שו"ת תעלומות לב חלק ג רב

כנז' לעי"ת מלטא יע"א בחדש ניסן ההרמ"ב ו שאלתני ידידי על אודות האשה שהוכיח לך ה' מעוב"י שאלוניקי יע"א ממשפחת רם והיא תבא אליך משם ואתה חושש אולי לא תגיע למח"ת אלא ב' ג' ימים קודם חג הפסח. ולא יהיה שהות לספור ז"ן קודם החג אם יכולה אשה לספור בהיותה בדרך מאחר שכבר עשית שליח לקדשה קודם הנסיעה ואם לא ספרה אם תוכל לכונסה תוך ז' ימי חימוד והיא תישן בין הנשים. יען אי אפשר להניח החופה לאחר החג יען הוא ימי העומר והוצאה מרובה כמבואר בכתבך בארוכה. דע ידידי כי לפי פשטות דברי הש"ע בסי' קצ"ב יכולה אשה לבדוק בכל מקום ובדיעבד אפי' פעם אחת תוך ז' סגי כמו שביאר כמ"א ז"ל ולא מצאתי מי שכתב לאסור לספור בדרך ואתה ידעת כי עתה באתי ועדיין ספרי דבי רב לא כסדרו בישיבתי ותורה מונחת בקרן זוית ואם כונתך יען לא ראית אותה והיא לא ראתה אותך ודמית שהז"ן צריכים להיות מיום שראו זה את זה. כמו שעלה על לבו הרב השואל בס' חת"ס חיו"ד סי' קפ"ד. הנה כבר דחה סברתו הגאון המחבר שם בטוב טעם ודעת. וכן הסכים הרב שואל ומשיב במהדורא תליתאה ח"א סי' מ"ב ובמ"א הארכתי (עיין באות הקודם) וכוותיהו נקיטינן ובפרט שכבר נתקדשה והא סמכא דעתה. ואם לא ספרה קודם בואה ולא יהיה זמן לספור קודם החג יכול אתה לישאנה בערב יו"ט בהרחקה כראוי. שכן כתב מהריק"ש בהגהותיו שכשיש הכרח יכול לישא אפילו לכתחילה וכן הסכים מופת הדור חיד"א בברכ"י סי' קצ"ב אות ה' וכתב שכן הסכימו רבני ירושלם ת"ו וכן כתב הגאון מז"ה ז"ל בס' נדיב לב ח"א יו"ד סי' צ"ח וכן עשינו מעשה פה העירה טראבלס יע"א וד"ב לאיש חכם כמוך המבין דבר מתוך דבר כי אין הפנאי מסכים להאריך כי בא מועד. וגדול יהיה לך כבוד הבית הזה האחרון ואשתך כגפן פוריה בירכת״י ביתך וראה בנים לבנים שלום. בדין גילוח הזקן לעוב"י תוניס יע"א בחרש שבט ש' לעיני הגוים ג"לה צדקתו לפר"ק אהובי חמודי!. שלום לך ושלום לעוזרך קבלתי אגרתך האחת אהובה, מתוך צערך על החכם הדיין הי"ו שהלבין פני קרובך הגביר ברבים בפני ישראל וגוים על אשר הוא מגלח זקנו הגם שהוא צועק ואומר שמגלח במספרים. ואתה תמיה עליו שהוא רואה אחרים ושותק אף כי רבים מבחורי הישיבה הם מגלחים זקנם כל זמן שלא נשאו אשה ודרשת ממני להודיעך אם כהוגן עשה יען לא מצאת מי שמיחה בידו ככתוב באורך במכתבך שמע כא ידידי גם אנכי רע עלי המעשה של הבחורי חמד ההם אשר נעשה להם כהתר גמור הדבר הזה וכבר בהיותי במח"ק צווחתי על זה ואמרו לי שאין באפשרות למחות בידם וצריך לדונם לכ"ז שאין עושים כן אלא במספרים מ"מ כיון שמגלחים בכעין תער יבאו אחרים מע"ה לעשות בתער ממש דאינהו ילפי מקלקלתא. ועיין להרב חיים שאל בח"א סי' נ"ב שהאריך מ"מ ודאי שהדיין ההוא לא עשה כהוגן וכבר ידעתי את האיש ואת שיחו. כי בתומו הולך ולא ישא פנים לזקן ונער לא יחון. שא ולמד מ"ש הרב יעבץ בשאלותיו ח"א סי' פ' וז״ל ונפלאתי על שאדוני רודפו כ"כ בשביל שהוא מגלח זקנו וכדומה. אע"פ שאם היה בנו כח להעמיד משפטי הדת על תלם היה מהראוי לנקום נקמת ה' ותורתו וכו' מ"מ מה יעשו גדולי הדור ואין דורם דומה יפה הלא ידוע לאדוני שזה מעוות שלא יוכל לתקון בפרט אצל הספרדים ההמונים נעשה דבר זה כהתר ומוטב שהיו שוגגין וכו' וגם יאמר מפני שאין לאיש הזה גואל מצוה לרודפו ולהדפו. אתמהה מי שיש לו אב יחיהולקתה מדה"ד וצריכים אנו לדקדק מאד בפלס ומאזני משפט לה' להשוותם בצדק על כל נשא ושפל. שלא תפוג תורה. להוציא לעז עליה ועל לומדיה וכו' וכ"כ מהריק"ו ז"ל בשורש קכ״ט וז"ל ואף אם יבאו ב"ד לענוש בלא התראה להור"ש ולעשות גדר וסייג פשיטא שיש להם להשוות מדותהם ושלא להטיל עונש על אדם אחד ומשאר ע"ה אשר נוהגים תדיר לעשות המנהג הרע הזה העלם יעלימו את עיניהם חלילה מעשות כדבר הזה שאין זה סייג לתורה אלא חילול התורה וכו' עיש"ב ועיין חיים ב"ד סי' ס'. ואם אמנם שלא מפני שלא נוכל ליסר ולהוכיח אותם שידם תקיפא ואינם שומעים לקול מורים. נעלים עינינו מכל אדם אשר אפשר שמקבל תוכחת. אלא שאין ראוי ליסר ולרדוף ולהלבין פניהם ברבים. כל עוד שלא נוכל להשוות מדותנו. אז ראוי ראוי והגון להוכיח בסתר ולדבר על לבם ולהזהיר ולהודיעם גודל האיסור והני מילי צריכי לממרינהו בניחותא כאשר ייסר איש את בנו ואתה כי הזהרת את נפשך הצלת כמאמר הנביא. ודי בהערה זאת. בדין מקוה ח מקוה ע"י מעשה חושב להגביה המים ע"י נענוע שלשלת (כראה שהוא הנקרא טרונבא) ואחר פיסוק נענוע השלשלת עולים המים ונמשכים לסילון ומשם לחפירה שבה יקוו המים. כשהסילון הוא של עץ ואין בו בית קבול. התיר הגאון רע"א ז"ל בח"ב בכתבים דק"ב ע"ה ושם כתב שיותר טוב שאחר שיוצאים המים מהצנור יהיה קרקע ג"ט שיעברו המים על הקרקע ההוא ומשם בלכתם ילכן אל המקוה ועיין בס' זכרון יוסף חיו"ד סי' י"ג ובס' הר המור הנד"מ סי' כ"ב. מעיר מלטא י"א שבט חרמ"ר ט בדיני מליחה גדול אדונינו הרב נר"ו נפשי לשאול הגיע על בשר שנמלח בעש"ק. ואחר שנמלח הרגישו שהיה בו חתיכה אחת שנשאר בה מעט שלא ניקר אחר שיצאת מיד המנקר בתורת הכשר ועינתי בספרים הנמצאים אצלנו ואחר העיון הרבה בש"ע יו"ד סי' ק"ה ס"ט ובראותי מ"ש הרב ברכ"י משם מהר"א אזולאי ז"ל מה שהשיב על דברי מרן ז"ל ומ"ש בס' כ"ח ולקט הקמח יע"ש שהקשו ע"ד