שו"ת תעלומות לב חלק ג קסג

ד יזמין שני עדים שיהיו עדי מסירה ויאמר רו"מ לב' שעמו ולעדים ולשליח נהרהר תשובה ויאמרו וידוי כנהוג. ה יקראו שלשתן הגט מתוך גט אחר וידקדקו בו. ואח"ך יקראו ההרשאה עם ההנפק ויראו איך חתימת העדים שבהרשאה הן הם החתומים בגט ואח"ך יראו חתימת הב"ד החתומים בהנפק ובכתב הנכתב לשמו ובנייר שבתוכו היה הגט וההרשאה ויראו שהם הם החתימות שבקיום ב"ד. וזהו אם לא ימצאו עדים לקיים חתימתנו. ו ישאלו להשליח שמעת אם המגרש פב"פ עת עד היום הזה. וישיב לא. בא אליך פב"פ או שלח לך כתב או שליח לבטל הגט ששלח לידך או השליחות לא: שמעת אם ביטל המגרש פלוני ב"פ הגט או השליחות. לא: שמעת אם היה תלאי בגט או בשליחות לא: ז ישאל עוד לשליח בטלת את השליחות כגון שאמרת בפני עדים איני רוצה להיות שליח של פב"פ למסור הגט לאשתו פב"פ לא. עשית שליח ואותו השליח שעשית חזר ועשאך שליח. לא. אח"ך יתירו לו השבועות והמודעות כמו שכתוב בספרי מסדרי הגטין. ח ישאל לשליח אתה מכיר לפב"פ שעשאך שליח שהוא בעלה של זאת האשה. וישיב הן. אתה מכיר את האשה הזאת שהיא אשת פב"פ שעשאך שליח. הן. (ואם אינו מכירם יודיעוהו על פי עדים המכירים) ט ישאל לאשה בא אליך בעליך פב"פ או שלח לך כתב או שליח לבטל זה הגט וההרשאה. ותשיב לא שמעת אם ביטל בעליך פב"ב הגט הזה או השליחות לא את מקבלת גט זה מרצונך הן נשאר ליך על בעליך שום הפרש או תביעה לא: י אח"ך יראו סימני הגט הכתובים בהרשאה הב"ד והשליח אם הם מכוונים. ואח"ך יתנו הגט לאשה כמ"ש בסדר גט ע"י שליח ויכתבו מעב"ד שנמסר הגט לאשה וישלחוהו אלינו. סימן כז סדר נתינת גט ע"י שליח הולכה בקיצור האפשרי. תחילת כל יודיע המסדר להשליח שאסור לו לישא את המגורשת ואח"ך יאמר לעדי הגט (ומנהגנו שהן הן עדי השליחות) והסופר והשליח נהרהר תשובה ויאמרו וידוי. (או פ' מי אל כמוך וגו' והוא רחום וגו' אם הוא יום שאין בו תחנונים). קודם מעשה הגט וציווי הבעל לסופר ולעדים. יאמר המגרש להשליח בפני העדים. הנני פב"פ (ויזכיר כינוי משפחה) ממנה אותך פב"פ (משפחה פ') להיות שלוחי להוליך גט לאשתי פב"פ (ואם היא ארוסה יאמר ארוסתי) וליתנו לה בכל מקום שתמצאנה ותהא ידך כידי ופיך כפי ודבורך כדבורי ועשייתך כעשייתי ונתינתך הגט כנתינתי ונותן אני לך רשות מעכשיו לעשות שליח ושלוחך שליח ושליח שלוחך שליח ושליח אחר שליח אפי' עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס ותכף שיגיע הגט ליד אשתי הנזכרת (או ליד שלוחה) מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך אפי' עד מאה שלוחים. תהא מגורשת בו ממני מאותה שעה שיגיע הגט לידה (או ליד שלוחה) ומותרת לכל אדם והנני נשבע בשבועת התורה ובחרם חמור שלא אבטל את הגט ולא את השליחות גם אני נשבע ש"ח שלא מסרתי ושלא אמסור שום מודעא על הגט או על השליחות אלא הכל נעשה מרצוני הגמור בלב שלם ונפש חפצה כדת משה וישראל. גם יקנו מהבעל קגו"ש על כל הנז"ל. (לתוספת נופך כמש"ל בסימן הקודם). אחר המינוי הזה ישאל המסדר השאלות מהבעל ויעשה ההתרות וביטול המודעות וציוויו להסופר ולעדים (כמו שכתוב לעיל בסי' כ"ה) והכל יהיה בפני השליח ויזהיר המסדר לשליח שיתן דעתו על כל מעשה הגט ואמירת הבעל להסופר והעדים וכתיבת הסופר וחתימת העדים. בביטול מודעות של הגט יפרש ג"כ על השליחו' ובמקום שבשאר גטין אומר אתה נותן גט וכו' בגט ע"י שליח אומר אתה שולח גט וכו' ואחר כתיבת הגט יאמר המסדר להשליח שיקח סימן מובהק בגט כדי להכירו ויקראנו המסדר עם העדים ואח"ך ישאל המסדר להשליח שאלות אלו. בפני העדים. אתה פב"פ נעשית שליח מפב"פ ברצונך הגמור להוליך גט לאשתו פב"פ שתהא מגורשת בו ממנו. ומותרת לכל אדם וישיב הן. נדרת שום נדר או נשבעת שום שבועה או ת"כ או קבלת שום חרם או איסור וכיוצא לזה. שמכריחך להיות שלוחו של פב"פ להוליך הגט לאשתו פב"פ ושמא תאמר אח"ך אנוס הייתי מחמת זה. וישיב לא. אעפ"כ שש נדרת וכו' ושכחת. אתה מתחרט עליהם חרטה גמורה. בפתח זה שאלו ידעת שהשליחות יותר הגון כשיהיה בלי נדר ושבועה וכו' לא היית נשבע ועל כן נתיר לך וישיב הן. ויתירו לו. שמא מחמת כעס או מריבה נשבעת שלא תהיה שלוחו של פב"פ להוליך הגט לאשתו פב"פ וישיב לא. אעפ"כ שמא שכחת נתיר לך. וישיב הן. ויתירו לו. יפרש לו ענין המודעא ויאמר לו. מסרת שום מודעא או דברת איזה דבר או דברים הגורמים ביטול לשליחות זה. וישיב השליח לא מסרתי שום מודעא ולא דברתי שום דבר או דברים שיגרמו שום ביטול לשליחות זה אלא אני נעשיתי שליח ברצוני הטוב בלב שלם ונפש חפצה. אע"פ כן אם באולי מסרת מודעא או דברת איזה דבור הגורם ביטול או מזיק לשליחות זה. תבטל אותם בפני העדים ביטול גמור. ויאמר אלו הדברים בפני העדים. אתה פב"פ ואתה פב"פ. הוו עלי עדים גמורים. איך אני פב"פ מבטל בפניכם ביטול גמור כל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי דמודעי עד סוף כל מודעי אם מסרתי על השליחות הזה ששולח אותי פב"פ להוליך גט לאשתו פב"פ. וכן