שו"ת תעלומות לב חלק ג רכד

טז הרמב"ם ז"ל כך מנהגו לכתוב דברי הגמרא סתם ומה שאנו מפרשים בגמרא נפרש בו. כ"כ מרן בתשובה אה"ע דקכ"ה ע"ב הו"ד בס' כרך של רומי סי' י"ד דמ"ז ע"ב ועי"ש שהאריך ועיין בתשובת אבקת רוכל בסי' ס"ט והוא הדין כשמרן בש"ע מביא דברי הרמב"ם ככתבו וכלשונו. ועי"ל באות י"ד. יז דרכו של מהריק"א בספר הקצר להשמיט כונה דינים שהביאם בב"י מפני שלא מצאם בשאר הפוסקים ומ"מ בב"י הביאם כי הוא מאסף לכל המחנות שזה משפט הספר ומעשהו. כנה"ג יו"ד סי' ל"ה הגהב"י ע"ד. והרב ידי אליהו סי' קמ"ו זרע אברהם ח"ו סי' י"ג כתבו דכיון דהשמיטו מהלכה נראה שחזר בו מפני שראה חולקים בדבר. וכן מצאתי להרב מנחת כהן בס' התערובות ח"א ספ"י. אך שם בח"ג פ"ז כתב שכמה דברים שהביא בב"י השמיט בש"ע אף שהם אליבא דהלכתא ע"ש ובדקל"ח ע"ב. ועיין ס' יד אהרן סי' ש"ב בהגהב"י ומשאת משה ח"ג דפ"ו ע"ד ובספר הלכה למשה ח"א דצ"ט ד' ובח"ב הל' מכירה דט"ו ע"א עכ"ל הרב יד מלאכי ז"ל בכללי הש"ע סי' ד'. ועיין תפארת אדם בזכרונותיו חיים ושלום ח"ב סי' ל' חקקי לב ח"א יו"ד סס"י ל"ז הבאתי דבריהם בספה"ק תעלומות לב חאה"ע סי' ב' ועיין ב"ר של שלמה חיו"ד סי' י"ב מחז"ב יו"ד סי' פ"ד יוסף אומץ סי' כ"ט וסי' נ"ה זכור ליצחק דק"ך ה"ד הרב פני יצחק בסי' טו"ב ועי"ש שהאריך לחלק חילוקים וכל לגבי דידי הדבר ברור דבס' שהביאה בב"י ולא גילה דעתו עליה מרן ז"ל וגם לא פסקה בש"ע יכול המוחזק לומר קי"ל הפך אותה סברה והוא דבר פשוט וברור כמ"ש בעניותי בספה"ק תע"ל אה"ע סי' ד' ועיין כרם שלמה אה"ע סי' ל"ג ועיין להגאון מז"ה ז"ל בחק"ל ח"מ ח"א סי' ל' וסי' ע"ו ועתה בד"ו ס"ה ישמח לב וראיתי להרב המחבר נר"ו באה"ע סי' ך' שהביא דברי מרן החק"ל בסי' ל' ותמה עליו דאף למה שהביא מהי"מ דיש מי שחולק הא מיהא מחלוקת הוי בדעת מרן ויכול המוחזק לומר קי"ל עכ"ד נר"ו אתו הס"ר דכונת מז"ה ז"ל פשוטה דמלבד דמה שהביא כסתם משנה דכיון שהביאו בב"י הכי ס"ל אין זה מוסכם ובמחלוק' הוא שנוי בר מן דין וכו' כלומר בכגו"ד ודאי דאין לומר קי"ל כדמפרש ואזיל. ועיין חקק"ל חיו"ד דמ"א ע"א ובס' יד ימין דקי"א ע"ב ומה שתמה עליו הרב יש"ל נר"ו שם ועיין להרב שמחת יו"ט ז"ל בסי' י"א דל"ח ע"ב ועיין בס"ה שערי רחמים הנד"מ בחאה"ע סי' א' וסי' י"ג ובחח"מ סי' ל"ז ועיין בספר כפי אהרן הנד"מ באה"ע סי' י"ג דצ"ד ע"ב ובח"מ סי' ה' דקי"ט ע"א וע"ב ובס' חיים ושלום ח"א סי' ל' דס"ב ע"ב. בענין קבלת דעת מרן מהריק"א בתשובה. א בימי חורפי זה קרוב לל"ה שנים בהיותי בעה"ק ירושלם ת"ו נשאלה שאלה לפני מי שגדול הגאון ר"ל מז"ה ח"ד בדדא זלה"ה. אם ראוי לדון ע"פ דעתו של מרן מהריק"א ז"ל גם במה שפסק בתשובה ולא בא מפורש בש"ע. ובאותו פרק כתבתי בענין זה ונדפס בהגהותי לס' ישרי לב ח"מ אות ק' סכ"ד וז"ל שם. הדבר ידוע שבמקומות שנהגו לפסוק כס' מרן ז"ל בשה"ט כא"י ומצרים ומערב ועראביס טאן וכיוצא דאין המוחזק יכול לומר קי"ל נגד סברתו מיהו צריך בירור היכא דבש"ע סתם הדברים ובב"י או בתשובה מפרש. וכן בדינים שפוסק בב"י או בתשובו' אי גם בכה"ג קבילו עלייהו שלא לומר קי"ל והנה הרב שער המים בתשובה סי' ט' כתב ששמע שלא קבלו הוראותיו בתשובה. והרב דין אמת בדע"ד ע"א כתב שהרב פרה"א מאריה דארעא דישראל עשה מעשה כפסק מרן בתשובה והרב מהר"י בולא ג״כ חלק עליו עי"ש ונראה שזה הוא ששמע הרב המים וכבר הרב הגדול מר אביו ז"ל פסק להפח ולזה נוטה גם דעת הרב דין אמת כאשר יראה הרואה וגם הרב נחפה בכסף והרב משאת משה בח"ב ח"מ סי' י"ב ס"ל הכי דקבלנו הוראותיו בתשובה והרב מוה"ד חיד"א בברכ"י ח"מ סי' כ"ה ה"ד וכתב שאינו מוכרח ובס' חיים שאל ח"א סי' ע"ד סי"א כתב שדבריו בתשובה עדיף מהש"ע ובהשמטות שם כתב שי"ל שדוקא הוראותיו בש"ע קבלנו עכ"פ טעמו ונימוקו נראים הדברים שדבריו בתשובה עדיף מהש"ע כיון שנשא ונתן בדין ההוא. והרב הגדול כמהר"מ סוזין ז"ל בתשובה הבאת בס' חק"ל מ"ב בח"מ סי' ד' כתב שאנו אין לכו אלא דברי השער המים. ואחרי המחי"ר הא לא מכרעא מלבד שהרב שער המים מ"ש הוא מפי השמועה ואין למדים הלכה מפי שמועה עוד זאת שבאותה תשובה כתב אם יסכים הרב אביו ז"ל ואנו רואים בס' דין אמת שכתב שהפה"א פסק הפך מזה. וכבר ארי עלה מז"ה הגדול בחק"ל שם וביטל דבריי וגם הרב מהרמ"ס ביטל דעתו בפירוש נגד פני עניין כיעו"ש והגם שבתשובה הבאה בס' חקי חיים סי' ט"ל חזר מהרמ"ס לדעתו הראשון עינינו הרואות שה"ן נסתר מחמתו בתשובה אחרת הבאה בס' מים קדושים ח"א סי' ג'. ובתשובתי להרב מהרי"ץ אבולעפי' נר"ו בפסק קנס השידוכין (ונדפסה בספרו פני יצחק ח"א סי' טו"ב ובספרי תעלומות לב ח"א ח"מ סי' ד') הארכתי להוכיח דלא מצי המוחזק לומר קי"ל נגד מרן אפי' במ"ש בתשובותיו. ועיין להרב חתם סופר בחיו"ד סי' שכ"ז שכתב ולענין הלכה מי ירים ראשו נגד הסכמת הב"י וכו' עי"ש ואחרי ימים ראיתי בכתבי הקדש להרב המפורסם שארינו כמהר"מ חזן ז"ל בספר כרך של רומי כ"י בפסק מע"ל מע"ל (ועתה נדפס עי"ש בסי' י"ד) שעמד על תשו' החת"ס הלזו ונתח אותת לנתחיה והסיר משה את לעיפה מעליה בראיות ברורות היו לברות ובתוך תשובתו רצה להוכיח שכל זה שקבלנו הוראותיו בב"י ובש"ע היינו כשהחולקים הם תרי מגו תלת עמודי ההוראה והכריח כשניהם נגד חד מנייהו אבל היכא שהעמוד הימני האחד לא גילה דעתו ושני העמודים הם המדברים. ומרן ז״ל הכריע כאחד מהם נגד השני בכה"ג לא קבלנו הוראו ונסתייע ממ"ש השער המים בסי' ט' והרב מהרמ״ס בתשו' שבס' חקי חיים סי' ט"ל עי"ש ותימה רבתי ע"ד אלו שהרי אפי' הרבנים הנז' לא עצרו כח לומר כן אלא בדבר המובא רק בתשובותיו. אבל בדבר שקבעו להלכה בש"ע שהסכימו עליו מאתן רבנן לא עלה אפי' במחשבה לעקור נטוע והא ודאי אסור לאומרו ועיין בתשובת מהראנ"ח ח"א סי' ק"ט, והיותר תימה איך לא זכר שר חת יוסף הגאון אבינו הזקן ז״ל בחק"ל מה"ב שם שהכה