שו"ת תעלומות לב חלק ג רטו

במסמרים ופעמים רבות הוא מוציאה משם ליהנות מהאויר. ועיין להגאון מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל מה"ב ח"מ סימן י"ד דר"ט ע"ב ואכמ"ל. במתחיב בשטר ער כל מה שימצא כתב בכת"י שיהיה לו דין שטר אי מהני כט מי שכתב לחברו שטר שנתחייב לפרוע כל מה שימצא בכתב ידו אין לו דין שטר ויכול לטעון פרעתי כן כתב מהריב"ל בח"ג סי' כ"ה ה"ד הכנה"ג בח"מ סי' ס"ט הגה"ט י"ג ולכאורה יפלא שאדרבא הריב"ל שם כתב כל בתר איפכא וכמו שתמה הרב משה ידבר בדע"א ע"ב והרב זכרנו לחיים ח"א אות ר'. ובענייותי השבתי על דבריהם בהגהותי לס"ה ישרי לב ח"מ אות פ'. שמה שכתב הריב"ל שם דהדין עם ראובן לאו משום דס"ל שאינו יכול לומר פרעתי אלא מטעמא אחרינא שהיו תרי ספקי בהצטרפות יתור לשון שנראה שמאמינו ולא גרע מכת"י בנאמנות. וזהו שסיים הכנה"ג שם באות י"ד משם מהריב"ל דאם כתוב בשטר דברים שנראה שמאמינו דין שטר יש לו וכן מבואר בדברי הכנה"ג בסי' פ"ב הגה"ט ל"ב וכתב שהאריך בתשובה. ובס' רוח חיים הנד"מ בסי' ס"ט ס"ב הביא דברי הכנה"ג וחשב לתקן ע"י ט"ס ולא הונח לו והצ"ע עי"ש ואלו היה רואה דברי הכנה"ג בסי' פ"ב היה רואה שאין כאן ט"ס ודבריו ברורים כמו שביארתי. ועיין פמ"א ח"א סי' ע"ד שער אפרים סי' קל"ג משכנות הרועים אות ש'. עתה נד"מ ס' זכרנו לחיים ח"ב ושם באות ך' זכר עשה למ"ש בהגהותי לספר ישרי לב וירד להציל את עצמו ולא הציל רק הביא לנו מ"ש מהר"ח מודעי בהגהותיו המובאים בס' ברך משה בח"מ סי' ס"ט וכתב שע"פ דברי הרב הנז' סרה תמיהתו מעל הכנה"ג ושאין מקום לדברי עי"ש. ואנכי הרואה שאדרבא הרב מהרח"ם ז"ל הוא תנא דמסיע לן שהרי סיים דבנ"ד טעמא אחרינא אשכח ע"כ והיינו ודאי הטעם שכתבתי. בדין חזרת הפועל בתוך ומגו ל נשאלתי בפועל שהיה מושכר אצל ש' וחזר בו ונשכר ללוי בשטר וקנין ושעבד גופו לדעת הראב"ד ז"ל לזמן ידוע. והמשכיר הא' טוען דכיון שהשכיר עצמו לאחר אינו יכול לחזור בו משכירותו הראשון ונתעצמו בדין ויחדיו למשפט יקרבו. הנה המשכיר הראשון טענה אגוורוהו. דלא אמרינן פועל חוזר אפי' בחצי היום משום כי לי בני ישראל עבדים כפסק הש"ע בסי' של"ג. אלא דוקא כשחוזר לנוח. אבל אם חוזר כדי להשכיר עצמו אצל אחרים בעד בצע כסף לאו כל כמיניה והיא ס' מהרימ"ט בחיו"ד סס"י ן'. ומצא לו עזר מדברי הטור שם בסי' של"ג עי"ש וכוותיה קאי השואל בתשו' מהרשד"ם ח"מ סי' קי"ט והרב מחנה אפרים בהל' שכירות סי' ז'. אך הרב שני אליהו בדרשותיו ד"ל ע"ג תמה על דברי מהרימ"ט וכדבריו כתב הרב הגדול יפה דודי ז"ל בס' ארח משפט בסי' של"ג. והגאון מז"ה בס' ייטב לב דפ"ה ע"ג הביא דבריהם וכתב דכיון דבמחלוקת הוא שנוי המע"ה וכיון שהשוכר מוחזק בגופו לא מחייבינן ליה לשבת אצל הראשון. והיה נראה לזכות להמשכיר הראשון בנ"ד. משום דכל חיליהו מהחולקים על ס' מהרימ"ט הוא משום דגם אצל המשכיר השני הוא בחירי ויכול לחזור כיעו"ש ובנ"ד שנשתעבד בקנין ושעבד גופו לדעת הראב"ד ולא מצי לחזור מהשני. א"כ י"ל דהדר דינא שלא יוכל לחזור מהראשון אלא שאין זה מספיק לחייבו לשבת אצל הראשון. ומה גם שבשכירות השני יש לו קורת רוח יותר ושעות פנויות יותר ע"כ פסקנו שהדין עם השני. בטענת מגו לגבי ת"ח לא בהגהותי לס' ישרי לב אות מ' לח"מ סקנ״ו הבאתי מ"ש הרב משבצות זהב סי' נ"ד משם חד גברא רבא דהיכי מהימנינן לת"ח בטענת מגו כיון שיודע הדין ומתכוין לומר כן ע"כ והשבתי על זה דאדרבא הת"ח יותר נאמן בזה כיון דידע דבטענה אחרת היה זוכה בדין בלתי צורך למגו אי הוה בעי לשקר הוה אמר אותה טענה שהיה זוכה בלי פקפוק עי"ש. ועיין בס' מחנה יאודה דקכ"ו סע"א שנסתפק בזה ועיין במס' כתובות פ"ב דט"ז ברש"י בד"ה שור שחוט ואכמ"ל ועל מ"ש מהריב"ל בח"ג סי' כ"א דאמרינן מגו אף במקום שבטענה שטוען מע"ר. ומהרח"א ה"ד בס' אשדות הפסגה דקנ"ה ע"ג תמה עליו ממסקנת הש"ס בכתובות דל"א ובהגהותי שם אות קנ"ה הארכתי בזה. בהל' הו"ר ונזקי שכנים לב פה העירה טראבלס יע"א נהגו הב"ד על כל דבר הפרשיות בנזקי שכנים והז"ר. לשלוח ג' אומנים ישראלים בקיאים לראות המקום והבנין. וע"פ דבריהם כותבים ונותנים פס"ד. ובהיות כי הן בעון אחסור דרי ומאן דמחייב בבי דינא לא יאבה לשמוע אל התורה והמצוה ע"כ עמדתי ותקכתי לשלוח עם הבנאים הישראלים גם את המהנדס הגדול הממונה על זה מהממשלה יר"ה ובהיות האומנים הישראלים אתו עמו על הרוב לא יתנגד להם ובזה יקום הדת על תלה. וכן העיד חד מנן ארי שבחבורה רב יוסף סיני נר"ו שכן נהגו מימי קדם. ושו"ר להרב עשכניה הרועים באות א' סכ"ו שכתב שכן נהגו בעוב"י תוניס יע"א וכן ראוי לעשות. בדיני סרסרות לג סרסורים שעשו סרסוריא בשותפות. והשכר ביד שליש ונפל הפרש ביניהם שכל אחד אומר שלי שני שלישים ולחברו שליש. נשאל בזה הגאון מז"ה ז"ל בס' חק"ל מה"ב תח"מ סי' כ"ח ופסק שיחלוקו בשוה עי"ש ומז"ה ח"ד בדרא מר בניה ז"ל בהגהה כתב שכן מתבאר מתשו' הרא"ש ז"ל הביאה הב"י בסי' קע"ו מחודש נ"ב ולא פירש היטב המתבאר משם ובהגהותיו לס' ארח משפט סי' קע"ו הגה"ט י"ד ציין לדברי הראב"ד שהביא הטור בסי' קע"ט ויש לו ראיה ברורה משם. ועתה נד"ו ס' רוח חיים ושם בח"מ סי' קפ"א הביא תשובה שלמה מאת מוה"ר הגדול כמהר"א אשכנזי ז"ל עי"ש מה שהרגיש בדברי מרן החק"ל ומה שישב שם ועיין היטב בס' ארח משפט שם ואכמ"ל.