עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת תעלומות לב חלק ג

שו"ת תעלומות לב חלק ג קסה

Responsa Taalumot Lev part 3 165 · שו"ת תעלומות לב חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

חרם או איסור להיות שליח של פב"פ על גט זה. לא ולרוחא דמלתא יתירו לו. ט נשבעת וכו' שלא להיות שלוחו של פב"פ לגרש את אשתו פב"פ. לא. ולרוחא דמלתא יתירו לו. י יפרש לו ענין המודעא ויאמר לו. מסרת שום מודעא או דברת שום דבר או דברים הגורמים שום ביטול לשליחות זה. לא. י"א אע"פ כן אם באולי מסרת שום מודעא או דברת איזה דבור הגורם ביטול או מזיק לשליחות זה תבטל אותם בפני העדים בטול גמור. ויאמר אלו הדברים. הוו עלי עד"ג איך אני מבטל בפניכם ביטול גמור כל מודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי ע"ס כל מודעי אם מסרתי על שליחות זה ששלח אותי פב"פ להביא גט לאשתו פב"פ וכן אם באולי דברתי איזה דבור או דברים שכשיתקיימו גורמים שום ביטול או פיסול לשליחות זה. הריני מבטלם ביטול גמור ויהיו כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש והריני פוסל עלי כל עד או עדים שיעידו שמסרתי מודעא או שדברתי שום דבור הגורם ביטול או מזיק לשליחות זה. פיסול גמור אבל שליחות זה יהיה כשר שריר וקיים כדת משה וישראל. י"ב ישאל לאשה. בא אליך בעליך פב"פ או שלח לך שליח לבטל זה הגט או השליחות או שמעת אם ביטל בעליך גט זה או השליחות. ותשיב לא. י"ג את מקבלת גט זה ברצונך ולא נשאר לך על בעליך שום טו"ת. ותשיב לא. אחר כך יאמר השליח דברים אלו. אני השליח ראיתי שהיה ביד הבעל פב"פ הנייר והקסת והדיו וכל כלי הכתיבה ובעודם בידו ציוה לסופר בפני העדים לכתוב גט כשר לשמו ולשם אשתו פב"פ לשם גרושין גמורים. וכן ציוה לעדים שיחתמו בגט ההוא לשמו ולשמה לשם גרושין גמורים שתהא מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם. ותכף מסר הכל ביד הסופר וקודם שהתחיל לכתוב שמעתי שאמר שהוא כותב אותו לשמו ולשמה לשם גרושין גמורים ותכף ומיד כתב. והייתי אצלו כשכתב שיטה ראשונה וגם הייתי אצל העדים וראיתי שהיו יחד כשחתמו בגט זה וקודם שחתמו אמר כל אחד לחברו שהוא חותם במאמר וציווי הבעל לשמו ולשמה לשם גרושין גמורים. ותכף ומיד חתם כל אחד מהם וראיתי כשחתמו מתחילה ועד סוף ואני מכיר בסי' מובהק שזהו הגט שפב"פ עשאני שליח עליו ומסרו בידי להוליכו לאשתו פב"פ לשם גרושין גמורים שתהא מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם (וטוב שיאמר הסימן). י"ד יכפול הגט כמנהג ויתנהו להשליח ויאמר לו תחזיק הגט בידך עד שאומר לך ליתנו להאשה ותסיר האשה הטבעות שבידה וכל דבר החוצץ. ויזהירנה שלא יסייענה חברתה כלל. ויעמדו השליח זה כנגד זה לפני הבית דין והעדים בצדהם ויאמר המסדר לאשה שע"י גט זה תהא מגורשת מבעלה ומותרת לכל אדם ושתתכוין לזה. יתלה השליח הגט למעלה מידיה ויאמר השליח לאשה. הרי זה גטך והתקבלי גטך זה ששלח ליך בעלך פב"פ והרי את מגורשת בו ממנו מעכשיו ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם. (ואם הוא שליח ב' או שבא הגט לידו ע"י בי דוואר אומר. ושליח ב"ד אני). ובלעז ויס אקי טו גט אי ריסיביי טו גט איסטי קי מאנדו אטי טו מארידו פב"פ אי סיאס טו קיטה קון איל דיזדי אגורה אי סואילטה אה טודו אומברי. אי איסטי גט סי איסקריב'ייו דילאנטרי די מי. אי סי אפ'ירמו דילאנטרי די מי. ותכף ימסרנו בידה. ותקפוץ ידיה ותגביהנו ותלך בו כדי הילוך ד"א. ואח"ך יקחוהו ויקראוהו הב"ד הדק היטב ויחזור השליח ויאמר הדברים הכתובים לעיל באות י"ג: סימן כח בסדר מינוי שליח קבלה והנה ידוע חומרת ר"פ ז"ל בענין מינוי שליח קבלה אך רוב הפוסקים לא חששו לחומרה זאת וגם מרן בש"ע בסי' ק"מ ס"ג פסק בלתי חולק שהאשה יכולה לעשות שליח לקבלה ורק רמ"א בסי' קמ"א סנ"ט כתב שי"א שנכון להחמיר. ובשעת הדחק לא חששו רבני האחרונים לחומרא זאת ובפרט בדורנו זה שאינו דומה יפה. ויש לחוש שהבעל יבטל השליחות אם יעשה שליח הולכה. וכן כתב הרב משפטי שמואל סי' קנ"ב שאע"פ שכתב ר' פרץ שאין לעשות שליח קבלה כבר נהגו לעשות משום תקנת עגונות פן יבטל הבעל השליחות עי"ש וגם הרב דבר משה ח"א דק"ב כתב שחומרת ר"פ דחו אותה הפוסקים מהלכה והמנהג לעשות שליח קבלה. גם מרן החבי"ב בתשו' בעי חיי בספר הנז' לאה"ע כתב וז"ל ובכתב ההוא רמזתי לכ"ת שאם הגט היה ע"י שליח קבלה היינו יוצאים מכל מבוכות אלו וחשבתי שכ"ת יסדר לקרובי הבת שתעשה כאן שלי"ק וכו' ע"כ גם הרשב"ש בסי' רס"ו כתב וז"ל ובמה שמנתה האשה שליח קבלה כבר עמדת על דעת החולקים ויפה כיוונת לסמוך על המתירים וכ"ש דאשלי רברבי כך היא דעתם כגון הרמב"ם והא"ז והרמב"ן והרא"ש והרבה מהאחרונים ע"כ וכן כתב הרב ב"ד בסי' פ"ט שמלבד שכל גדולי הפוס' הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכל שאר הפוסקים כתבו דין זה בסתם ולא כתבו שנכון שלא לעשות שלי"ק משמע דלא ס"ל הך דרבינו פרץ ז"ל וגם מרן בש"ע לא הזכיר חומרא זו וכו' עוד זאת נראה שלא אמרה ר"פ אלא לכתחילה ושלא בשעת הדחק וכו' עי"ש ועיין להרב צרור הכסף בסי' ק'. והרב המפורסם שא"ב כמהר"מ חזן ז"ל האריך בספרו חוקר לב כ"י סי' ג' והעלה לעשות שלי"ק לכתחילה והסכים עמו הרב החסיד כמהרח"א גאגין ז"ל בס' חקי חיים סי' ח"י. והגאון מז"ה ז"ל בס' נדיב לב אה"ע ח'ב סי' כ"א הסכים כן כמו שעשו ב"ד שלפניו וכתב שהוקבע המנהג בעה"ק ירושלם ת"ו לתת גט ע"י שלי"ק וכן נהגו אחריו רבני עה"ק כמתבאר בס' הוראה דב"ד ובס' אזן אהרן מערכת ג' ובס' כפי אהרן ח"א אה"ע סי' ט"ז וכן עשו מעשה רבני אזמיר כמה פעמים כמבואר בספר פאת ים במזה"ג עי"ש בדס"ג. ואם הוא בתוך העיר