שו"ת תעלומות לב חלק ג קצו

ותמה עליו שהפריז על המדה להחמיר אפי' בתלתא ספקי אם לא במקום עגון כי לא נמצא מי שמחמיר בכגו"ד אפי' בדרך חומרא בעלמא ואדרבא בכל כה"ג אין אנו רשאים להחמיר להצריכה גט ולפוסלה לכהונה והביא ס' הראשונים והאחרונים דס"ל שאסור להחמיר היכא שהיא מותרת מן הדין ומפורש יוצא מפי רש"ל ז"ל בסי' כ"ה דכיון דאתתא שריא בלא גט המחמיר בגט עונו ישא וכו' יעו"ש ועל מה שסמך הרב חיים ושלום ז"ל ע"ד הרב שיו"ט ז"ל בסי' ע"ה שהחמיר אפילו בתלתא ספקי ויצא לחלק מההיא דסי' י"א וי"ב דאיירי בשאר איסורים באיסור יבום ובסי' ע"ה קאי באיסור ערוה תמה עליו הרב שער אשר ז"ל דהרב מהריט"א בסי' י"א הביא מדברי התוס' דחליצה חשיב דבר שבערוה א"כ אין תירוצו עולה יפה ולחלק יצא הוא ז"ל דשאני התם בסי' ע"ה דמרן בתשו' החמיר בהנהו תלתא ספקי וממילא רווחא דאין נסתר מחמתו ממ"ש כאן למ"ש במקומות אחרים ודבריו כחדא אזלן וכחדא שריין את"ד והאמת אגיד כי גם אני בעניותי היה קשה עלי תי' הרבנים הנז"ל לחלק בין איסור ערוה לאיסור יבום אחרי שראיתי דברי הרבני' המאספי' מנהגי עה"ק ירושת"ו שכתבו משמו דמרן מהריט"א דבאיסור ערוה בגיטין וקידושין ויבום וחליצה אנו נוהגים לתפוס כל החומרות וכו' הבאתי דבריהם לעיל דמשמע בהדיא דגם יבום וחליצה כולל אותם באיסור ערוה אלא שלהיות אין ספרו מצוי בידי לא עצרתי כח לתמוה עליהם ועתה שש לבי שכיונתי לדעת גדול דורנו הרב ז"ל אך בעניותי אמינא שגם עפ"י תירוצו לא נתישבו כל המקומות כי גם בתי' זה זכיתו לדעתו ה"ק וכתבתיו לעיל לחלק בין ההיא תשובה הבאה בס' ברך משה סי' ל"ה דמצריך ג' ספקי ולאותה שבס' שיו"ט סי' י"א שכתב להקל בב' ספקות ודמתי לחלק כן דההיא דסי' ל"ד אחד מהספקות היה נגד מרן ז"ל ושוב הדרי בי בהתבונני בדבריו שם שאין זכר מזה וא"כ נהי שיישב הרב ז"ל ההיא דסי' ע"ה אבל ההיא דסי' י"א עם אותה הבאה בס' ברך משה סי' ל"ח שמצריך ג' ספקי וכמ"ש הוא ז"ל שם אכתי סתרן אחדדי וע"כ לחלק כחילוק הרבנים ז"ל דבאיסור ערוה מחמיר יותר ואי קשיא לך מ"ש בסי' י"א דגם חליצה חשיב ליה דבר שבערוה יש ליישב דחומר א"א חמור ליה טובא כמו שאין לכחד שרב המרחק ביניהם שיש לחוש להתיר א"א לעלמא ובניה מזמרים וכיוצא. לכל הדברות בתלתא ספקי מתירינן ק"ו הדברים בנ"ד דאיכא ספקי טובא בין בענין השליחות ובין בענין הקידושין ככל האמור ומדובר לעיל א"ץ לכפול הדברי' ולענין הקול ג"כ מלבד שלא הוחזק הקול בב"ד כיון שלא נתקבל שום עדות בב"ד עד עתה וגם רבו הסוברים דמבטלינן לקלא וכמ"ש מהרשד"ם ז"ל באה"ע סי' ג"ל דכדאים הם הרמ"ה והרא"ש והריב"ש והטור ז"ל לסמוך עליהם להקל דמבטלינן קלא להיותו איסור דרבנן עי"ש וכבר כתב הגאון מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל אה"ע סי' ד' דיש להקל ג"כ מטעם ס"ס ס' אי בעינן אתחזק קלא בב"ד ואת״ל דלא בעינן ס' הלכה כהסוברים דמבטלינן לקלא עי"ש וכבר האריכו רבני האחרונים בענין זה ואכמ"ל. זאת תורת העולה שהנערה הזאת היא שמחה בת עזרא כתינא תמ"א היא מותר' לשוק ככל אשר הסכימו הרבנים ב"ד רבה והנני מסכים עמהם בהתר הבחורה הזאת מהטעמים שכתבתי וצור ישראל יצילנו משגיאות אכי"ר. הכ"ד החותם פה נא אמון יע"א בחדש כסליו שי התרס"ל בא סי' יא"ר פניו אתנ"ו סלה לפר"ג וה' יברך את עמו בשלום הצעיר אליהו חזן ס"ט קונמריס הליקוטים הנה הנם שו"ת בקיצור ולקוטים וציונים אשר ליקטתי וציינתי למען אעמוד עליהם לעת הפנאי ובהיות עדיין עבדי דצבורא אנן ולא יכולתי לחזור ער לימודי אמרתי אעלם על ספר. והמעיין יערה את מקורן ויעיין בהם. והוא יבחר ויקרב אורח חיים א ס"ת בלא תגין וכן אי איתנהו והם פרודים מהאותיות או כי יחדיו ידובקו עיין בכנה"ג וי"א בא"ח סי' ל"ו ועיין זכרון יוסף חיו"ד סי' פ"י יוסף אומץ סי' ע"א כתונת יוסף א"ח סי' ב' חתם סופר סיו"ד סי' רס"ה גט פשוט סי' קכ"ה סקל"א ועיין בתשובות הרמב״ם בפאר הדור סי' מ"ו ובספה"ק תעלומות לב ח"א חא"ח סי' ז' ואילך ועיין זקן אהרן סי' צ"ו שכתב ת"ל וכבר נהגו במקומנו כשיוצאים בכפרים שמביאים חומש בשבתות וקוראים ז' בברכה לפניה ולאחריה ברוב המקומות ומנהג ותיקים הוא. וכבר הרבה מהחכמי' עשו הלכה למעשה ואני נמצאתי שם במעמד ולא היה מי שמוחה ומצפצף ואפי' בזמן הזקנים מורי התורה גם בפרט מהר"א מזרחי נר"ו (הוא הרא"ם) היה מהמורים להתר ועשה הלכה למעשה ובדידי הוה עובדא וקראתי ע"פ גזרתו ע"כ והגם דאנן לא עבדינן עובדא לקרות בחומש מ"מ ודאי שבס"ת אף שאין בו תגין קורין ומברכים לכתחי' וכמ"ש בתשובתי הנז' באורך ועיין בתשו' מהר"י אסאד הנקרא יאודה יעלה הנד"ע יו"ד סי' רפ"ה.