שו"ת תעלומות לב חלק ג קנט

כמו שדי חמד מי הירדן רחמי שמים מידי חדש ובתרגום אתרמי כנטול דמי דלית בה טימי. ובלעז שם דיאוונטי שהטי"ת בציר"י וכותביה ביו"ד ודומיהם הרבה ולא דמי לשם ערבי כמו חביבה וסעדה וסאלמה וכדומה שנכתבים בה"א באחרונה דכיון שהוא דומה ללה"ק ודשו בו רבים לא אתו למטעי ועיין עז"ן בשם עובידי ובשם סלאמה ואכמ"ל: סימן כה סדר הגט הנהוג פה נא אמון היא אלכסנדריא של מצרים יע"א בכו"כ בשבת כו"כ יום לירח פ' שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים ושלש לבריאת עולם למנינא דרגילנא לממני ביה הכא במתא נא אמון דעל כיף ימא רבא מותבה אנא פ' בן פ' העומד היום פה במתא נא אמון וכל שום אחרן וחניכא דאית לי ולאבהתי ולאתרי צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי פ' ברת פ' העומדת היום הכא במתא נא אמון וכל שום אחרן וחניכא דאית ליכי ולאבהתיכי ולאתריכי דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי די תיהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבייין ואנש לא ימחא בידיכי מן שמי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פיטורין כדת משה וישראל. פ' בן פ' עד פ' בן פ' עד וזה סדר נתינת הגט שסידרתי בקיצור האפשרי וכן הובא בקיצור בס' לחם שלמה בדקמ"ח ע"א ובס' שער אשר ה"א בסי' ן' ואנכי סידרתיהו יותר מבורר ועיין מש"ל בתשובה שהשבתי לעה"ק ירושלם ת"ו בקונטריס זה סי' ג'. תחלת כל יאמר המסדר לעדים ולסופר ולדיינים שעמו. להרהר תשובה. ויאמרו וידוי. ואם הוא יום שאין אומרים בו תחנונים. נהגו לומר פסוקי מי אל כמוך וגו'. או פסוק והוא רחום וגו'. ישאל המסדר להסופר בפני העדים. אם כלי הכתיבה הם שלו. ונראה לי דבסופר קבוע בב"ד אין צריך לשאול בכל פעם. יצוה להמגרש שישיב הן או לאו פעם אחת דוקא ישאל המסדר להמגרש. אתה פב"פ רצונך לתת גט לאשתך פב"פ ברצון גמור ומוחלט בלתי שום זכר אונס וכפיה. וישיב הן ואם אינו מבין לה"ק אומר לו בלשון שהוא מבין. ואח"ך אומר לו. נדרת או נשבעת שום שבועה או ת"כ או קבלת שום חרם או איסור או קנין שמכריחך לתת גט לאשתך פב"פ. ושמא תאמר אח"ך אנוס הייתי. ואע"פ שאומר שלא נשבע אומרים לו שמא שכחת ומתירין לו: ואח"ך אומרים לו שמא מחמת כעס או איזה סיבה נשבעת שלא לגרש וכשאתה מגרשה אתה עובר על השבועה ומתירין לו וקודם ההתרה אומר המגרש שמתחרט חרטה גמורה. אם נשבע ורוצה בגרושין בחפצו הגמור בלתי שום שבועה. אחר זה שואל המסדר להמגרש אם מסר מודעא על גט זה ואם אינו יודע ענין המודעא מפרש לו ענין המודעא ואומר לו שיבטל כל מודעי ומודעי דמודעי אף שהוא מגרש ברצונו בלתי אונס וכפיה. ואומר כן לפני העדים. הריני מבטל כל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי דמודעי עד סוף כל מודעי אם מסרתי על גט זה. וכן הריני מבטל כל דבור או דברים שכשיתקיימו אותו דבר או דברים גורם ביטול או פיסול לגט זה וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום מודעא ולא דברתי שום דבר שגורם ביטול להגט מחמתו והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי מודעא או שדברתי שום דבר שיבוטל גט זה מחמתו או שיורע כחו של גט זה מחמת אותה מודעא או אותו דבור. והנני מגרשה מדעתי בלב שלם בלי שום אונס ותנאי אלא כדת משה וישראל. בלשון ספרדי סיירטו ייו באלדו טודו מודו די מודעות אי מודעות די מודעות אי מודעות קי סאלין די אדיינטרו די מודעות אסטה איל קאב'ו די טודו מודעות סי אינטריגי סוב'"רי איל גט איסטי אי אנסי ייו באלדו טודו מודו די פאלב'רה או פאלב'אס קי סי סי אפ'ירמאן אקיאה פאלאב"רה או פאלאב'ראס קאב'זאן אלגון באלדאמיינטו או פיסול אה איסטי גט. אי אנסי ייו אטיסטיגו סוב"רי מי קינו אינטריגי דינגונה מודעא אי כו אבילי דיכגינה פאלאב'רה קי פואידי קאב'זאר אלגון באלדאמיינטו אל גט אי דיסיירטו ייו סו פוסל טודו מודו די טיסטיגו או ויסטיגוס קי אטיסטיגואראן קי אינטריגי מודעא או קי אב'לי אלגונה פאלאב'רה קי סי באלדה איסטי גט פור סו קאב'זה. או קוב'ראנטאן סו פ'ואירסה דיל גט פור קאביזה די אקיאה מודעא או אקיאה פאלאב'רה אי איק ייו לה קיטו קון מי מיאולייו אי קון קוראסון קומפלידו סין דינגון אונס או תנאי סי כו קומו לה ליי די ממשה אי ישראל. בלשון ערבי הודא אנא מבטל כל אלא מודעות ומודעות אל מודעות ומודעות אלדי יכרגו מן ווצט אל מודעות די מודעות לגאיית כל מודעות אדא כאן עמלת עלא הדא גט וכדאלך הודא אנא אבטל כל כלמה או כלאם אלדי חין ונא יתבתו האדהי אל כלמה או דאלך אל כלאם יסבבו תבטיל או אפסאד להדא אל גט וכדאלך אנא אשהד עלא נפסי אבני לא עמלת גנס מודעה ולא אחכית איי כלמה אלתי תסבב תבטיל לל גט בשאנו. וכל שאהד או שהוד אלדין ישהדג אנני עמלת מודעה או תכלוות גנס כלמה אלתי תסבב חבטאל האדא אל גט או תכסע קוות הדא אל גט באסבאב הארי אל מודעה או האדי אל כלמה. פדאך אל שאהד או דאלך אל שהוד יכונו עליא פאסדין פסאד קטעי והא אנא מטולקהא ברגבתי ורצא באטרי בדון אנתצאב ולא אי שרונו אלא כדת משה וישראל. אח"ך יאמר המסדר להסופר שיתן במתנה במוכת