שו"ת תעלומות לב חלק ג רכ

נשמע דין זה דקי"ל לפני רבותיו הרה"ג מהר"א ן' חיים בעל קרבן אהרן והרה"ג אביגדור קאסטלאס אלא מעולם אנו הולכים בשיטת רבינו הגדול מהר"י קארו ז"ל ועל זה שלחנו למצרים והסכימו כל רבני מצרים לדעת מו"ר ז"ל ע"כ. ד דמשק ובירות כתב הרב פני יצחק נר"ו בח"א סי' ט' דל"ז שקבלו הוראות הרמב"ם ומרן ובמקום שלא גילה דעתו מרן ודאי דפסקי כהרמב"ם דהוא נמי מאריה דאתרוותא הדין וכו' עי"ש ובסימן כ"ה סתר את עצמו וכתב שלא קבלו דעת הרמב"ם אלא בא"י שהוא מא"ד וכו' ובהשמטות הדר ביה ממ"ש הברכ"י א"ח סי' שמ"ב משם הרב מהרי"ף שבכל הארצו' האלו ארם נהריים וכו' קבלו דעת הרמב"ם וכו' עי"ש ולא היה צריך לעדותו של מהרי"ף שכבר כתב כן מרן ז"ל בת אבק"ר סי' ל"ב. ה ברודים קבלו עליהם ס' הרמב"ם כמ"ש הכנה"ג בכללי הפוס' ה"ד הברכ"י בסי' כ"ה אות ל"ב ובסי' י"ב אות י"ד הביא משם מהר"י זאבי בתשו' הבאה בס' מ"מ א"ה סי' י"ב שנסתפק בזה אך הרב מ"מ בח"א יו"ד סי' כ"ו פשיט ליה דאין לומר קי"ל כנגד הרמב"ם. ועוד לו בחאה"ע סי' ל' וסי' ל"א ועיין להגאון מז"ה ז"ל בחק"ל אה"ע סי' מ"ה ד"ק: ובס' שפת הים ח"מ סי' ס' וסי' ס"א ועיין בספר מים קדושים ח"מ סי' ג' נדיב לב ח"ב ח"מ סי' נ"ד ונ"ה דברי מרדכי קריספין ח"מ סי' כ"ח ואה"ע סימן ט' בעי חיי ח"ב שבראשון מח"מ סס"י קנ"ג. ו בקושמאנדיגא הם מתנהגים ע"פ הש"ע ואינם חוששים מס' המפ"ה והלבוש כ"כ הכנה"ג בתשו' סי' כ"ד הו"ד בי"מ אות מ"ו. ז בתיריא מתנהגים ג"כ על פי ס' המפה והלבוש כ"כ הכנה"ג שם. ח במאגנאסיאה נהגו לפסוק כהרא"ש ז"ל באיסור והתר בעי חיי חיו"ד סי' פ"ט. ט בארג'יר נהגו לפסוק ע"פ פסק מרן בהקדמתו לס' ב"י ע"פ ג' עמודי ההוראה כ"כ הבית יאודה ח"א סי' ס"ט וח"ב סי' קכ"ג. י בתוניס נהגו לפסוק כמרן ז"ל בש"ע ומור"ם כשאינו חולק על מרן וכן אם רבנן בתראי פליגי בדעת מרן דהמוחזק יכול לומר קי"ל כ"כ הרב משכנות הרועים באות ק' סל"א ובדבר שלא נתבאר בדבריו אמרינן הלכה כבתראי היכא דחזו לדברי קמאי כ"כ הרב הנז' באות א' ס"ו וכן בא"י ושאר מקומות שקבלו הוראות מרן אם יש ס' בדעתו המוחזק יכול לומר קי"ל כ"כ הגאון הרמ"ז ז"ל בחק"ל מה"ב ח"א סי' ט' דרכ"ג ע"א. וכן בעיר טיטואן בערי מערב הפנימי נהגו לפסוק כרמ"א בהגה היכא שמרן ז"ל לא גילה דעתו כ"כ ה' ויאמר יצחק ח"א יו"ד סי' פ"ז ובאה"ע סי' קע"ט. במקומות דדייני בדיני קי"ל לענין ממון אם קבלו סברת מרן בש"ע בענין איסור והתר א כבר נודע דכל הני אתרוותא ממערב ונמל מצרים עד נהר פרת היא אר"ץ ופרוודהא קיימו עליהם ועל זרעם דברי הרמב"ם ומהריק"א לא יטו ימין ושמאל כ"כ הרב זרע אברהם ז"ל בח"ב ח"מ סי' כ"ג דקמ"ב ע"ד והרב פתח הדביר בח"ג בהשמטות דשכ"ה האריך להוכיח דגם בחו"ל קבלו הוראות מרן הש"ע באיסור והתר בין להקל בין להחמיר זולת בדיני ממונות שאומרים קי"ל והאריך להוכיח זה מפי סופרים וספרים וע"כ עמד מתמיה ממה דמשמע מדברי הגאון מז"ה הגדול ז"ל בס' חק"ל מה"ב סי' ב' דבחו"ל לא קבלו הוראות הש"ע אלא להחמיר ולא להקל ואייתי נמי דברי הגאון מז"ה ח"ד בדרא זלה"ה בס' נדיב לב ח"ב ח"מ סימן ס"ג. ורצה לדחוק עצמו ולומר דאולי נתגלה לו דאיכא אתרי דלא קבלו הוראותיו של מרן ז"ל להקל וסיים דזה ודאי דוחק ואין לו מקום וכו' עי"ש שהאריך. ולדידי חזי שדברי הגאון מז"ה ז"ל נכוחים וישרים שבחו"ל לא קבלו הוראותיו להקל נגד רבים ודוקא להחמיר קבלו אף אם רבו המקלים ודבר זה ברור שהרי כתב שם בחק"ל מה"ב אה"ע סי' ב' וז"ל אין דבריהם כ"א למקומות שלא קבלו הוראות מרן להקל ולהחמיר וגם בד"מ אומרים קי"ל אלא דלהחמיר קבלו בכל המקומות הוראות הש"ע ע"כ אשר מזה הבין הרב פתח הדביר ז"ל שכונתו לומר שבאלו המקומות לא קבלו הוראות מרן להקל ותמה יקרא מכל המקומות שהביא ככל הכתוב בדב"ק ואנכי הרואה כי לא דקדק היטב בדברי מרן הגאון ז"ל ולא ראה כל מ"ש בכמה מקומות מספריו בענין זה. ודבריו הם עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר בא וראה מ"ש הרה"ג כמהר"מ סוזין ז"ל בתשובתו הבאה בס' חק"ל מה"ב בח"מ סי' ג' דקע"ב ע"ד וז"ל נראה לע"ד שבדינים אלו וכיוצא שיש בהם ליתא דאיסור לא קבלנו הוראות מרן כ"א דוקא בממון דלית ביה איסור והדבר ידוע דברוב יו"ד ואה"ע אין אנו בני א"י פוסקים כמרן ע"כ ואם הרב כתב כן גם לגבי א"י כ"ש וק"ו הדברים למקומות שלא קבלו הוראות מרן בד"מ ואומרים קי"ל ואלו היה רואה דבריו אלו הרב פתה"ד ז"ל לא הי"ל מה לתמוה על מרן החק"ל והאמת שדברי מהר"מ סוזין ז"ל הם תמוהים מאד. וכבר עמד עליהם הגאון מז"ה בחק"ל שם בסי' ד' וכתב שהפריז מאד על המדה לומר דבר שאינו נשמע וישתקע הדבר ולא יאמר א"ב הוא הביא לנו מ"ש מהראנ"ח ז"ל בח"א סי' ק"ט וז"ל וכבר נתקבל הרב עלינו במקומנו ללכת אחר הוראותיו ומ"ש בתשו' מעיל שמואל סי' ז' שכיון שכבר קבלנו עלינו פסקי הב"י הו"ל כאיסור ודאי ובתשו' עדות ביעקב סי' ג' שכתבן ואנן ודאי אבתריה דמרן בכל הוראות איסור והתר גרירנן. ובתשו' פמ"א ח"א סי' מ"ד וח"ב סי' ל"ג כתב ג"כ וכבר קבלנו הוראות מרן הש"ע. וכ"כ בתשו' כרם שלמה חיו"ד סי' י"ג שקבלנו עלינו הוראותיו בכל ענין והכי נקטינן עכת"ד הן כל אלה הביא בידו המלאה מז"ה הגדול שם כדי להשיב ע"ד מהרמ"ס ולהוכיח נגד דבריו שגם בחו"ל קבלו הוראות הש"ע בכל ענין והרב פתה"ד הביא קצת מספרי הפוס' הנז' שציינם השו"ג בכללי הש"ע אות ט"ו ומהם לקח להקשות על מז"ה הגאון ז"ל. והיה העלמה דברי מרן החק"ל שם שכל יקר ראתה עינו. וגם סיים שם וז"ל נמצא דאין בין א"י לחו"ל בקבלת הוראות מרן כ"א דבחו"ל לא קבלו הוראות מרן להקל נגד רבים ובממון להוציא ממון נגד חזקה. ובא"י קבלו הוראותיו