שו"ת תעלומות לב חלק ג קפה

עדים טובא איכא בשוקא היודעים והאבינים ועלית על כלנה דהעדים מה איכפת להו לומר הכי אם לא שכן האמת שלא הבינו ואעיקרא עין הקורא תחזינה מישרים כי אעיקרא הרב דבר משה ז"ל שם סיים וכתב דהנכון לעשות כמתחייב לעשות איזה דבר והוא ע"ה שאינו יודע לשון הקדש ונכתב בשטר להביא אצלו אדם היודע בלשון הקדש וכלשונו אם לועז או ערבי ויפרשו לו ענין הכתוב בשטר או בכת"י ובזה כצולכו ממחלוקת הראשונים ז"ל ואין פוטר אותו ע"כ ועיין בס' הבהיר משכנות הרועים ובס' הנחמד ישרי לב אות ז"ה מדבר יע"ש להקת הנביאים מערכה עול מערכה. והנה בעתה יש לכו לדון דבעדים כשאומרים לא הבינו הענין ונותנים טעם לדבריהם דמה שחתמו הוא דוקא על חתי' המקדש כי זו היא חתי' ולאו אשטרא וענין הכתוב בו קא מסהדי והדברים אמת ויציב ונכון וקיים שהרי כבר מלתינו אמורה כי הם ע"ה גמורים דנאמנים ודאי אפילו לכת הפוסקים הסוברים דבבעל דבר אינו נאמן בעדים דמה איכפת להו וליכא לא שבקת חיי אזלי ומודים דנאמנים וא"כ כיון דהבעל עשה הרשאה וקפיד לעשותה בעדים כאשר כן כתב לו אבי הנערה א"כ עתה שטוענים כי לא הבינו ולא ידעו ולא כתבו עדותם אלא על חתי' ונאמנים כמדובר למפרע בטלה ההרשאה ובטלה השלי' ועדיין ספק במקומו מונח אשר כתבנו בפסק הראשון ס' אם הלכה כמ"ד דשליחות לקידושין בעי עדים ואת"ל הלכה כמ"ד דלא בעי עדים שונא בכה"ג דנחית לעשות' בעדים קפידא הוי ועתה שהעדות בטילה מצד שלא הבינו גם השליחות בטל ואפי' את"ל דאין לחלק בטענ' שלא הבין בין בעל דבר לעדים אכתי יש להסתפק שמא הלכה כמ"ד דאפי' בבעל דבר עצמו נאמן לפטור עצמו בטענת שלא הבנתי וכ"ש גבי עדים וכבר כתבנו בפסק הראשון דסוגיין דעלמא אזלא דאנו עושים ס"ס אפי' בפלוגתא דרבוואתא ואפי' אם הוא נגד מר"ן ז"ל ואין צורך לכפול הדברים קחנו משם ואעיקרא אפילו בלא זה אכתי פשו להו תלתא ספיקי כמבואר שם בפסק הראשון ולא נצרכא אלא להעדפא. ואיברא כי עתה הרווחנו שנולד לכו עוד ס' חדש הגם שהארכנו למעלה ראש וכתבנו דהדבר פשוט דאפי' מומר ורשע ובעל עבירות שקידש קידושיו חוששין להם מ"ו אכתי יש לומר שמא הלכה כמ"ד דטעמא דע"מ שאני צדיק גמור ונמצא רשע גמור דמקודשת היינו דוקא משום דנחית להתנות לכן חיישינן שמא הרהר תשו' בלבו דאי לאו כי הרהר תשובה באמת לא הי"ל מצח נחושה להתנות וכבר נודע המבוכה הגדולה אשר להראשונים ז"נ ומפני יראת האריכות עת לקצר כי קצרה היריעה מהכיל עכ"פ מידי ספיקא ודאי לא נפקא בנ"ד דלא נחית להתנות והרי נתוסף לנו עוד ס' אחר ועתה נקרא את הנערה הבת היקרה יהיו דברינו אלה צרי על לבה ותחבושת מנעי קולך מבכי ועיניך עדמעה כי ראה ה' בענייך וקידושין הללו לא שרירין ולא קיימין כחרש הנשבר מהטעמים הכתובים בעסק הראשון והנוספים בפסק הלזה וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות הכ"ד צעירי הצאן דייני ארעא רובצים תחת משא דק"ק עיה"ק יפו ת"ו בש"א טבת משנתנו זאת בא סי' ויוציא עמו בששון לפר"ג ליצירה ברב ע ושלום. הצעיר מסעוד הכהן ס"ט הב יוסף ן' סמחון ס"ט הצ' יוסף רפאל ק' נון ס"ט סימן ג וזאת תשובתי אנכי הרואה את השאלה בענין הקידושין ע"י שליח ואת אשר נגזר עליה מאת הרבני' ב"ד יפה של עה"ק נוה היפה ת"ו קראתי בכל לב דברות ראשונות ואחרונות ולא מצאתי טעם כעיקר דאורייתא להתיר הבת הזאת בלא גט מלבד כי הטעמים שכתבו להתיר אינם מספיקים כאשר יראה הרואה. עוד זאת כי הכל בנוי ע"פ נסח השאלה שלא נתברר לפניהם בירור גמור אמתותן של דברים כי על כן חפץ הייתי לחשוך עצמי מדין זה כי מיראי ההוראה אני אף כי באיסור ערוה החמורה אך בהיות מעשה שהיה בפורט סעיד היה אשר הקהלה ההיא סמוכה אלינו וסומכים עלינו בכל שאלותהם. גם כי הבת הונוצגת בשאלה באה להנשא לאיש פה נא אמון יע"א. וכשתדכה בעוב"י מצרים יע"א. וכששמע רב חביבא הרב הכולל סרו"י כוהרח"ם בן שמעון נר"ו שיש חשש קידושין בדבר חקר ודרש ואמרו לו שכבר כתבטלו הקידושין והותרה הבת על פי פס"ד מרבני עה"ק ת"ו. לקח מידם הפס"ד וכתב אלי וז"ל. מצרים יע"א יום א"ך טוב לח' רחמים ש' התרס"ב למעלת עט"ר וע"ת הרב חנרול ר"מ ור"ס רעוב"י נא אמון יע"א במהר"ר תנא דבי אליהו יצ"ו אתה ה' תשמרהו כיר"א, אחרי דשו"ט וכ"ק כמשפט לאהבי שמו הנני להציע לפני מעכ"ת שי' ענין אחד שעבר בבית דיננו כי כן בא לפה בחור אחד שמו יוסף כרמוש הי"ו לשדך את הבתולה שמחה דמתקריא צופי בת הר' עזרא כ'אתינא הי"ו. ואנחנו בב"ד אחר שקבלנו העדויות עליהם שאין דבר מונע לשידוכהם שידכנו אותם בפנקס ב"ד והתעתקה תו"ד אכן לא עברו שני ימים שמעתי קול במחנה העברים כי הבחור הנז' הוא כהן והכלה גרושה מן האירוסין ואז הבאתי לפני איש אחד המכובד מהני בבלאי והזמין לפני טומוס של כתבים. ואמר לי כי כל מה שיצטרך לב"ד בענין זה הוא מבורר בניירות האלו ובפותחי אותם עיני רואות ב' פסקי דינים מעה"ק יפה ת"ו וכו' וכי קנצי למילין הבחור הנז' עתיד להכנס לחופה עם הבתולה הנז' במח"ק ומהיות כן אני שולח הכל ליד הדר"ג שיח"ל ואת אדוני החכמה והמדע לראות הענין כולו ולדעת מה להשיב לבעלי דבר. ונשארתי בדשו"ט באה"ר. הצעיר מסעוד חי בן שמעון ס"ט וכאשר בא אבי הבת לפני והודיעני שבשום אופן אי אפשר להשיג גנו מהארוס הנז'. ותשאר