שו"ת תעלומות לב חלק ג ריז

מהרשד"ם חיו"ד סי' ר"ה ועיין ישרי לב ח"מ אות ש' ובס' פני יצחק סי' כ"ג. ועתה נד"מ ס' ישמח לב להרב כמהר"ח מנחם נר"ו עיין שם בח"ב ח"מ סי' א' ואכמ"ל. לח קטן פחות מבן עשרים אם יכול להשכיר ולמשכן קרקע של אביו עיין למהרש"ך ח"ב סי' מ"ב ובפרישה סי' רל"ה ס"ה וסי' שט"ו ס"ב מהריק"ש בערך לחם בסי' רל"ה ישמח לב ח"ב הנד"מ ח"מ סי' ז'. ואם מוכר לפרוע חוב אביו הרשות בידו אפי' שלא ע"י ב"ד. עיין כנה"ג בהגהב"י כ"ב והמבי"ט ח"א סי' קכ"ב ובס' ישמח לב שם האריך. לט מי שפרע מקצת חובו. אם יכול לגבות החצי האחר שלא נפרע ממשעבדי. הרדב"ז בחדשות סי' שנ"ו ס"ל בפשיטות דגובה ממשעבדי והו"ד במש"ל פי"ד מהל' מלוה ולוה הל"ז ולכאורה קשה על דבריו מדברי הרא"ש בנדרים דפ"ז ע"ב דס"ל איפכא והו"ד בב"י סי' נ"ד ופסקו רמ"א בסי' כ"ה וכ"כ הסמ"ע שם. אבל כבר ארי עלה הש"ך שם סק"ה והאריך לבאר שהרא"ש לא כתב כן אלא אתירוץ א'. ועיין להרב חיים שאל בסי' מ"ח סק"ב דעכ"פ הי"ל להרדב"ז לבאר זה. והכנה"ג בסי' מ"ח הגהב"י ס"א ה"ד הרדב"ז אלו ולא פקפק בדבר. ועיין בתשו' הב"ח סי' ל"ד שפירש הדברים יותר ועיין מחנה ישראל שבסו"ס קול אליהו ח"ב בסי' כ"א ובס' משכנות הרועי' אות ש' סקל"ג. ועתה נד"מ ס' תפארת בחורים להרב חר"ש חכם נר"ו ובח"י לב"מ דקי"ז הצ"ע דברי הרדב"ז מכח דברי הרא"ש הנז"ל והיה העלמה כל האמור בענין שכבר נפתח בגדולים. מ אין אדם פורע תוך זמנו אי אמרינן הכי ג"כ לגבי גוי עיין בב"ח סי' ק"י והרב מוה"ד חיד"א ז"ל בס' חיים שאל ח"ב דמ"ד כתב שיש מי שהקשה עליו מתשובת הרשב"א בסי' אלף ע"ג. והרב הגדול יפה דודי ז"ל בס' ארח משפט בסי' ע"ח כתב שלא מצא שם זכר מזה ועיין בית אברהם ומט"ש שם בסי' ע"ח. ועיין בתשובות הרשב"א הקטנות בסי' קי"ז ובח"ב סי' שע"ו בענין מע"ג בגוי ועוד לו באלפי"ו סי' תתקצ"ה. ועיין אבקת רוכל סס"י קמ"ו ולהריב"ש בסי' רכ"ב ובח"י הרמ"ה לב"ב שציין בס' עיני דוד אות ח' ובס' זכרנו לחיים ח"א אות ח'. והרב מהר"א ששון ז"ל בסי' ע"ד כתב דבסחורה ליתא לחזקה דאין אדם פורע תו"ז. ובס' חיים שאל ח"ב דמ"ד ע"ב ציין ג"כ מ"ש בס' פ"מ ח"ג סי' ל"ז. והמחנה אפרים בהל' גביית חוב סי' ו' קרא תגר על זה ושכן יש לדקדק מדברי הרשב"א ע"ד המ"מ בפ"י מהל' מלו"ל דין ב' עי"ש והמדקדק שם יראה שאין דקדוקו עולה יפה וגם מה שציין לדברי מהר"י אדרבי בסי' קי"ג אינו מוכרח כמתבאר מתשו' הרב שם בסי' צ"ב ועיין קנין פירות אות ח' סי' ש"י ובס' מעשה אברהם סי' ל"ד ודבריהם תמוהים כמו שכתבתי בהגהותי לס' ישרי לב ח"מ אות א' סס"ו ועיין בס' אמר יוסף דקי"ט ע"ג ובס' בית ישחק דקכ"ז ע"ב. מא מחילה בכעס אי הויא מחילה עיין מה שציין מז"ה הגדול ז"ל בס' ישרי לב אות מ' סכ"ט. ועיין למהר"י ן' מגאש בסי' כ"ה שער אפרים סי' קמ"ב מעשה אברהם אה"ע סי' א' בני בנימן ח"מ סי' ג' ישמח לב להרב שמ"ח גאגין נר"ו ח"מ סי' ד'. מב מתנה ששלחו לרב אחד המו"ץ. ובטרם שהגיע המתנה לידו נלב"ע ויבא אחר תחתיו. נשאלתי מי זוכה במתנה זאת יורשי הרב הראשון או הרב השני שקם תחתיו וכתבתי בעניותי בהגהותי לס' ישרי לב ח"מ אות מ' סקנ"ג שזוכים יורשי הרב הראשון כיון דלשמו נשלחו. וציינתי מ"ש הגאון מז"ה בחק"ל ח"מ ח"א סי' ע"ט ומר בריה בח"מ ח"ב סי' ל"ה. ועיין במס' גטין בספ"ק בתוס' והרא"ש ובתשובת הרשב"א בח"ב סי' כ"ה הובאה בב"י יו"ד סי' רפ"ג ועיין בטור ח"מ סי' קכ"ה ובתשו' הרדב"ז הח' סס"י קע"ז ובס' משכנות הרועים אות מ' וצ"י לעת הפנאי. מג דין גוד או איגוד איתיה אפילו במקום שאין בו היז"ר וכמו שהארכתי בספרי תעלומו' לב ח"א ח"ב סי' כ"ב וכן כתב בפירוש הרשב"א באלפי"ו סי' תתק"ז. וכן אם השותף רוצה למכור לאחר כי אינו רוצה לקנות חלקו של שותפו או אם אין ידו משגת לקנות ורוצה למכור לאחר ומכח זה טוען גא"א. הדין עמו. זולת אם השכיר חלקו לשותפו. שבתוך זמן השכירות אינו יכול לתבוע גא"א. וכמו שביארתי בספה"ק שם ועיין בתשובת הרשב"ש סימן קל"ט ובס' משכנות הרועים אות ג' סט"ו. קונטריס הכללים והוא שארית הפלטה הנשארת מקונטריס הכללים הארוך שהיה לי מבד הוינא טליא והן בעון אגב מטלטלי טילטולא דגברא. נאבד ממני. ומה שנשאר מהעתקה ראשונה ניירות מפוזרים. קבעתי אחת לאחת. והיו לאחרים בקונטריס הקטן הזה. שלא להורות הלכה למעשה אלא מתוך הספר א כתב באורים ותומים סי' י"ג ס"ג שבכל הדברים שאינם ברורים כביעתא בכותחא לעיין בספרים ולהורות מתוך הספר וה"ד הרב חיד"א ז"ל בס' יוסף אומץ סי' מ"ז אות ד' ובשיו"ב ח"מ סי' יו"ד ושם הביא מה שהעיד בגודלו הרב החסיד מהר"ג חאיון ז"ל על רב תנא המש"ל ז"ל. וכן העיד הרב הגדול דודי לי ז"ל בס' ארח משפט סי' יו"ד הגה"ט ג' על אבינו הזקן הגאון בעל חק"ל ז"ל שלא היה מורה שום דין בלתי עיון בספר וציין שם להרב שבות יעקב ח"ב סי' ס"ד שמש צדקה חיו"ד סי' ל"ח ותשובת הרדב"ז ח"ה ב' אלפים קמ"ז. וזה נראה כונת אומרם אין לדיין אלא מה שעיניו רואות כלומר מה שרואה בעיניו מתוך הספר. ולא שיסמוך על זכרונו: ובס' שמש צדקה חיו"ד סי' ל"ו הביא מ"ש הא"ז הובא בד"מ חיו"ד סי' כ"ו וז"ל אומר אני יצחק בר משה הנה