרח מהרמ"ס ז"ל לבטל דעתו וגם הרב עצמו בתשו' שבס' מים קדושים דכ"ב ע"ב כתב כן ועיין להרב המחבר בסי' ג' דט"ז ע"ד ונוראות נפלאתי על הרב שארינו ז"ל שבספרו חוקר לב כ"י סי' ג' האריך להוכיח שקבלנו הוראותיו גם בתשובה והסכים עמו הרב הגדול כמהרי"ט אליקים ז"ל וכעת חזיתיה בס' כרך של רומי שם בפסק הקידושין (בסי' כ"ד) שלא נמצא אתו ס' חק"ל מ"ב וכשהגיע לידו שמת כמוצא שלל רב ועיין משכנות הרועים אות ו' סי"ז קמ"ר ח"א סי' ד' די"א ולעת הלום כרגע נראה לי ס' רב ברכות הנד"מ ושם באות ז' דג"ן ובאות ק' כתב שיש לו אריכות דברים עם הרה"ג שארינו מרן החבי"ף ז"ל שהרב ז"ל הכריע דכוותיה דמרן נקטינן גם במ"ש בתשובה והוא נר"ו רצה להכריע שהמוחזק יכול לומר קי"ל וכן במ"ש מרן בתשובה דהא הרב שער המים כתב ששמט כן מרבותיו שהם אנשים גדו' וחכמים דפקיעי שמייהו וגם הוא ז"ל גריר בתרייהו וגם מהרמ"ס אזיל ומודה כוותיה וא"כ הא איכא רבים דסברי הכי ויכול המוחזק לומר קי"ל וכו' עי"ש ואנכי הרואה שאין בדבריו הכרח ואנה מצא הרבים ונכבדים דסברי הכי. שהרי השער המים כתב כן מפי השמועה ומי הגיד לו ששמע מרבותיו דפקיעי שמייהו. גם מ"ש שהוא ז"ל גריר בתרייהו אינו מבורר. ומה גם שהוא כתב אם יסכים אביו הרב ז"ל ואנו ראינו שהרב מ"א סובר הפך וזה כמו שהעיד הרב דין אמת וגם ס' מהרמ"ס ז"ל שצרפה לזה אלו היה רואה מ"ש הפוס' בפוסק שסותר דבריו ממקום למקום שאינו מצטרף לטענת קי"ל לא היה כותב כן וכבר ביארנו שהרב ז"ל מלבד שביטל דעתו בפה מלא בחק"ל מה"ב גם דבריו סותרים כמש"ל לא נשאר אלא ס' הרב מהר"מ בולא ז"ל שהביא הרב דין אמת ואין ס' שעל זה באה השמועה ששמע הרב שער המים ז"ל. ולא זכינו לאור תורתו לראות היעמדו דבריו וראיותיו ואולי באותו נדון הי"ל סעיפים וסניפים אחרים. וכל לעומת זה קיימי כמעט כל גדולי האחרונים עמודי ההוראה, המ"מ והנח"ב והקמ"ר והפר"א והדין אמת ומרן החק"ל והחת"ס והרב מהרמ"ח והרב מהרי"ט אליקים ומרן החבי"ף והגאון חיד"א אם אין הוכחה מבוארת אנה נטה דעתו יותר נראה דעתו כן ובפרט שרבו הרב נחפה בכסף סובר כן גם מדברי הרה"ג בעל חקי חיים ז"ל יש ללמוד כן. ובכן לא ידעתי מאן ספיק ומאן רקיע להורות הפך מזה אף אם כגובה ארזים גובהו. וכל לגבי דידי כל דיינא דדאין הפך מרן ז"ל אפי' בתשובה באתר דקבילי עלייהו הוראותיו בהגלות נגלות לפניו כל זה לאו דיינא הוא וח"ו פוגם בכבוד מרן ז"ל ולך נא ראה דברי מרן החק"ל ז"ל במה"ב שם דברים המצודקים מדבש מתוקים וירוה צמאונך ע"כ כתבתי בחפזון בהגהותי שם. ועתה נד"מ ס' גנזי חיים וראיתי להרב ז"ל באות ק' דקל"ד ע"ב כתב משם הרב חקי חיים ז"ל בסי' ט"ל ד"פ ע"ב שכתב דבירושלם לא קבלו הוראות מרן בתשובה כמ"ש השער המים וברודיס קבלו כמ"ש המ"מ ותמה עליו ממ"ש הרב נח"ב והרב קע"ר שגם בירושלם קבלו עי"ש והרואה יראה שלא כתב בפשיטות כן הרב חקי חיים אלא למטוניה דהרב מהרמ"ס כתב דהגם שנודה לו בירושת"ו אין מקום לשמועה זו לדון עליה גם לרודיס וכו' כיעו"ש ומדבריו אלו למדתי שגם הוא ז"ל לא ס"ל השמועה הזאת. או עכ"פ אין ולאו ורפיא בידיה וכן נראה מדבריו בסי' ל"ג דנ"ח ע"ד הגם שהביא שמועת הרב שער המים הוא מהדר אטעמים אחרים ועיין בסי' ל"ט בתשובת הרב מהר"ש הררי בד"ע ע"ב שכתב בפשיטות שקבלנו הוראות מרן בתשובה והרב המחבר ז"ל שתיק ליה. ועיין למר בריה הרב ישמ"ח ז"ל בס' ישמח לב בח"מ סי' ז' ד"ל ע"א שרצה להוכיח שהרב מ"א פשיט"ל כס' הרב שער המים. והרואה יראה שאין דבריו מוכרחים ושם הביא משם הרה"ג צוף דב"ש ז"ל שהביא מה שכתבתי בעניותי בהגהותי וכתב שהם דברים אמתיים והראיות בכוחות גם שם בס' ישמח לב באה"ע סי' ז' הביא הרב מהר"ח רומאנו ז"ל משם תשו' הברך משה בסי' ט"ז שכתב דרבו הסוברים שקבלנו הוראות מרן בתשובה והמה בתראי והכי אזלא סוגיא דעלמא עי"ש והרב כפי אהרן ח"א אה"ע סי' ט' כתב דאף דבירושלם הלכה זו רופפת בידינו אך ידוע לנו שבכל ערי עראביסטאן קבלו גם הוראותיו בתשו'. ובח"מ סס"י ה' סמך על שמועת השער המים ועמ"ש הרב מהר"מ סוזין בתשו' שבס' חקי חיים ד"פ ע"א. ועיין בספרו הנד״מ ח"ב דקכ"ז ע"ג. וגם בס' ויוסף אברהם בסי' כ"ז שהאריך הרחיב והסכים שקבלנו הוראות מרן ז"ל גם בתשובה ועתה ראיתי להרב חיד"א ז"ל בס' חיים שאל ח"א סי' ע"ד אות כ"ג שכתב וז"ל משמע מדברי האחרוני' דמה שנהגו בא"י לפסוק כמרן ושלא לומר קי"ל היינו אפי' אם מרן דעתו כן בתשובותיו ע"כ ומכאן מוכח שגם דעתו כן אף אם במקומות אחרים נראה דרפיא בידיה גם הרב פרי הארץ ח"א ח"מ סי' י"ב כתב בפשיטות דנקטינן כמו שכתב בתשובה. והרב מהר"ח מודעי הראשון ז"ל בס' חיים לעולם חי"וד סס"י א' כתב דנקטינן כמ"ש בתשובה אם אינו סותר דבריו שבש"ע ובב"י עי"ש וכן כתב בפשיטות הרב מהר"א חאיון ז"ל בתשובה שבס' טוב לישראל בדי"ז ודי"ט דכל מקום שמ"ש מרן בתשובה אינו סותר למ"ש בש"ע כוותייהו נקטינן עי"ש ועיין בס' דברי מרדכי קריספין בד"ק ע"א והרב הגדול יש"א ברכה נר"ו בתשובה שבס' בני בנימן ח"א סימן ד' ד"ת ע"א וע"ב כתב על תשובת מרן דכוותיה נקטינן ואתכא דמר סמכינן ושם בסי' כ"א דל"ח ע"ד הביא המחלוקת שיש בענין זה. והביא מ"ש הרב חיים שאל בח"ב סי' ל"ח ס"ק ס"א ואינו מצוי אצלי ובתשובתו הבאה בס' שערי רחמים ח"ב הנד"מ אה"ע סי' ב' כתב ת"ל באתריה דמרן קי"ל כוותיה אף במ"ש בתשובה כאשר מבואר אצלי בכמה מקומות ע"כ ועיין בס' שערי רחמים ח"מ סי' כ"ח דמ"ז ע"א ובסה"ק תעלומות לב ח"א אה"ע סי' ב' הבאתי תשובת הרב ח"ק לישראל כמהר"א מאני ז"ל שאחר שהביא כל המבוכה הזאת סיים אסוף דינא כבר נתפשט המנהג בעה"ק ירושלם תוב"א שאין לומר קי"ל נגד הנזכר בתשובה ועיין ויוסף אברהם שכך הוא המנהג באר"ץ ובשאר מקומות ע"כ גם הרה"ג כמהר"א קוב"ו ז"ל בס' שער אשר ח"מ סי' כ"ג דל"ד ע"ד הביא משם הרב ברך משה דסוגיין דעלמא הכי אזלא עי"ש ועיין בתשו' בעי חיי ח"מ ח"א סימן ע"ג.