שו"ת תעלומות לב חלק ג קסד

אם באולי דברתי איזה דבר או דברים שאם יתקיימו גורמים שום ביטול לשליחות זה. אני מבטלם ביטול גמור ויהיו כחרס הנשבר וכדבר שאין ב"מ. וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שים מודעא ולא דברתי שום דבור שגורם נזק או ביטול לשליחות זה או שיורע כחו מחמתן ואם באולי ימצא שום עד או עדים בכתב או בע"פ שיעידו שמסרתי שום מודעא על שליחות זה. או שדברתי שום דבור הגורם נזק וביטול לגט זה או שיורע כחו מחמתן הרי אני פוסלם עלי פיסול גמור אבל שליחות זה יהיה כשר שריר וקיים כדת משה וישראל. (ותרגומו בלשון ספרדי וערבי הובא לעיל בסדר הגט) אחר כן יאמר השליח בפני העדים והב"ד. אני מעיד שראיתי שהיה ביד הבעל פב"פ הנייר והדיו והקולמוס ושאר כלי הכתיבה. ובעודם בידו אמר להסופר פב"פ בפני העדים. אתה הסופר פב"פ הילך הנייר והדיו וכו' וכתוב גט כשר לגרש בו את אשתי פב"פ וכתוב אותו לשמי ולשמה לשם גירושין גמורים ואח"ך אמר לעדים פב"פ ופב"פ חתמו בגט שיכתוב הסופר הנזכר לשמי ולשם אשתי פב"פ הנזכרת לשם גירושין גמורים שתהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. ותכף ומיד מסר הכל ביד הסופר הנזכר וקבלם הסופר ואמר כן אעשה וכן העדים אמרו כן נעשה. ושמעתי ג"כ שהסופר קודם שהתחיל לכתוב הגט אמר שהוא כותב גט זה במאמר פב"פ לגרש בו את אשתו פב"פ והוא כותב אותו לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים שתהא מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם ותכף ומיד כתב. והייתי אצלו כשכתב שיטה ראשונה וכן ראיתי שהעדים הנזכרים היו יחד כשחתמו את הגט ואמר כל אחד לחברו קודם שהתחיל לחתום שחותם בגט זה בציווי המגרש הנז' וחותם בו לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים ותכף ומיד חתמו בפני. וראיתי כשחתמו מתחילה ועד סוף. אח"ך ישאל לכל אחד מעדי השליחות (שלמנהגנו הן הם עדי הגט) שמעת אתה וחברך העד שמינה הבעל פב"פ את פב"פ להיות שלוחו להוליך הגט לאשתו פב"פ וישיב הן. שמעת שנתרצה פב"פ להיותו שלוחו להוליך הגט לאשתו פב"פ ברצון גמור. וישיב הן וכן העד השני. אחר זה יעידו הסופר והעדים שכתבו וחתמו לשמו ולשמה ככתוב לעיל. ויחזור המסדר להתיר השבועות ולבטל המודעות כנז"ל. ולוקח הסופר הגט ונותנו להמגרש ואומר לו הילך הגט שציוית לכת ב ולחתום. וכופלים את הגט לשתי קצוות והכתב מבחוץ. ומצוה המסדר להשליח שיסיר טבעותיו אם יש לו ויפתח ידיו כמו האשה. ויודיע להמגרש שע"י גט זה כשיגיע ליד אשתו תהיה מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם. ואומר להשליח בעוד הגט בידו. אתה פב״פ (ויזכיר כינוי משפחה) הולך גט זה לאשתי פב"פ ותנהו לה בכל מקום שתמצאנה ותהא ידך כידי ופיך כפי ודבורך כדבורי ועשייתך כעשייתי ונתינתך גט זה לאשתי פב"פ (או ליד שלוחה ושליח שלוחה עד מאה שלוחים) כניתנתי ונותן אני לך רשות מעכשיו לעשות שליח ושליח שלוחך עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס. ותכף שיגיע גט זה ליד אשתי הנזכרת (או ליד שלוחה ושליח שלוחה) מידך או מיד שלוחך ושליח שלוחך עד מאה שלוחים. תהא אשתי פב"פ הנזכרת מגורשת בו ממני מאותה שעה ומותרת לכל אדם ויפרש לו הדברים בלשון שמבין. ותכף ומיד יוסרנו ביד השליח וילך בו ד"א ואח"ך יקראנו המסדר עם העדים. ויעידו הסופר והעדים שנכתב ונחתם לשמו ולשמה כנז"ל ואח"ך יצוה לכתוב ההרשאה ויחתמו בה ואם אין שהות באותו יום לכותבה. יוכלו לכותבה ביום שלאחריו אחרי שכבר קנו מידו וסתם קנין לכתיבה עומד ואע"פ שהרב בתי כהונה בח"ב דפ"ז ע"ב כתב על הקיום ב"ד שאם שהות באותו יום שיכתבוהו ביום אחר. כבר הרב דבר משה בח"א בסדר הגט כתב כן גם על ההרשאה וכן כתב הרב ברכת המים בסי' כ"ח וכן העליתי בספרי הקטן תעלומות לב ח"א אה"ע סי' יו"ד ושם ציינתי להרב דרכי נועם אה"ע סי' י"ב. וזה סדר הנתינה מיד השליח לאשה א יקח המסדר שנים מחכמי או חשובי הקהלת ויצרפם עמו להיות ב"ד של שלשה ולא יהיו קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה. ב יזמין ג"כ ב' עדים כשרים להיות עדי מסירה (וכתבו האחרונים שלא יקחו שכר). ג יבא השליח לפני ב"ד ויאמר כדברים האלה אני שליח מפב"פ (כמו שכתוב בגט ובהרשאה) ששלח על ידי גט לאשתו פב"פ פה העירה. ובידי הגט וההרשאה ואלו הם וימסרם ליד המסדר. ד ידקדקו הב"ד שלא יהיה השליח חש"ו או סומא בשתי עיניו (כדי שיוכל להעיד ולומר בפ"ן ובפ״ן) ושלא יהיה אחד מהפסולים הנזכרים בסדר נתינת הגט מהבעל להשליח. ה יאמר המסדר לב' שעמו ולעדים ולשליח בהרהר תשובה ואחרי כן יקראו שלשתם הגט וידקדקו בו שמא נמחקו או נדבקו האותיות. ואם נכתב כהלכתו כמנהג מקום הנתינה וכן יקראו ההרשאה וידקדקו בה ויראו סימני הגט הכתובים בהרשאה אם הם מכוונים וישאלו שאלות אלו מהשליח וישיב עליהם, הן או לאו פעם אחת. א אתה מכיר לפב"פ שעשאד שליח להוליך הגט לאשתו פב"פ שהוא בעלה והיא אשתו. וישיב הן, ב היה שים תנאי בגט או בשליחות. לא. ג שמעת אם מת המגרש פב"פ עד היום הזה. לא, ד בא אליך הבעל פב"פ או שלח לך שליח לבטל הגט שמסר לידך או השליחות שמינה אותך. לא, ה שמעת אם ביטל המגרש פב"פ את הגט שמסר לידך או את השליחות. לא. ו בטלת אתה את השליחות כגון שאמרת בפני עדים איני רוצה להיות עוד שליח של פב"פ: בין בפניו בין שלא בפניו. לא. ז עשית אתה שליח במקומך ואותו השליח חזר ועשאך שליח. לא. ח נשבעת אתה שום שבועה או ת"כ או קבלת שים