שו"ת תעלומות לב חלק ג קעה

קונמריס השליחות סימן א בדין שליח לקידושין שנתמנה שלא בפניו והספקות הנופלים בהם. שאלה לחוות דעת ע"ע איש אחד שהיתה לו בת בוגרת ושלחו מתם מאחת הערים מערי אדום לקחתה לו לאשה ואביה יען מכירו היה לשעבר נתרצה לתתה לו. ושלחו אגרת להחתן למען ישלח הרשאה חתומה מהדיין הי"ו אשר במח"ת ושוחט מתא דשם למנות מורשה ושליח שיקדשנה לו קודם נסיעתה אצל החתן וכן היה ששלח הרשאה חתומה בשני עדים והוא אמר כי חותם הראשון הוא הדיין וחותם הב' הש"ץ וע"ז נעשו הקידושין וכעת נתודע ב' ידיעות ידיעה ראשונה כי עדים החתומים בהרשא' אינם כמו שאמר אלא הם אחרים רשעים גמורים ואוכלי נו"ט ומחללי שבתות בפרהסייא וחשודים על ביאות אסורות וידיעה שנית כי החתן יש לו אשה אחרת. וע"ז צעקה הנערה כי הם קידושי טעות כי מעולם אין לה חפץ בו אם הייתה יודעת אשר הוא נשוי אשה אחרת. כי מי היא האשה החפצה צרתה בצדה ואין האשה מתקנאת אלא בירך חברתה ומוכנת לישבע ע"ז ודברו עליה בערמה וכל מעשיהם בערמה והראיה עמה שהתל בה בשקר וכזב על עדי ההרשאה אשר הם רשעים גמורים בני בלי שם ואינם הדיין דהש"ץ כאשר א"ל ע"כ אלין ילמדנו רבינו שיחר"א אם יש ביטול לקידושין הללו אה מחמת פיסול עדי ההרשאה אם מחמת הטעות שהטעה אותה שלא גילה לה שכבר הוא נשוי נא גבור יראה צעקתה של ריבה ודמעתה על לחייה להתירה מכבלי העיגון יען אופן שיפטור אותה בגט ליכא כי איש קשה עורף הוא ומה גם כי לפי חוקי הממשלה יר"ה של מקום החתן לא ישמע ולא יזכר גט גירושין איש לאשתו ואין אופן בנדונינו אם לא ע"י ביטול הקידושין על הכל יבא דברו הטוב ושכמ"ה תשובה נבהלתי מראות כעויתי משמוע דין עסק ביש רבו הפריצים ממפ'ריצי הפירצה משחקין בתינוקות בנות ישראל העדינות היו לקלסה חוכא ואיטלולא וכשאני לעצמי ניכר שפחמי. למה זה תשאל לשמי כי וששתי את כל כלי ובביתי אין לחם ואין שמלה ידעתי ביני ידעתי לא דעת ולא תבונה לא חכימאה ולא חוזאה אנא כל רואי ילעיגו לי לעג הרבה הייתי שחוק מחכו עלה אנא אפנה לעזרה בערוה החמורה ואני בתוך הגולה מחוסר ספרי אשר בית ישראל נכון עליהם א"כ אפוא זיל הכא קא מדחי לה. ועלית על כולנה כי שמעתתא בעייא צילותא וכו' ודעתי בל עמי אגב טרדאי השתא קשייא רישא ומחר קשייא כריסא קשה עלי כרמצא דפרזלא ברם רוח בטני הציקתני מראות ברע דין בוגד הלזה שוד וכזב ירבה לצוד ציד נפש יקרה הרכה בך והענוגה וכגון דא מצוה החלש יאמר גבור אני לבקש מכוח לצרת הבת כנודע ליודעי חן דעביד נייחא לה. וכנודע מדברי מוה"ר מהרד"ח ז"ל בהסכמתו לפסק הרבנים ז"ל בביטול הקידושין יע"ש דבריו כי נעמו בחון בהם חקור בהם והיו בפיך כדבש למתוק והנה כבר נודע מחלוקת קדום כי הרמב"ם והרשב"א ז"ל ודעמייהו ס"ל כי במינוי האיש שליח לקדש לו אשה א"צ עדים ודעת הראב"ד והר"ן והמרדכי ז"ל בשם ראבי"ה ז"ל דצריך עדים ולא סגי בהודאת השליח והמשלח ומרן ז"ל בשה"ט אה"ע סי' ל"ה פסק דא"צ עדים במינוי האיש השליח וסגי בהודאתם אלא דשוב הביא סברת י"א דגם בשליחות האיש צריך עדים והנה כבר נודע דסתם ואח"כ י"א בדברי מרן ז"ל הלכה כסתם ומה גם דפסק עוד שם יש מי שאומר שאפילו לא מינהו שליח בהדייא אלא גילה דעתו שהוא חפץ באשה זו ואמ"ל לשדכה לו והלך השדכן וקידשה לו בלא מינוי שליחות מקודשת יע"ש וא"כ י"ל דל מהכא עידי ההרשאה אפי' בלא עדים היא מקודשת גמורה. וא"כ מה לנו אם עדים החתומים בהרשאה אם הם רשעים ופסולים לעדות מה"ת כיון דדל מהכא עדותם סגי בהודאתם אלא דמקום יש לי עדיין להחליש הקידושין ולחל"ק דמחלוקת הראשונים ז"ל הנז' ודברי היש מי שאומר היינו בלא העיד עדים כלל ברם בנ"ד דנחית להעיד על שליחותו עדים נמצא דאין רצונו בקיום השליחות וההרשאה אלא עפ"י עדים דוקא וא"כ בהגלות כגלות כי העדים פסולים מה"ת לעדות אדרבא מגרעות נתן ובטל השליחות מעיקרו וכעין זה כתבו התוספ' ז"ל בבתרא דנ"ד ע"א ד"ה אדעתא דציבי תמהו אס"ו דפ' הפרה וכתבו אין להקשות אע"ג דאין דעתיה אשטרא אמאי אין ידו קונה לו שלא מדעתו כמו חצרו וחצר מדין יד אתרבאי דהא דחצר קונה לו של"מ היינו שאינו יודע אם הוא בחצרו ואם היה יודע היה רוצה לקנות אבל אם יודע ואינו מתכוין לקנות לק' ע"כ וממנו נקח בנ"ד במע"ן אם ידע המשלח דבלא עדים סגי כדי לקיים השליחות וקפיד לעשות עדים ודאי כונתו דאינו רוצה בקיום השליחו' אלא עפ"י עדים והשתא העדים פסולים מה"ת בטל הכל ואם לא ידע הדין דסגי אפילו בהודאתם כ"ש שלא סמך אלא על העדים וכיון שהעדים פסולים בטל השליחות והגם דדברי התוס' ז"ל הם לענין ממונא הנה מלבד כי על עיקר החילוק לא נ"מ מידי כיון דסברה נכונה היא ומ"ל ממונא מ"ל איסורא ומה גם כי שם ג"כ נמשך ממנו לענין אם קידש בו את האשה וכמובן. אשר מדברי התוס' ז"ל הנז' ת"ם אני ע"מ שראיתי למהרימ"ט ז"ל בח"מ סי' מ"א שכתב עמ"ש רש"י ז"ל בתשו' דמומר לע"ז שהפקיד פקדון ביד ישראל ותבעו המומר לאח"ז ולא רצה להחזיר לו ומת המומר והקרובים באים לירש השיב רש"י ז"ל אם יש עדים