שו"ת תעלומות לב חלק ג קסח

במותב תלתא כחדא הוינא כד אתא קדמנא פב"פ העומד היום פה במתא נא אמון הנזכרת וכתב גט כשר לאשתו פב"פ ונתן הגט ביד פב"ב תושב נא אמון הנזכרת שעשאתו אשתו פב"פ הנזכרת שלוחה בעדים לקבל גטה מיד בעלה פב"פ הנזכר ואמר לו התקבל גט זה לאשתי פב"פ ובקבלתך גט זה תהא אשתי פב"ב מגורשת ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם. וקודם נתינת הגט ליד השליח הנזכר ביטל בפנינו כל מודעות וגם התרנו לו כל השבועות ומסר הגט להשליח ברצונו הגמור וגרשה גירושין גמורים בלא שום תנאי וקרינו את הגט קודם נתינה ואחר נתינה וראינוהו כשר כדת וכהלכה ולהיות שנעשה הכל לפנינו כראוי כתבנו וחתמנו שטר זה לראיה ולזכות בידה והכל שו"ב וקיים. פב"פ דיין פב"פ דיין פב"פ דיין וזה נסח מה שכותב וחותם המגרש תחת המעב"ד אני פב"פ החותם מטה העומד היום פה במתא נא אמון הנזכרת גרשתי את אשתי פב"פ במתא נא אמון הנזכרת ונתתי גטה ביד פב"פ שלוחה לקבלת גיטה בפני בית דין החתומים למעלה וגרשתיה גירושון גמורים בביטול כל מודעי מבלי שום תנאי ככל הכתוב למעלה ובעבור שהכל אמת כתבתי גם אני שטר זה לראיה ולזכות בידה שלא יהיה לי שום פתחון פה לערער על דבר זה והכל שריר ובריר וקיים פב"פ. ואם נשלח למקום אחר מקיימים הב"ד חתימתו סימן ל הערות על סדר הגט הנהוג פה נא אמון יע"א המובאים בספר תעלומות לב ח"ב סימן י"ג בתוספת נופך א' באחד. אם כתב בראשון בשבת. כתב הג"פ בסי' קכ"ו ס"ק י"ב משם מהרשד"ם סי' מ"ו דכשר בשעת הדחק. ואם כתב באחת בשבת תי"ו במקום דל"ת הח"מ נסתפק בזה והב"ש פשיט"ל דכשר. ועיין י"א סימן קכ"ו הגהב"י י"ב. וברכת המים אות ק"ב ואות ק"ו. ב בשני חסר יו"ד בין שי"ן לנו"ן ואם כתב מלא בשיני כתב הפר"ח שם דכשר כיון דאין משתנית הכונה. ג בשלישי ברביעי ובחמישי מלאים (וסימנם שר"ח מלא) וכתב הכנה"ג שם בהגה"ט ל"ו שאם נכתבו חסרים. אם א"א לכתוב גט אחר או משום עגונא שיש להכשיר שכ"כ הראנ"ח ח"א סימן ל"ה בשם רב אחד. ועיין ב"ש סק"ו שכתב שאם כבר נכתב הגט דכשר. ואם כתב בשלשה בארבעה בחמשה מדברי הג"פ סי' קכ"ו ס"ק ס"ג נראה דכשר. ד בששי. חסר יו"ד אחר שי"ן ראשונה ואם כתבו מלא בשישי כשר כיון שאין הענין משתנה כמ"ש בפר"ח. ה בשבת. אם כתב לשבת בלמ"ד עיין בג"פ ס"ק י"א שכתב דכשר בדיעבד. ואם דילג תיבת בשבת וכתב ברביעי כו"כ יום לירח פלוני כשר. כמ"ש מרן ז"ל בש"ע סי' קכ"ו סכ"א וגם רמ"א ז"ל שכתב ויש פוסלין. היינו על הריעותא האחרת שכתב ך' לירח ואותו רביעי היה כ"א. וכן מתבאר מדברי הריב"ש סי' ק"ז שהוא מקור הדין. ועיין ג"פ שם ס"ק ס"ד ובספר הוראה דב"ד בש"ן אות ד' דל"ג ע"א. אם הוא ר"ח כותבים ביום אחד לירח פ' (וט"ס נפל בספרים שכתוב ביום ראשון כ"כ הג"ס בס"ק י"ג). ואם ר"ח ב' ימי' אם כותב הגט ביו' א' יכתוב ביום שלשים לירח פ' שהוא ראש ירח פ'. וביום ב' של ר"ח יכתוב ביום אחד לירח פ' ואם כתב בראשון לחדש כשר בשעה"ד כ"כ הכנה"ג בסי' קכ"ו בהגה"ט. ואם כתב ביום אחד לירח פ' שהוא יום שלשים לירח פ' כשר"ח ב' ימי' אין קפידא כמ"ש מב"י וכמ"ש הג"פ ס"ק כ"ח. ו ושני ימים. שלשה ימים חסר וי"ו. ארבעה. חמשה, ששה. שבעה. שמנה חסר וי"ו. תשעה. עשרה, כלם לשון זכר בה"א לבסוף ויכתוב בהם ימים. ועשרת ואילך יכתוב אחד עשר יום. שנים עשר יום. שלשה עשר יום עד עשרים יום אחד ועשרים יום. שנים ועשרים יום. שלשה ועשרים יום עד תשעה ועשרים יום הכל בלשון זכר. ואם כתב לשון נקבה שתי שלש ארבע כשר בדיעבד. כ"כ הג"פ סי' קכ"ו סקי"ח. אם כתב שלושה שמונה מלא בוי"ו כתב הג"פ ס"ק ע"ג משם מהריק"ש דכשר ובס"ק כ' הביא משם מהר"א סגיס בתשו' הרב"א סימן כ"ג שהכשיר גט שכתוב בו שמונה מלא. אך הרב ב"כ ח"ב סימן מ' כתב שאם ניתן הגט כשר. ואם הוא מקום ענין או שעת הדחק שינתן ועיין בפר"ח ובג"מ סי' ק"ז ס"ל, ואם דילג תיבת יום או ימים וכתב כו"ך לירח כ' הוה עובדא בעיר הקדש ירושת"ו והורו לחותמו וליתנו לה ע"פ מ"ש הלח"ש דקמ"ב כמ"ש בהוראה דב"ד בש"ן אות ד' דל"ג ע"א. ז לירח פ' ואם כתב לחדש יש להכשיר בדיעבד. ג"פ ס"ק י"ד. ואם דילג תיבת לירח. עיין בס' ויקרא אברהם בקונט' שדה מגרש בדף ק"ה ע"ד. ועתה בא לידי ס"ה ישמח לב ח"ב להרב כמהרח"ם נר"ו וראיתי שם בסי' ס"ג שהאריך בזה ואכמ"ל. ח ניסן מלא יו"ד ואם נכתב חסר כשר. כ"כ הרב שדי חמד מע"ג סי' י"ז (שבא עתה לידי) משם ס' קב ונקי אות ק"ד וישועות יעקב סי' קכ"ו סק"ט. אייר. בב' יודין. ואם כתב בחד יו"ד בשע"הד כשר ועיין ג"פ ס"ק ל"ה. סיון. מלא י"וד. תמוז. אלא וי"ו. אב. ואם כתב לירח מנחם כשר בדיעבד. כ"כ הג'פ ס"ק ל"ה והכנה"ג בהגהב"י מ"א כתב דאף לכתחלה ינתן. ועיין ב"כ בסימן מ' שאין הדברים מכוונים. אלול. מלא וי"ו. ונ"ל דאם כתב לירח רחמים בדיעבד כשר כמש"ל. תשרי. בחד יו"ד. מרחשון חד וי"ו וצריך לכותבו תיבה אחת. ואם כתבו בב' תיבות או בב' שיטין יש להסתפק אם הוא כשר. עיין ג"פ ס"ק ל"ה ויש