שו"ת תעלומות לב חלק ג קפז

אשר הגענו לביתו יחד והכניסני ואמ"ל אני אומר לך לעשות הקידושין לבתי ובע"כ נכנסתי ומצאתי בביתו לשכנו הדר בחצרו הר' בכור אברהם ביטראן הי"ו ועוד איש אחר שמו משה מכמל הי"ו שהוא מעיר בגדאד שהיה פה גר בארץ ותמיד הולך עם עזרא אבי הבת הנז"ל כי הוא בן עירו ואין לו מכיר אחר פה וישבנו שם ונתן לי הטבעת אבי הבת אשר אמר לי שהחתן שלחה ונתתי לבתו הקידושין וזה לשון הקידו' הרי את מקודשת בטבעת זאת לאליהו יוסף כדת משה וישראל) ג שאלה אם יחדנו עדים לקידושין תשובה זה לא ידעתי אם היו מזומנים או לאו. ושמותם ככתוב בתשובה שנית. ד שאלה אם העדים כתבו עדות וחתמו בו. תשובה. לא כתבו ולא חתמו ולא נכתב שום עדו' באלו הקידושין כו"ע. ה שאלה אם נתקבל עדות הקידושין בב"ד של שלשה. תשובה. לא נתקבלה שום עדות כו"ע בפני שום אדם. ו שאלה אם העדים זוכרים עתה כיצד היה לשון הקידושין ואם זוכרים כל מה שעבר באותו זמן. תשובה. כי עד אחד ששמו משה מכמל הי"ו אינו נמצא. והעד השני ששמו בכור אברהם ביטרן הי"ו נמצא פה ושאלתי את פיו. וזה תשובתו כי הוא זוכר כי בלילה אחת ליל ראשון עליתי אצל שכני הר' עזרא כתינה הי"ו כדרכי ומצאתי שם אחד איש גר שהיה מוכר תמרים ותמיד ראיתיו כמה פעמים בבית עזרא הנז' ולא מצאתי לעזרא הנז' בביתו כי אם אשתו ובניו וישבתי מעט ובתוך כך בא הר' עזרא הנז' עם הר' יוסף בושכילה הנז' וישבנו מדברים יחד ובתוך כך דברו יחד הר' עזרא עם הר' יוסף הנז' בלחש ביניהם ובתוך כך הביאו להבת שמחה בת הר' עזרא הנז' ונתן עזרא הטבעת ליד הר' יוסף הנז' והר' יוסף הנז' לקח אצבע הבת שמחה ואמ"ל הרי את מקודשת בטבעת זאת לפלוני כדת משה וישראל ואיני זוכר שם המקדש ולא היה לי ידיעה מקודם מזה הענין כו"ע ואח"ך סיפר לי הר' עזרא הי"ו כי יש אחד סוחר במונשיסטיר אשר שלח הרשאה להר' יוסף בושבילה הי' להיות בעדו שליח לקדש בתו ואח"ך נתנו ממתקים וישבנו מעט והלכנו כל אחד לביתו זה אשר ידעתי ע"כ דברי העד הר' בכור אברהם ביטראן הי"ו. ורק אין דבר זולתי נשארתי דשו"ט בכיו"ק ולשלום אין קץ כ"ד תלמידו הק' יוסף בושכילה ס"ט וזה העתק הקב"ע שנתקבל בב"ד יכב"ץ במותב תלתא כחדא הוינא נחנא ב"ד דחת"ל כד אתא קדמנא כהר' יוסף אבושכילא הי"ו ואחר האיום והגיזום העיד ואמר האמה"ץ איך בשנת תרנ"ב בא אלי עזרא כתינא הי"ו ואמר לי אשיש אחד במאנשיסטר שמו אליהו יוסף מתושבי בבל רוצה לקדש את בתי שמחה דמתקריא צופיא וכתבתי לו שטר הרשאה לקידושין כדי שיחתמו אותה במאנ שיסנור ע"י ב"ד הצדק דשם ואח"ז הביא לי השטר ההוא של מנוי שליחות לשמי בחתימת העדים והמקדש הנז' ואמרתי לו כי לא אוכל לקדש את הבת יען איני מכיר לא חתימת העדים ולא חתימת המקדש ואמ"ל אבי הבת הנז' אתה מה איכפת לך תקדש אותה ואחר שדחיתי אותו כמה פעמים להפיק חפצו נתתי לה הקידושין בפני הר' בכור ביטראן ומשה מכמל. שאלנו להעד אם יודע שהטבעת היתה של המק' והשיב שהוא זוכר שאמר לו אבי הבת שהוא של החתן ושאלנו את אבי הבת והשיב שהוא מכיסו וממונו והיה בו אבן יקרה בירלאנטי ע"כ העיד העד הנז' ולראיה ח"ש היום י"ג תשרי התרס"ג והשו"ב וקיים. במותב תלתא כחדא הוינא נחנא ב"ד דחת"ל כד אתת קדמנא הנערה שמחה דמתקריא צופיא בן עזרא כתיבא ת"ם ואמרה שכאשר בא אצלה החכם יוסף אבושכילא הי"ו אמר לה שהוא בא לשדכה עם האיש אליהו יוסף ונתן לה הטבעת למנחה והיא אמרה לו שהיא אינה מכרת את האיש הזה ואינה יודעת אם הוא טוב או רע והשיב לה וכי זה ענין של קידושין זהו ענין שדוכין ותוכל להפרד ממנו כ"ז אמרה בפני' הנערה הנז' ולראיה ח"ש היום ד' חשון התרס"ג והשו"ב וקיים. א בענין שליחות עול קידושין אי בעי עדים ואבא היום להשיב על ראשון ראשון בעיקר מינוי השליחות אי בעי עדים הנה ידוע דבפלוגתא מתניא. שהרמב"ם פסק בפ"ג מהל' אישות הל' ו"ו שאין צורך למנותו בעדים שאין מקום לעדים בשליחות האיש אלא להודיע אמתות הדבר לפיכך אם הודו השליח והמשלח אינם צריכים עדים כמו שליח הגט ע"כ וכ"כ לענין גט בהל' גירושין פ"ו הל' ד' שאין שליח הולכה והובאה צריך עדים. וכוותיה דהרמב"ם קימי הרא"ש והרשב"א. אך הראב"ד והרמ"ך והר"ן חלקו עליו וס"ל דגם בשליחות של קידושין צריך עדים דאין דבר שבערוה פחות מב'. ומרן בש"ע אה"ע סי' ל"ה פסק בסתם כס' הרמב"ם והרא"ש. וס' החולקים בשם י"א וכבר האריכו בזה רבני האחרונים ז"ל. ואף שאנו קבלנו הוראות הש"ע ובפרט היכא שמה שפסק בסתם היא ס' הרמב"ם שהוא מאריה דאתרין מ"מ מידי ס' לא נפיק כיון שבדיני גיטין וקידושין אנו נוהגים לתפוס בכל החומרות. וכאן נמי יש לחוש אם פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר ועיין בתשו' הרשב"ש סי' תקע"ו והרדב"ז החדשות ח"ב סי' תר"ג הו"ד בי"א ח"ב סי' קמ"א הגה״ט י״ט ועיין למהריב"ל ח"ד סי' ח'. ב שצריך השליח שיעיד ער שליחותו קודם נתינת הקידושין. ועוד נראה דגם להרמב"ם ז"ל ודעמיה דס"ל דלב' עדים. מ"מ גם הם אזלי ומודו שצריך שהשליח יודה שהוא שלוחו קודם נתינת הקידושין. שהרי ביאר רבינו בהל' אישות שא"ץ עדים למנות שליח לקידושין וכתב כמו שליח הגט וכתב הרמ"ך שהוא