שו"ת תעלומות לב חלק ג קצח

יא בענין הקורו הוא הניגונים שמנגנים ילדי הת"ת בכהכ"ן בשעת התפילה וכן איזה נערים שהגיעו לחינוך שקורים בתורה שאול שאל האיש אחד ענכבדי קהלתנו וירא את ה' הי"ו על המנהג שנהגו פה בב"כ שבאים הנערים ילדי ת"ת לנגן בעת התפילה והוא הקורו הנהוג בארצות איירופא ואף הוא ראה בס"ה ישא איש הנד"מ ממש ושם בהשמטות הספר בדצ"ט תשובה ארוכה מהרב הגדול ר"ל המחבר נר"ו שאוסר בכל תקף עד שכתב שבדאגה ובדמעות נוזלות הוא רואה שאבדה התורה והיהדות והאמונה מקרב רוב ישראל כיעו"ש ובהיות ראה כי ת"ל דברי נשמעים וכבר ביטלתי כמה מנהגים שלא הוכשרו בעיני שואל כענין מדוע אני שותק על המנהג הרע הזה וכן על מה שנהגו שמעמידים בחור רך בשנים מנערי בית הספר להיות ש"ץ לקרות בתורה כי גם זה המנהג לא נכון בעיניו וראוי לבטלו את"ד. והיתה תשובתי אליו דע ידידי כי האורגנו הנקרא בל"א ארגל לחוד והקורו לחוד האורגנו הוא מין עוגב של כלי זמר שנהגו באיזה עירות בערי אדום לנגן בשבתות וי"ט ע"י גוי. ועל זה כבר צווח ככרוכיא הגאון חת"ס בחלק ששי סימן פ"ד ופ"ו ואילך עיין עליהם בדבריו המצודקים ומלהבות אש ועל א בזה הוא מה שכתב לאסור הגאון החסיד שארינו ז"ל בס"ה לב חיים ח"ב סי' ט'. וגם בערי איירופא רבו כמו רבו הבתי כנסיות שאין להם העוגב הזה בשבתות וי"ט רק בחופות ומילות הנעשות הכ"ן שמניחים אותו בעזרה. ואולם חקורו הוא להקת מזמרים ילדים ונערים שאומרים איזה פסוקים ומזמורי' וקצת ניגונים בלה"ק בהכנעה יתרה ומפי עוללים ויונקים נותנים עז לתורה לפאר בית אלהינו ועל כיוצא בזה הוא שהאריך להתיר הגאון שארינו ז"ל בס' כרך של רומי סי' א' וכל דבריו נכונים והסכים עמו הכהן הגדול הרב הגדול כמהרח"ש הכהן ז"ל ר"ע בעה"ק טבת"ו וגם מדברי הרב חת"ס שם נראה שאין לאסור אלא זמרא דמנא אבל שירא דפומא אין מקום חלילה לאסור ואדרבא מצוה איכא בשירי זמרה לעורר את הלבבות והוא פשוט וממוצא דבר אתה למד שהרה"ג ר"ל נר״ו בס' ישא איש בדב"ט. נתחלף לו האורגאנו בקורו ונדמה לו כי הרב הכש"ר ז"ל התיר האורגאנו ולא כן הדבר כי הרב ז"ל לא התיר אלא הקורו שירה בפה על משקל המוסיקא ודבריו נאמנו מאד ועיין ט"ז בסי' תק"ס סק"ה ובברכ"י שם ס"ו ובס' לקוטי מהרי"ל ה"ד המג"א סק"י ועל המנהג שנהגו להעמיד בחור בר מצוה לקרות הפרשה בקול נעים גם זה מנהג הגון שהנהיגו הרה"ג מאריה דאתרא הדין כמהרי"ף מהמה ז"ל כמ"ש בתשובתו הבאה בס' גו"ר חא"ח כלל ב' סי' כ"ב ובאו ונחזיק טובה להרב ז"ל על המנהג הטוב הזה דעביד לתורה שלא תשתכח מישראל. ולכן נמצאים רבים ושלמים שיודעים לקרות הפרשה בדקדוקיה ובטעמיה כנתינתה מסיני תנצב"ה. יב בענין בנין בהכ"ן בשבת ע"י פועלים גוים עיין מג"א א"ח סי' כמ"ד ועיין לומ"ה ז"ל בס' נדיב לב ח"א סי' יו"ד לב חיים ח"ב סי' ו' ובס' ישרי לב א"ח אות ש' ובתשו' חתם סופר ח"ו סי' מ"ג שציינתי שם בהגה ועיין עוד להבן בחכמה אברהם רחימא הרב שא"ב נר"ו בתשו' שבס' רוח חיים א"ח סימן רמ"ד. ועיין בתשו' יאודה יעלה הנד"מ סי' כ"ג שואל ומשיב מהדורא תניינא ח"ב סי' י"ב ובספר מחנה חיים ח"ב א"ח סי' י"ח ואם ראה תראה בס' מים שאל ד"א ע"א (הו"ד בס' רוח חיים חא"ח סימן תרצ"ו ס"א ואין הספר מצוי אצלי) שעשו מעשה בעה"ק ירושלם תוב"א לבנות בנין בהכ"ן ע"י גוי בשבת עי"ש ודאי שהיה ע"צ ההכרח כי פחדו פחד מאוה"ע שמא יבטלו הבנין. אבל עתה ת"ל לא היה פחד זה כידוע והדר דינא למחש לח"ה כמובן. עתה נד"מ ס' ישמח לב למע' הרב המופלא ארי בן ארי שמ"ח לבי נר"ו ושם בחא"ח סי' א' אייתי בידיה דברי הגאון מז"ה והרב חת"ס הנז' והרבה להפליא עליהם כיון דגם הערלים בונים ביום אידם ע"י פועלים שאינם בני דתם וא"כ אין כאן לעג הרבה וח"ה כי כמונו כמוהם ע"כ והם דברי תימה שהגוים ההם אינם שומרים דתם ויש מהם שגם הם בעצמם עושים מלאכה ביום אידם. כי החירות המדיני קלקלה כל הדתות ומה יגדל הח"ה בבנין בהכ"ן שביום אידם בטלים ממלאכה וביום ש"ק עובדים עבודתם וכדי בזיון כמובן וכעת נד"מ ס"ה שדי חמד ושם באות ב' האריך בזה ואיתי דברי מז"ה הגדול ז"ל בישר"ל. ותמה ע"ד שכתב שאין לסמוך על המתירים ולא ידע מי הם המתי' וכו' עי"ש וכונת מז"ה היתה על אחד מב"ד הזמן בעת ההיא שהורה להתיר ומז"ה אסר להם ואכמ"ל. יג נשאלתי אם יש לסמוך על מ"ש מהר"י אשכנזי ז"ל בס' בית עובד בדיני ק"ש משם הברכ"י שהיחיד יכול לחזור ג' תיבות אחרו' שבק"ש ה' אלהיכם אמת גם אם מתפלל ביחיד. עי"ש והשבתי דלדידי אין היחיד המתפלל ביחיד יכול לאומרם. כי מור"ם ז"ל בהגה כתב בסי' ס"א ס"ג שהיחיד יכול לאומרם עם הש"ץ משמע שאם אינו מתפלל בצבור אין לו לאומרם. וכן כתב מהר"י אבואב הו"ד בב"י שהיחיד אין לו לאומרם וע"ז אמרו במדרש מעוות לא יוכל לתקון וכ"כ מב"י שם שהיחיד ודאי אינו חוזר ורמ"א בד"מ כתב דהיחיד אע"ג שמכוין בט"ו ווין קרי ליה בזוהר מעוות לא יוכל לתקון. משמע שאין לו תקנה ומ"ש בברכ"י ששמע שכתב מהרח"ו שנהג רבינו האר"י ז"ל לכפול ביחיד מלבד שאין למדים הלכה מפי השמועה. ובפרט היכא שמפו' בש"ע להפך. וגם אם השמועה מכוונת. אימור שאני רבינו האר"י דרב גובריה לתקן העולמות ע"ד הסוד ולא כל אדם זוכה לזה וכן ראיתי בס' מנחת אהרן כלל י"ד סי' יו"ד שהביא דברי הברכ"י וכתב שלא נהגו כדבריו עיש"ב והוא ברור. יד שאלנו המון ויר"א משה שפיר לבית רוצאנו נכ"ו על אודות הלוחות הארוכות שמניחים על הרצפה בבהכ"ן. להגן מפני הקור בימות החורף אי שרי להתפלל תפילת י"ח על גביהן. והתרתי לו הגם שמדברי מהרי"א ה"ד בב"י סי' ז' נראה לאסור אפי' אינם גבוהים ג"ט לפי שיש לחוש לטירדה ולא יכוין בתפילתו אך בש"ע לא ביאר זה. רק רמ"א בהגה הביאו ונראה כמפרש דברי הש"ע. ואולם הב"ח ס"ל בדעת הש"ע שיש להתיר בפחות מג"ט דליכא טירדה וכר"ל דכעין הלוחות הנהוגות