שו"ת תעלומות לב חלק ג כ

כי יצאו מתחת קן קולמוסו ואגב שיטפיה לא דק: כי הכי אמר מר כי מה שכתוב בכתובה הנז' כי ילדי זנונים וכו' הוא למטוניה דהרב המורה כמהרש"ט אמאריליו ז"ל כי חשבו לישראל לממזר ודאי וכיון ששמחה הנז' היא בת אחותו של ישראל הנז' (לפי העדויות שקבל) א"כ פסלות שמחה באה מחמת אמה חנה בת רחל היולדה בפסלות גם היא תתכנה בשם ילדי זנונים ואין לומר שגם חנה הנז' זינתה תחת בעלה שא"כ לא היה מכנה אותה בשם בת שבתי על שם אביה וכו' אם לא שחשב הרב המורה הנז' כיון שהאשה רחל היתה פרוצה ביותר חוששין לבניה. ואחהמ"ר דבריו לא צדקו דמ"ש בגמ' חוששין היינו כשאר חוששין דעלמא לא לענין ממזרת כמ"ש מהריב"ל וא"כ המשפחה הזאת כולה כשרה היא אלו דבריו נר"ו. ודבריו מן המתמיהין כי איך אפ"ל שהרב מהרשט"א הנז' טעה בדבר פשוט כזה כי מלבד כי רוב הפוס' ס"ל דחוששין אינו אלא לענין כהונה כמ"ש הב"ש בסי' ד' והובא בבאר היטב סק"ך וא"כ איך יסמוך עצמו להקל באיסור תורה להשיאה לממזר ודאי עו"ב כי גם להפוס' דחוששין גם לאיסור ממזר אינו אלא מתורת ספק וחששא בעלמא ולחומרא כי הוא בעיא דלא איפשיטא כיע"ש וא"כ במה שהחמרנו הקלנו להשיאה לממזר ודאי דבר זה לא ניתן ליאמר וכ"ש ליכתב לחשוב להרב הנז' שטעה בדבר דאפי' תשב"ר יודעין אותו ועוד בה וגדולה היא בעיני עד שתמהתי על הרבנים המשיגים הי"ו שלא העלו אותה על דל שפתותיהם שהרי גם כי נימא כי שמחה הנז' היא בת אחותו של ישראל מוכרח הדבר ממס' עדויות הנז' בתחלת הפסק מהרב המתיר הנז' נר"ו (בסו"ס עולת איש) כי רחל הנז' אם חנה היא היתה נשואה מקודם שנשאת לחיים גאני והולידה את חנה אם שמחה הנז' שהרי א"א שרחל הולידה את חנה אחר לידת ישראל אפי' מאיש אחר שהרי כשנשא ישראל את שמחה הנז' היה ן' כ"ג שנה (ולא ל"ג כמ"ש בפסק הרב המתיר הנז' וכנר' שהוא ט"ס) שהרי ישראל הנז' מת בש' אתתצ"א לעניינם והוא היה ן' פ"ד שנה כמ"ש בעדויו' הנז' דנמצא דנולד בש' אתת"ז והוא נשא לשמחה הנז' בש' תק"ץ ליצירה שהוא בש' אתת"ל נמצא שהוא ן' כ"ג שנה ואיך אפ"ל דחנה אחותו תהיה קטנה ממנו ותוליד בת ותנשא בת י"ט שנה כמ"ש בפסק הנז' אם לא שחנה הנז' היתה גדולה מישראל הנז' כ"ב שנים וגם אין לומר שנולדה מחיים גאני הנז' קודם ישראל הנז' שהרי במש' עדויות הנז' שאלו לחיים גאני אם הוא קרוב עם האשה חנה והשיב לא ועל חנה זו הם מדברים כמתבאר מפרשת העיבור ומרבני איטליא הי"ו אלא מוכרח דקודם לידת ישראל הרבה היתה נשואה רחל הנז' עם איש אחר קודם היותה נשואה עם חיים גאני והולידה את חנה הנז' כדי שיתקיימו דברי העדויות שקבל הרב המתיר הנז' שחנה אם שמחה היא היתה אחותו של ישראל וא"כ איפוא איך אפ"ל אפי' לס"ד בעלמא שמא שחשב הרב שנו"א ז"ל לשמחה למוחרת הוא מחמת שנתברר לו שזינתה רחל אם ישראל תחת חיים גנאי והיא היתה פרוצה ביותר וא"כ חוששין גם לבניה היינו חנה שנולדה כל כך שנים מקודם קרוב לט"ו שנה לפי החשבון הנז' ונולדה ג"כ מאיש אחר ולא מחיים גאני הנז' וע"כ השיאה לשמחה בת חנה הנז' למותרת ודאי' הס כי לא להזכיר דאיכא מאן דס"ל הכי דאש' שנמצא פרוצה ביותר דחוששין גם לבניה שיש לה מאיש אחר מקודם שנים רבות והיא לא היתה בחזקת פרוצה, מקודם וא"כ נפל היסוד ונהרס הבנין שבנה מלבד כל מה שכתוב בדברי הרבנים המשיגים הנז' והאמת עד לעצמו כי דברי הרשט"א הנז' ברור מללו ששמחה המ' היא ממזרת ידועה ודאית או מפני שאמה חנה זינתה תחת בעלה ולא נתגלה קלונה כ"כ והסבו העם לבתרה בשם בת שבתי או שרחל זינתה והולידה לחנה באיסור א"א ונשאת שלא ברשות לשבתי באופן שנתברר להרשט"א והנלוים אליו כל זה בבירור גמור מדהתירוה לשמחה בת חנה לממזר ודאי וזה ברור ופשוט ולא ח"ו לתלות בוקי סריקי ואוקמתות רחוקות שטעה בדבר משנה הרשטיא הנז' ואפי' אם היו האוקמתות הנז' להחמיר היינו צווחין כולי יומא כ"ש כדי להקל באיסור ערוה וכ"ש כי מאותו פרק מזה ע' שנה עד עתה דור אחר דור ורבני אלפין היושבים כסאות למשפט שה בעי"ת קורפו יע"א כולם החזיקוה לממזרת ודאית כמתבאר מדברי הרבנים המשיגים הנז' ונשארת נשואה כמה שנים עם ישראל הנז' ולא יאומן כי יסופר כי כולם לא השיגו לידע שטעה ח"ו הרב שט"א ז"ל הנ"ל בטעות מפורסם כזה. כי כן לפי כל הנז' הדבר פשוט אצלי כביעתא בכותחא כי לפי המעשה רב ודברי הכתובה הנז' המפורשים פרוש' מרובה שמחה הנז' היא ממזרת ודאית וכל הנולדים ממנה אסורים לבוא בקהל ה' עד עולם וד"ב רק אין דבר הן אני נשארתי דשו"ט ומצפה לתשוב' מקבלת מכתבי הלזה החותם באה"ר ומקוה רחמי ה' וטובו ברוב עוז ושלום: הצעיר יעקב קובו ס"מ מקום החותם הסכמת הרבנים הגדולים ראשי אב"ד שבעיה"ק ירושלם ת"ו הע״י. בשבטי ישראל נודיע נאמנה כי אנחנו הבעה"ח ראשי אבות בתי דינין אשר בעיקו"ת ירושלם ת"ו בחדש ניסן ה'תרנ"ט חתמנו והסכמנו על פס"ד אשר סדר מעלת הרב המופלא חק"ל כמוהר"ר וידאל אנגיל יצ"ו להתיר משפחת ממזרי קורפו הידועה בשם משפחת קוניליאנו אשר הרב הפוסק יצ"ו אסף וקבץ סברת הפוסקים למצוא היתר להמותר' שבמשפחה הזאת. וכאשר כי כל הענין שבפסק סובב הולך על היתר ישראל קוניליאנו הממזר הראשי על פי העדויות אשר נתקבלו בפיסולו ראה ראינו שאם באמת כל פסלות המשפחה הזאת נמשך רק מסבת פסלותו של ישראל קוניליאנו הממזר הראשון לבד מקום יש ע"פ הדין להתירו לבא בקהל וככל הכתוב בפס"ד הנדפס בס' עולת איש וזאת היתה ידיעתינו בתחלה וע"כ חתמנו בפס"ד ההתר ההוא: האמנם עתה חדשה שמענו שבאמת שמחה בת שבתי יהודה הנישאת עם ישראל קויליאנו הנז' גם היא היתה מותרת ודאית מצד עצמה ושע"כ השיא אותם זע"ז מע' הרב המורה צדק מלפנים הרב כמוהר"ר ש"ט אמאריליו זלה"ה כדת של תורה שממזר ודאי נושא ממזרת ודאית א"כ עתה נפלו כל יסודות ההתר למשואות נצח כי הגם