שו"ת תעלומות לב חלק ג קסו

כתב הרב מהר"ח מודעי הראשון ז"ל בס' חיים לעולם סי' כ"ו שאין צורך לשטר הרשאה. אלא עדי הגט הם יהיו עדי הקבלה וליכא שום חששא ועי"ש בס' מימר חיים סי' ט"ב אות ב"ן וגם הרב מופת דורינו ז"ל בס' שער אשר חאה"ע סי' ע"ט הסכים לעשות שלי"ק וגם כשהם בעיר אחת ולא חישינן לאידך דרבינו פרץ ז"ל דאיכא למחש שמא יאמר הבעל לפקדון נתתיו. כיון שיש מעב"ד וחתימת יד הבעל תו ליכא למחש כמו שעשו רבני אזמיר וכ"כ בס' דבר משה ח"א סי' ס"ט שעשה מעשה מהכי'ד ז"ל הגם שהיו בעיר אחת. ואם השליח בעיר אחרת כבר איפסיקא הלכתא בטור וש"ע אה"ע סי' קמ"א שיכולה אשה למנותו שלא בפניו לקבל לה גיטה מיד בעלה. אלא דלכ"ע בעי עדים ואף החולקים וסוברים להחמיר בשליח הולכה שלא למנותו ע"י כתב שלא בפניו. אזלי ומודו דהאשה יכולה למנות שליח קבלה שלא בפניו זולת ס' תוספות רי"ד בפ"ק דקידושין שהביא הרב דברי אמת בקונטריס י"א סי' כ"ט שנראה מחמיר גם בשליח קבלה והיא ס' יחידאה נגד כל הפוס' וכמ"ש הרב דברי אמת בקונט' י"א סי' כ"ב דקי"ד ע"ג ועיין בספרי הק' תעלומות לב ח"ב דיני גטין סי' ז' ובסי' ט' דס"ו ע"ב. וכ"ש אם אינו מצוי שליח להולכה ויצטרכו לשלוח הגט ע"י בי דוואר שיותר נכון הוא לכל הדעות שתעשה האשה שליח קבלה וכמו שמבואר בתשובת הריב"ש בסי' כ"ה והו"ד בב"י סי' קמ"א ועיין בס' חתם סופר ח"נ סי' קצ"ט שהביא תשובת הריב"ש הלזו ושם האריך ג"כ בדין זה ועיין בס' שער אפרים אה"ע סי' ק"ח וק"ט ואכמ"ל. ובענין סדר המינוי לשליח קבלה סידר אותו הרב שער אשר ז"ל שם בסי' ע"ט רחב רחב בביטול מודעות והתרת השבועות לאשה. מה שלא נמצא כן בספרי הראשונים זולת בס' פחד יצחק אות מ' במומר המגרש שסידר ג"כ ביטול מודעות לאשה וכבר כתב הרב מימר חיים אה"ע בדקמ"א ע"א שבשעה"ד לא חששו לזה אלא דקשה מה שכתב שנכון היה הדבר לעשותו דמאן פלג לן בין שליח הולכה לשליח קבלה עי"ש אתו הסליחה דשניא ושניא דבשליח הולכה אנו עושים כן להבעל שיש לחוש לביטול הגט אם נשבע או מסר מודעא משא"כ באשה שמתגרשת בע"כ. והיא באה בעצמה מטוב רצונה למנות שליח וגם דלא מקלקלא נפשה ועי"ל בתשובה שהשבתי לעה"ק ירושלם ת"ו בסי' ב' ואין צורך לכפול הדברים. והסדר הנהוג אצלנו אם שניהם בעיר אחת שבאה האשה לפני ב"ד ולפני עדים שהם עלי הגט והגם שהרב שער אשר שם בסימן מ"ט כתב שלא יהיו עדי הגט בכתיבה ומסירה. עדי השליחות אלא עדים אחרים ואנו אין מנהגנו כן אלא עדי הגט הן הם עדי ההרשאה וכן כתב בפשיטות הרב חיים לעולם בסי' כ"ו ובס' מימר חיים סי' ע"ל אות ג"ן ובסי' כ"ו בדקמ"א וכתב שכן עשה מעשה הרב מהר"י מאיו ז"ל כמ"ש בס' פאת ים במזה"ג ועי"ש מה שציין ואז נוטלת קנין בונדל"ב כתחז"ל על מינוי השליחות והגם דדינא יתיב שא"ץ קנין למינוי שליח כבר נהגו כן וכן כתוב בשטרי ההרשאות בס' פחד יצחק ונדיב לב ושער אשר וכבר כתבתי במ"א (עי"ל בסי' ד') דכיון שנהגו ליטול קנין על כל דבר ואינו נראה שעשו הדבר ברצון גמור אלא ע"י הקנין מהיות טוב קונין מידם לתוספת כח ובסי' קמ"א באה"ע שהביא הטור נסח ההרשאה שסידר ר"פ ושם אינו כתוב קנין. הביא מב"י מה שכתב העיטור אות ש' שכותבים בו קנין ויש מי שכתב בשליחות אגב ד' אמו"ק ומסתברא דלא שייך ביה ועלה הביא מרן דברי הרמב"ם בפ"ה מהל' מכירה שנהגו להקנות וכו' עי"ש ורמ"א בד"מ הביא מ"ש במרדכי דאין לכתוב וקנינא בהרשאה ע"כ והדבר פשוט שכונתו לומר שאין צורך לכתוב וקנינא אבל אם כתבו לא הפסיד והטעם ברור כמו שביארנו. ואח"ך אומרת האשה להשליח אם הוא בפניו כלשון הזה שהובא בס' חיים לעולם אה"ע סי' ל"ה והוא יותר מדוקדק מהלשון שהביא הרב שער אשר בסי' מ"ט אתה פב"פ התקבל לי גטי מבעלי פב"פ בכל מקום שתמצאנו מידו או מיד שלוחו או שליח שלוחו עד מאה שלוחים ותהא ידך כידי וכחך ככחי ופיך כפי ודבורך כדבורי וקבלתך הגט מבעלי הנזכר או מיד שליח שלוחו עד מאה שלוחים כקבלתי ותזכה לי בו ותקבלהו לי. ותכף ומיד שיגיע הגט לידך מבעלי או שלוחו ושליח שלוחו עד מאה שלוחים אהיה מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם. והנני נשבעת בשבועת התורה ע"ד המב"ה וע"ד הנב"א מבלי התרה שלא לבטל שליחותך זה. בלשון ערבי אנתא פב"פ (משפחה) מן אהאלי אגר אסכנדריא אקבל לי גטי מן זוגי פב"ב פי כל מכאן אלדי תווגדהו מן ידו או מן יד רסולו או רסול רסולו חתא ענד מאיית רסול ותכון ידך מתל ידי וקוותך מתל קוותי ופומך מאל פומי וכלאמך מאל כלאתי ואיסתלאמך אל גט מן זוגי פב"ב או מן יד רסולו או רסול רסולו חתא ענד מאיית רסול מאל איסתלאמי ותזכה לייה בהי ופיסתלונו לייה ווקת מא יוצא אל גט לידך מן זוגי או מן יד רסולו או רסול רסולו חתא ענד מאיית רסול אכון אנא מטלקה מנו ומחללה לכול אנסאן והא הו אנא אחלף חלפאן קטעי עלא ראיי אל כאלק תעאלה ועלא ראיי אלדי יחלפו באל חק דון התרה בעדם אבטאל תווכילך האדא. ואח"ך באים העדים עצמם שהם עדי הגט כמש"ל ומעידים בפני ב"ד על מינוי השליחות. ועיין בתשובות דברי מרדכי גאלאנטי סי' י"ד ובתשו' חת"ס חאה"ע סי' מ"ב. ומזהירים לאשה שלא תנשא לשום אדם, עד שיתברר לב"ד שקבל השליח הגט מבעלה. וזה נסח ההרשאה אם השליח הוא במקום אחר. בכו"כ בשבת כו"כ יום לירח פ' שנת כו"כ לברי' עולם למנינא דרגילנא למימני ביה הכא במתא נא אמון דעל כיף ימא רבא מותבה בפנינו עדים חתומי מטה (ואם המינוי היה ג"כ בפני ב"ד כותבים בפני בית דין) באה האשה פב"פ העומדת היום פה במתא נא אמון הנזכרת ומינתה מדעתה ורצונה הגמור בדלא אניסא כלל את פב"פ ממתא פ'