שו"ת תעלומות לב חלק ג ריד

המבוי. כיון דאין רבים עוברים בו תדיר. אבל אה"ן דלא דמי ממש לחצר השותפין שאם בא לפתוח חלון למבוי שיכולים בני המבוי למונעו גם אם אינו מביט לשום חצר או בית. דלהא ודאי יכול לפתוח שלא נאסר אלא לפתוח חלון כנ"ח או פכ״פ כמתבאר יפה מדבריהם. דאלת"ה הוי מחלוקת הרשב"א ודעמיה מן הקצה אל הקצה דלדעת הרשב"א יכול לפתוח אפי' חכ"ח. ולדעת החולקים ל"מ כנגד חלון דל"מ אלא אפי' למבוי אין יכול. וזה אין השכל וחיבו כיון דהמבוי אינו מקום תשמיש צנוע וכן ראיתי למהראד"ב ז"ל בתשו' פרמ"א ח"ב סי' כ"ה הו"ד בלחם שלמה בקו' ח"ה סי' ז' שכתב בפירוש כן. ומה שתמה ע"ד הלח"ש שם הם דברי תימה כמ"ש הגאון מז"ה ז"ל בס"ה ישרי לב ח"מ אות ן' סס"ל ושם ביאר דלא כתב הר"י ברצלוני ז"ל דמבוי אין דינו כרה"ר אלא לענין היזק דחלון כנ"ח שהוא היזק תדירי עי"ש וכך מדוקדקים דברי מרן הש"ע שכתב וי"א שאין דינו כרה"ר ולא כתב שדינו כחצר השותפין ודוק. ועל זה פסקתי באחד שבא לפתוח חלון למבוי שאינו מפולש ואינו מזיק לשום חלון או פתח אלא שרואה את המבוי. שיכול לפתוח דמלבד דהמבוי הוא פתוח מצד אחד לרה"ר ואין דרך לעשות בו תשמיש צנוע כיון דבעי לאצטנועי מבני רה"ר עוד זאת שיש בו חלונות אחרים והא בעי לאצטנועי מהם והיא טענה ישרה כמ"ש מז"ה הגאון ז"ל שם ועיין להרשב"א ז"ל בח"ה סי' קמ"ט והרא"ש ז"ל בכלל ק' סי' ג'. כג חלון נגד חלון אפי' רה"ר מפסקת אסור לפתוח כל שהם גבוהים ד"א אבל אם פתח או חלון הניזק הוא למטה מד"א ברה"ר. אזי אף אם חלון או פתח המזיק הוא למעלה יכול לפתוח דאומר לו להניזק את בעי לאצטנועי מבני רה"ר. כן מתבאר מתשו' הראב"ד הו"ד בכנה"ג סימן זה הגהב"י ס"ו וכן העליתי בתשובה חח"מ סימן ו': כד האידנא איפסקא הלכתא דבמקום שיש חק המלך יר"ה לפתוח חלון נגד חלון ברה"ר אפילו גבוהים ונהגו כן בני המדינה שיכול כל אדם לפתוח. כמתבאר מפסק ב"ד הגדול שבירושת"ו המובא בס"ה ישרי לב חח"מ אות ן'. ועיין בס"ה שמו משה הנד"מ סימן כ"ג. כה ולפי זה נראה דגם במבוי שאינו מפולש שפסק מרן ז"ל בסימן זה (בי"א בתרא) שאין דינו כרה"ר. נראה דה"ד היכא שהמבוי הוא רשות בני המבוי ורשאים הם לעשות בו כחפצם ואין המלך מוחה בידם. אבל היכא שגם מבוי שאינו מפולש כל שהוא מפולש לרה"ר אפילו מצד אחד. הוא רשות המלך והוא נתן רשות לפתוח פתחים וחלונות אפילו זה כנגד זה כמו שהוא במקומותנו וגם נתנו רשות לבני המבוי להשתמש בו כמו שמשתמשים ברה"ר. כר"ל שאין אחד מבני המבוי יכול לעכב על חברו השוכן גם הוא במבוי בכל זה. וראיה לזה דהא ברה"ר בחלון כנגד חלון בעליה מצד הדין אסור והניזק יכול למונעו. בכל זאת פסקו הרבנים ז"ל דהיכא שיש חק המלך שנתן רשות ונהגו בני העיר כן. שאין שום אדם יכול לעכב על הבא לפתוח א"כ הוא הדין והוא הטעם במבוי שאינו מפולש. ומצאתי סמך לזה בתשו' הרשב"א ח"ב (והובאה בב"י סימן קס"ה) בסי' ל"ה שכתב השואל ח"ל ועוד שחוקי המלכות שם שכל הדרכים והמבואות למלך ואין אחד רשאי לפתוח ולסתום פתח אלא ברשות המלך ומעניש מי שעושה כן בלתי רשותו. ולפיכך אין מקום זה כשאר המקומות שדבר בהם הרמב״ם ז"ל עכ"ל השואל והרב ז"ל בסוף תשובתו כתב וז"ל וכ"ש אם דין המלכות שם להיות כל הדרכים שכן בין במפולשין בין בשאינן מפולשין כמו שאמרת ע"ס. זה נרלע"ד ומ"מ צ"י בדבר ועיין בתשו' מהרשד"ם ח"מ סימן קי"ב. כו ר' שהי"ל ב' חצרות אחד שפתחו פתוח לרה"ר והב' פתוח למבוי שאינו מפולש ובא לסתום פתח בית אחד מחצרו הפונה לרה"ר ולפותחה לחצרו שבמבוי שאינו מפולש. ובני המבוי מעכבים עליו מפני שמרבה עליהם הדרך. והנה הרמב"ם והטור ומרן ש"ע כתבו למנוע הרוצה לפתוח פתח חדש בחצר השותפין מפני שהיה כמי שהיה לו שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה כמתבאר בסימן קנ"ד. אבל במבוי שאינו מפולש לא השמיעונו כזאת. ולא דמי לחצר העומדת בין שני מבואות שבני המבוי מעכבין עליו שלא לפתוח פתח למבוי אחר מפני שמרבה עליהם דריסת הרגל של בני מבוי אחר כמ"ש בסימן קס"ב דהתם יש לחוש שיהיה קפנדריא לבני אותו המבוי לבא דרך פתח זה להמבוי השני ואף אם לא הפקירו לבני רה"ר לעבור דרך שם כמ"ש הריטב"א הו"ד בב"י שם מ"מ אהביו וקרוביו וכל בנ"א הרגילים ליכנס לביתו של זה עושים אותו קפנדריא וכמו שהשיג עליו מרן ז"ל בב"ה שם וכל זה הוא בפותח פתח לחצר שיש לחוש ודאי לדריסת הרגל שיעברו דרך החצר ממבוי למבוי או מרה"ר למבוי. אבל בכגון נ"ד שהפתח החדש הוא מהבית אפילו פתוחה מב' חצרות אין לחוש לזה כי אין דרך בנ"א לעבור דרך הבית ממבוי למבוי ואפילו קרובים ואהובים. ואפשר דבהא מודה מרן ז"ל להריטב"א ז"ל וכ"ש אם סתם הפתח של אותו חצר שאין בני המבוי יכולים למחות כלל לכ"ע. וכן ראיתי להרמ"ה ז"ל בתשו' סי' ש"א שהוכיח דפילוש הבתים אלו לאלו אין למנוע אותם במבוי ומתוך תשובתו מתבאר דאפילו לא סתם הפתח הראשון אינם יכולים לעכב כיעו"ש וצריך חיפוש בזה כי כעת אין הספרים מצוים אצלי. ועיין בתשו' הרשב"א ח"ד סימן ל"ב וקע"ד וקע"ה הובאו בב"י סימן קס"א ועוד לו בח"ה סימן קמ"ט. כז חצר המפולש ובוקעים בו רבים אפילו דלתותיה ננעלות בלילה דינו כר"ה ואין בן דין הזה"ר, משום דהא בעי לאצטנועי מהנכנסים והיוצאים כ"כ הרב באר מים חיים ח"מ סימן ח' וסימן י"א. ועיין להרב חסד לאברהם אלקלאעי ז"ל בסימן ז"ך בח"ב שהעלה כן. כח מי שפתח חלון לרה"ר כנגד חלון חברו והוא למטה מד"א. דקי"ל שאין הלה יכול לעכב עליו מדינא כמבואר בסימן קנ"ד. זה היה מעשה פה טראבלס יע"א ובה טעון הניזק שהוא עשה רשת לחצי החלון. ונמצא שבני רה"ר אינם יכולים להביט בביתו. והמזיק אומר לו כשם שעשית רשת לחצי חלונך תעשנה לכל חלונך להסיר נזקך. כי הריני באחד מבני רה"ר ופסקנו שאין כח בידו לעכב את הלה מטעם זה. ובפרט שהרשת אינו קבוע בכתל ולא חזקו