שו"ת תעלומות לב חלק ג קנח

דינא יתיב לכותבם בתי"ו כיון שהם נגזרים מלה"ק. ומ"ש עוד כת"ר ולא עוד אלא שכתב שאם חותם בטי"ת טועה הוא והביא ראיה משם שבתולה ואין הנדון דומה לראיה וכו' הרואה יראה שהוא טעות הניכר וכך כתוב אצלי אם חותם בכ"ף כי התם קאימנא לענין כתיבתו בקו"ף שהוא נגזר משם יצחק ולכן כתבתי שאף אם חותם בכ"ף הוא טועה ושפיר הבאתי ראיה משם שבתולה והיא אמתני ותקיפא ולעיקר הדין ודאי שאף אם חותם זאקיטו בטי"ת שאין משגיחין בחתימתו כמו אם חותם שבטי בטי"ת שטועה הוא ועל מ"ש כי הכי נוהגים לחתום בתי"ו השיב כת"ר שיצאנו מענין לענין ולו יהי אלא שם מסופק הלא לדעת מור"ם וכו' כבר מלתי אמורה שמור"ם ז"ל לא אמרה בשמות הנגזרים מלה"ק וכמש"ל וכיון שהרוב הם חותמים בתי"ו והם צחי לשון והמבטא כך צריך להיות לכותבו בתי"ו וכמ"ש הרב עז"ן בשם באראכאת ובג"פ ס"ק ק"ל ועיין ג"מ סי' מ"ד סכ"א: ותו אין אנו אחראין לאיש אחד או שנים הטועה בחתימתו וכמדובר ומה שהביא ראיה משם גדליה שאם חותם באל"ף יש סוברים שכותבים באל"ף וכו' יש להשיב כי אפילו הסוברים כן היינו בהפרש בין ה"א לאל"ף שהברתם שוה. אבל בין טי"ת לתי"ו או בין כ"ף לקו"ף בשמות הכתובים בתורה כגון אם חותם יצחק בכ"ף או מתתיה בטי"ת לא אמרה אדם מעולם לכתוב בגט כפי טעותו וה"ה לבני ארצות המערב צחי המבטא שניכר ההפרש בין טי"ת לתי"ו ובין כ"ף לקו"ף גם בשמות שאינם כתובים בתורה והוא ברור ולהיות העת נחוץ ואין הפנאי מסכים להרחיב הדבור הלכתי אחרי הקוצרי"ם. סימן כד בענין שם פ'רג ושם אכילי. אדוני שאל אודות שם פ'רג אם לכותבו מלא או חסר וכל יקר ראתה עינו מ"ש רבני האחרונים ז"ל בזה והסכימה דעתו שראוי להכתב חסר אלא שכיון שראה שעשו מעשה לכותבו מלא. וכיון דאיפסיקא הלכתא דחסר שכתבו מלא לא הפסיד הגם שלדעתיה דמר בכה"ג שמשתנה הכונה לא נאמר כלל זה מ"מ לא רצה לסמוך על דעתו וכתבו מלא ואותי שאל אחוה דעי מה עמדי בענין זה ואני בעניותי נר"ל כי ראוי לכותבו חסר לכתחילה כוותיה דמני"ר ומטעמיה כי גם אנכי שאלתי את פי הבקיאים בלשון ערבי והם אמרו שאם כתב אל"ף אחר הרי"ש ישתנה הכונה ובפרט הלשון שחוצב בו הוא לשון ערבי ואינם כותבים אלפי"ן כמו שם קוצר ושם כיצ"ר ודומיהם רבים והרב עז"ן ז"ל כבר נרגש מזה אלא שסמך אמ"ש בקונט' הריק"ש מלא ונחית לענין שמות הגיטין ונדחק לתת טעם דהיינו כדי שלא יקרא הקורא הרי"ש בשיבא חטופה ואין זה טעם מספיק כיון שכל הקוראים שם זה קוראים אותו ברי"ש בפת"ח וגם דבכל השמות כה"ג לא חיישינן להא ועל עיקר סמיכתו על השמות בקונט' הריק"ש ז"ל אין זה סמיכה כי אפשר ט"ס נפל שם ועיין בס' הוראה דב"ד בשם כליפה שכתוב במהריק"ש באל"ף אחר הכ"ף והביא משם הרב דרכי נעם ז"ל שכתב שאין לסמוך על השמות הכתובים במהריק"ש אם לא בעיון יען יש בו ט"ס והרי שם סמוך ונראה הביא מוהר"א נכדו ז"ל שה"ג שניתנו בב"ד במצרים וכתוב שם פ'רג חסר ובודאי דגם הרבנים מסדרי הגיטין ההם הוו בקיאי בלשון ערבי ואי הוה שמיע להו ס' הריק"ש לכותבו מלא לא הוו עבדי עובדא הפך סברתו דהוא הזה מאריה דאתרייהו וכיוצא בזה ממש כתב הרב חיד"א ז"ל בס' חיים שאל ח"א סימן ל"ח בשם גאולה ומאחר שגם רבני ירושת"ו עשו מעשה ב"פ וכתבוהו חסר כמ"ש הרב הוראה דב"ד ז"ל באות פ' וגם הרב ח"ש בסי' ל"ח אות מ"א כתבו כן ודאי דהכי נקטינן. וגם הרב ויקרא אברהם בשדה מגרש סימן ח' כתב אותו חסר וע"ש מה שהאריך. ומה שכתב הרב הוראה דב"ד דטפי עדיף לכותבו מלא ע"פ מ"ש הג"פ סי' קכ"ט ס"ק קכ"ה אתו הסליחה דלא דמי לנ"ד כיון שאם כותבו מלא משתנה המשמעות וכמ"ש כת"ר נר"ו ואיכא למחש לשינוי השם ואפילו בפחות מזה חיישי רבנן לשינוי השם כמו שהארכתי בתשו' אחרת בשם גולדא ועם היות שאם כתבו מלא אל"ף אחר הרי"ש אין בנו כח לפוסלו בדיעבד כיון שיש להם ע"מ שיסמוכו אבל לכתחי' ודאי שראוי לכותבו חסר לפי משפט כתיבתו ועיין כנה"ג סי' קכ"ט הגהב"י קפ"ה ובס' מכתם לדוד פארדו סי' ט' ואין הפנאי מסכים להאריך וכן בא מעשה לידי באיש אחד שבא לגרש ושמו אבילי ונסתפקתי בכתיבת שם זה אם לכותבו בכ"ף או בקו"ף וגם אם לכתוב יו"ד בסוף או ה"א יען בכתיבת העמים נכתב שם זה בה"א לבסוף ונקראת הלמ"ד בציר"י. ואין לעמוד על חתימתו בעברית יען הוא חותם תמיד בכתיבת הלועזים. והנה לענין כתיבת כ"ף או קו"ף כבר ידוע ומ"ש הרב בעל הלבוש ה"ד הג"פ בסי' קכ"ו ס"ק ק"ל שכל שמות של לעז כותבים בקו"ף וכתב הג"פ שאם כתב כ"ף במקום קו"ף יש צדדין להחמיר ואע"פ שהביא מ"ש המבי"ט ח"א סי' ק"ך דלא חשיב שינוי משום דאין הפרש בקריאה סיים הרב דהיינו לבני ספרד שאין מבדילין במבטא בין קו"ף לכ"ף דגושה אבל בני המערב והמורישקוס יש להם הפרש גדול במבטא בין קו"ף לכ"ף ולדידהו ודאי יש להחמיר ולפסול אם כתב כ"ף במקום קו"ף ע"כ. ונראה שהרב ז"ל הפריז על המדה להחמיר ולפסול ועיין להרב מהרד"ף ז"ל בתשו' שבס' ברכות המים דקל"ד ושם חזר והודה לס' הרב ברכות המים מפני שכבר הורגלו לכתוב בקו"ף ולקרוא בכ"ף ובהסכמת הרב פה"א ז״ל עי"ש ועיין להרב חיד"א ז"ל בספר חיים שאל ח"א סימן ל"ח דמ"ב ע"ג מ"מ ודאי דלכ"ע בשם חדש כה"ג דנ"ד שלא הורגלו בו מהראוי לכותבו כפי המבטא שלו והמבטא של שם אכילי הוא בכ"ף וגם סדר כתיבתו בלעז איטאלקי הוא בכ"ף ועל כן נקרא בלע צרפתי בשי"ן כידוע לכן שפר קדמי לכותבו בכף כמשפט כתיבתו בלעז ובסוף נראה לי לכתוב יו"ד שאם נכתוב ה"א בכתיבתו תהיה נקראת הלמ"ד בפת"ח משא"כ הלועזים בכתיבתם מניחים ה"א במקום תנועת הציר"י כידוע וכן מנהגנו בכל שמות הלעז שאנו כותבים יו"ד תמורת הציר"י ואפי' את"ל שבכותבנו יו"ד באחרונה יקרא הקורא הלמ"ד בחיר"ק אין זה שינוי השם כמ"ש הרב עז"ן ז"ל באות א' בשם אידיר. וכן בלה"ק יש הרבה שבאה היו״ד במקום תנועת הציר״י