שו"ת תעלומות לב חלק ג רכב

ו תשובות מרן ז"ל יש מהם דלאו מר חתים עלה. אלא המעתיק שראה אותה תשובה בכת"י של מרן יחסה לו וחתם את שמו כמו שאירע בתשו' מרן אה"ע סימן יו"ד שהיא להר"י ו' נאחמיאש ויחסוה למרן וכמ"ש הכנה"ג באה"ע סי' כ"ח בהגהב"י משם רבו מהרי"ט וכ"כ הברכ"י בח"מ סי' ל"ד אות טו"ב ועיין ישמח לב אה"ע סי' ד' והרב כרך של רומי סי' כ"ד דק"ג האריך בזה ועיין בתשובות מרן באבקת רוכל סי' ס"ג וסי' ס"ו ובערך השלחן יו"ד סי' קמ"א אות יו"ד ועיין כרך של רומי סי' ד' ואכמ"ל. בסדר הדינים שפוסק מרן בש"ע ובב"י– א דרך הרב מרן ז"ל לתפוס בס' הקצר לשון הרמב"ם ז"ל ככתבו ומלשונו כן כתב הרב החבי"ב ז"ל בחיו"ד סי' ק"ט דס"ה ע"ג וכ"כ הרב הלכה למשה בהל' גזלה הו"ד בס' יד מלאכי ועיין בספרי הק' תעלומות לב ח"א ח"מ סי' ל"ג. ב אם בדעת הרמב"ם יש מחלוקת בפוסקים ומרן בש"ע תפס לשונו ממש ובב"י לא ביאר דעת הרמב"ם ודאי שהמוחזק יכול לומר קי"ל כאותם המפרשים דעת הרמב"ם להחזיק במה שבידו וכן לענין איסור נקטינן כס' המפרשים להחמיר אך אם מרן ז"ל פי' דברי הרמב"ם בב"י או בתשובה או בכ"מ נקטינן כאותו פירוש שמפרש מרן מהריק"א ז"ל. וכן מתבאר מדברי מוה"ד הרב שער אשר ז"ל בח"ב ח"מ רסי' כ"ג. ג כלל גדול שמענו שעיקר חיבור של שרן על ב"י יש לסמוך ולא על ס' הקצר כ"כ מרן הגאון מז"ה ז"ל בחק"ל א"ח סי' נ"ד דצ"ו ע"ב מבואר מדבריו שאם פי' והסכים להלכה בב"י ובש"ע פסק כן בשם י"א נקטינן בזה כס' שפסק בב"י אף שסתם הפך בש"ע אבל נראה ברור שאם בש"ע פסק בפירוש הפך מ"ש בב"י כדבריו בש"ע נקטינן שעליו היתה עיקר הקבלה. וגם כי הש"ע הוא האחרון וחיברו אחר חיבור הב"י כמש"ל והרב פני יצחק נר"ו בח"א סי' י"ז הבין מדברי מז"ה ז"ל שגם אם בש"ע פסק הפך מ"ש בב"י נקטינן כמ"ש בב"י ולדידי לא מכרעא ויש להשיב שגם בזה נקטינן כמ"ש בש"ע ומ"ש הרב פני יצחק נר"ו שם בסס"י י"א דמר באתריה מרן החק"ל דתפסי דגל הקי"ל אתו הסליחה דהתם לאו בד"מ קאי ובאיסור והתר גם באזמיר אתריה דרב קבלו הוראות הש"ע בין להקל בין להחמיר וכמ"ש בחק"ל מה"ב ח"מ סי' ג' וכמו שביארתי היטב בספה"ק תע"ל ח"ב בקונטריס מבקרת קדמוניות ועי"ל ועיין להגאון חיד"א בשיו"ב סי' רס"ח בא"ח שהביא דברי מז"ה ז"ל ותמה עליו ולדידי חזי דאין כאן תימה שכונת מז"ה לומר דאיכא דוכתי שפוסק כי"א הפך הסתם וזו אחד מהם והבט ימין וראה בספרו הנורא חק"ל יו"ד ח"ב סי' כ"ג דק"ז ע"ב שכתב וז"ל כי ע"כ נר"ל שזה היה דעתו בש"ע דדק ואשכח והדר ביה ממ"ש בב"י דידוע דחיבור הש"ע היה בסוף ימיו ואפשר שחזר בו אחר שחיבר ס' ב"ה ולמ"ש כדבריו בש"ע נר"ל עיקר ע"כ והדברים מכוונים למ"ש כעת נד"מ ס' חקות החיים ושם בסי' נ"א האריך בזה ואכמ"ל וכתב הרב נחלת שבעה בשו"ת סי' ן' וז"ל עיקר עסקי ת"ל בפוסקים ראשונים ואחרונים ובש"ס. ועד שאנו מברמי גרמי באחרונים ניכול בשרא אפתורא דדהבא בש"ס ופוס' הרי"ף והרמב"ם ורא"ש שהם יתד שהכל תלוי בם כי האחרונים מבלבלים הדעת והזכרון וכו' על כן יש למעלתו למכור ספריהם ולקנו' ד' טורים עם ב"י וכבר כתב הב"י בתשו' לאה"ע כי כל דין שפוסק ואין ס' הב"י לפניו ודאי ישגה ע"כ. ד יש הרבה דינים שמרן ז"ל בב"י כותבם להלכה וכשבא מעשה לידו מקל מעין למ"ש הרדב״ז בסי' קכ"ט על הרמב"ם כ"כ הרב גו"ר באה"ע כלל ג' סי' כ"ד הו"ד בס' בני בנימן ח"א סי' י"ד ה אם סותר מרן ז"ל בתשובה למ"ש בש"ע דבריו בש"ע עיקר כ"כ הרב שער אשר בח"מ סי' כ"ג דל"ד והוא פשוט כמש"ל אות ג' כי על דבריו בש"ע היתה עיקר הקבלה ועליו הסכימו מאתן רבנן כמ"ש בברכ"י ח"מ סי' כ"ה והו"ד בחק"ל יו"ד ח"א סס"י קצ"ח ואלו בפסק דינו בתשובה הוא דעתו הקדושה לבד. וגם אם קבלנו הוראותיו גם במ"ש בתשובה וכמו שנבאר להלן היינו דוקא כשאינו סותר למה שפסק בש"ע ואם סותר בב"י מ"ש בתשובה. דבריו בתשובה עיקר כן העלה מרן החבי"ף בתשובה הו"ד בספרו כל החיים מערכת יו"ד סז"ן וציין למ"ש אבינו הזקן ז"ל בחק"ל ח"מ ח"א סי' ץ' ואם דבריו בב"י סותרים למ"ש בש"ע ודאי דנקטינן כמ"ש בש"ע שהוא עיקר הקבלה. ועוד שדרכו בקדש אע"פ שמקשה ע"ד הרמב"ם והטו"ר בב"י. אפי"ה פוסק בש"ע כוותיהו ועיין חקות החיים דס"ה ע"א ועיין להרב שיו"ב בסי' רס"ח ולמרן החק"ל א"ח סי' נ"ד וצ"י. ו לפעמים כותב בש"ע הרבה דינים שלא נמצא להם זכר ורמז בב"י לפי שאחר שחבר ס' ב"י ראה סברה אחרת וכתבה בש"ע. כ"כ הגו"ר אה"ע כלל ד' סי' ל"ה והו"ד בי"מ אות ה' וה"ה נמי שמביא בש"ע גם מה שלא הזכיר בב"ה כי הש"ע הוא האחרון כמש"ל ועיין בשה"ג מע"ס אות ש' ואות ב'. ז כלל זה נקוט בידך כל מקום שהרב מהריק"א פוסק דין בב"י דעתו לפסוק לכל המקומו' ושינהגו בכל המקומות כפי אותו פסק אבל כשלא פסק בב"י ההלכה אלא בס' הקצר דעתו שלא יחויב אותו פסק אלא בארץ המערב לבד כי הספר הוא מיוסד כולו ע"פ הרמב"ם דנהיגי בארץ המערב כוותיה כ"כ השיירי כנה"ג א"ח סי' תצ"א הגהב"י ה' ואחריו נמשך הרב הלכה למשה ח"ב בפ"ג מהל' גזלה הל' י"ב ושם בפי״ז הל' ה' ביאר דה"ד כשבב"י סתם הדברים ולא גילה דעתו אבל היכא שבב"י גילה דעתו לפסוק דלא כהרמב"ם איך יפסוק הוא עצמו להפך בש"ע כל כה"ג לא נמצא מפורש. כ"ש שאין כלל זה מוסכם דהא בכמה דוכתי חזינן דפסק בש"ע הפך דעת הרמב"ם עכ"ד ועיין כנה"ג א"ח סוף הל' פורים עכ"ל הרב יד מלאכי אות ג' והנה מלבד שקבלת ס' הרמב"ם לא לבד בארץ המערב שקבלוה אלא בכל אתרוותא אלין כמ"ש הרב זרע אברהם ח"ב ח"מ סי' כ"ג ה"ד לעיל. וגם הש"ע יסדו לכל המקומות האלו ופירש שיחותיו מרן ז"ל בהקדמתו שפוסק ע"פ ג' עמודי ההוראה או תרי מגו תלת וכמש"ל ועיין בתשובת הרב מהר"י פינצי ז"ל הבאה בס' בני בנימן ח"ב סי' ז' דט"ו ע"ב ומ"ש ע"ד הרב המגיה נר"ו ודוק שם ועיין בי"מ אות ב' שהביא דברי הגו"ר ח"ע כלל ג' סי' ק"ט.