שו"ת תעלומות לב חלק ג קנז

מ"מ הברתו הוא בי"ן וכיון שאינו לשון ערבי צריך לכותבו באל"ף אחר הזי"ן להורות על תנועת הפתח. ואף אם היה דינו לכותבו חסר בבר איפסיקא הלכתא שחסר שכתבו מלא לא הפסיד ועיין עז"ן בשם באראכאת וכ"ש שכך הוא משפט כתיבתו בלעז וגם הסברה נותנת לכותבו מלא כדי שלא יטעה במבטא וכמו שכתב מעין לזה הרב חיים שאל בח"א סי' ל"ח סכ"ג גם ראוי לכותבו בקו"ף כיון שהוא נגזר משם העברי יצחק וכמ"ש הרב עז"ן בשם אסתר אסתרולה וכ"כ מהרח"ש בסי' י"ד לענין שם שבתולה שכותבים בתי"ו והולכים בזה אחר השם שחובב בו ואף אם חותם בכ"ף אין משגיחין בחתימתו כי טועה הוא ועיין חיים שאל סי' ל"ז דמ"ב ע"ג ובס' ברכות המים דקל"ב ובהוראה דב"ד דס"ד בשם מירקאדו גם ידוע דשם של לעז אין כותבים בכ"ף אלא בקו"ף וכמ"ש הג"פ שם ס"ק ק״ל גם נר"ל לכתוב בתי"ו ולא בטי"ת כי מה שנסתייע מעכ"ת ממ"ש מור"ם ז"ל סקל"א שכותבים טי"ת נר"ל דהיינו בלעז אשכנזי אבל כשהוא נגזר מלה"ק או ערבי כר"ל דטפי עדיף לכותבו בתי"ו וכמו שרוב השמות שהם בלה"ק הם כתובים בתי"ו וכן הוא ג"כ בערבי וכן נהגו רובם לחתום וכ"כ הרב עז"ן בשם אשתרוק וכן מצינו בשם סתי ויקותה כמ"ש הרב חיים שאל ז"ל ועיין ג"פ שם בס"ק ק"ל וכן כתבתי לו לשעבר בשם לייתו לכותבו בתי"ו) (עי"ל) זהוא הנר"ל לפי קיצורי ועם כת"ר החכמה והמדע את אשר יבחר יקריב אליו ושבתי בשלום. וזאת תשובת הרב הנז' נ"י ראיתי כל מ״ש כת"ר בענין שם זאקיתו אשר בטובו וחסדו הרחיב לנו כיד ה' הטובה עליו אכן כעין סתירה איכא בדברי מני"ר שיל"א מדבריו אהדדי כי הנה מני"ר הפליט כי שם זאקיתו אינו ערבי כי אם שם לעז ומשו"ה הצריך האל"ף להברת הפת"ח בין זי"ן לקו"ף ודבר ה' בפיהו אמת כי הכי הוא ואין בלשון ערבי שם זה ואנא נפשאי עבידנא כללא לעצמי כי אין שם בלשון ערבי שיסיים בטי"ת או בתי"ו וכל כה"ג שם זאקיתו לייתו מארכתו נגזרים משם הלועז ואמטו"ל נכתב אחריהם אל"ף להברת הפת"ח כמשפט הלועזים ובענין הקו"ף ג"כ ודאי דהוי הכי כמ"ש כת"ר כיון ששם זה נגזר משם יצחק ועוד כי גם הלועזים כותבים קו"ף על הרוב: האמנם מ"ש כת"ר בענין טי"ת דטפי עדיף לכותבו בתי"ו דלא כמור"ם ז"ל וכתב מני"ר שאין כלל זה אלא ללועזים וכו'. ולא ידענא מה נשתנה מראשית אחרית ומדוע לגבי הטי"ת לא החשיבו שם לועז דהדבר ברור דבשם לועז ליכא תי"ו כ"א טי"ת כי אין נמצא תי"ו בלשון לעז ולא עוד אלא שכתב מני"ר שאם חותם בטי"ת טועה הוא והביא ראיה משם שבתולה וכו' אשר אין הנדון דומה לראיה דהתם השם העקרי כתוב בתי"ו ומדוע ישתנה לטי"ת בקטנות שלו. ומ"ש מני"ר כי הכי נוהגים לחתום בתי"ו הנה מני"ר בזה הסיענו ממשפט וסדר כתיבתו לפי משפט הלשון והכניסנו למנהג ויצאנו מענין לענין ואטו אם היה חותם סאקיתו בסמ"ך או בשי"ן האם לא יקרא מנהג בטעות ולו יהי אלא שם מסופק הלא לדעת מור"ם כל כה"ג טפי עדיף טי"ת כי הוא לשון מבורר וכ"ש אם חותם בטי"ת דהכי עדיף טפי ולא נעלם מעיני קדשו מחלוקת הפוסקים בשם גדליה שחותם באל"ף דיש סוברים לכותבו באל"ף וגם שרבו החולקים כמובא בס' טיב גיטין יעו"ש ואף שהוא טעות מבורר אי שיהיה אנן עבדינן עובדא כמ"ש מני"ר שיל"א וכתבנו זאקיתו כמו שם לייתו כי ראיתי הרבה חותמים כן בתי"ו ואתאן לדברי כת"ר כי כן המנהג וגם כי גם החותמים לא שוו בשיעוריהם יש כותבים בכ"ף ויש בקו"ף בלא אל"ף קודם הקו"ף. עכ"פ בענין התי"ו כולם התוו תי"ו בחתימתם ובע"כ עניתי אמן ואקוה תשובתו הרמה להודיעני דעתו הרחבה. עכל"ה: וזאת תשובתי אליו קראתי בכל לב אמריו כי נעמו ואסוף דינא הסכים להלכה לכתוב בגט זאקיתו באל"ף וקו"ף ותי"ו כאשר העליתי בעניותי אלא דחזיתיה לרו"מ שהבין בדעתי שמה שכותבים אל"ף להברת הפת"ח הוא משום שהוא שם לועז וצריך אל"ף להברת הפת"ח כמשפט הלועזים ככתוב בדב"ק. אתו הס"ר כי אני לא כתבתי שהוא שם לועז כי השם הוא עברי ואינו לא שם לועז ולא שם ערבי אלא שהלועזים כותבים שם איזאק באל"ף אחר הזי"ן והאל"ף הוא תמורת החי"ת כידוע וכיון ששם זאקיתו הוא קיצור שם איזאק ע"כ נהגו לכתוב אל"ף אחר הזי"ן להורות על הברת הפת"ח כיון שנגזר משם איזאק שיש בו אל"ף אחר הזי"ן תמורת החי"ת ואף שיש מקום לומר כי זאקיתו הוא שם קטנות של יצחק כמו יצחקיתו שנוהגים הספרדים או כמו יצחקוג'ו שהוא געגוע. וכיון שנגזר משם העברי יצחק היה נראה שלא היה צריך לכתוב אל"ף אחר הזי"ן לזה כתבתי שכיון שחסר שכתבו מלא דינא יתיב דשפיר דמי על כן ראוי לכותבו באל"ף. כיון שיש טעם אחר כדי שלא יטעה הקורא לקוראו בסגנון אחר וכמ"ש הרב עז"ן ז"ל באות ב' בשם באראכת ומ"ש כת"ר דעביד כללא כי אין שם בלשון ערבי שיסיים בטי"ת או בתי"ו נראה שיש יוצאים מן הכלל הזה כמו שם באראכת שהוא שם ערבי כמ"ש הרב עז"ן שם ובשם פרחאט באות פ'. ובענין הטי"ת שכתבתי שראוי לכותבו בתי"ו דלא כמור"ם ז"ל מפני שאין כלל זה אלא ללועזים תמה רו"מ נר"ו כי מה נשתנה מראשית אחרית ומדוע לגבי הטי"ת לא החשיבו שם לועז וכו' ככתוב בדב"ק גם לדבר הזה יסלח צדיק כי לא דקדק היטב בדברי כי גם אנכי לא כתבתי מעיקרא שהוא שם לועז אלא שהלועזים כותבים וקורין לשם העברי יצחק בסגנון זה כמו שבתולה שהלועזים קורין אותה כך למי שנולדה בשבת והסכים מהרי"ט בספר שמות ומהרח"ש בסי' יו"ד לכותבו בתי"ו כיון שנגזר משם שבת שהוא עברי. אבל בלשון לעז שהוא פירוש השם העברי בלעז כמו פרופ'יטא שהוא פירוש נביא וביב'אנטי שהוא פירוש חיים אזי כותבים בטי"ת. ובכגון דא הוא שכתב מור"ם לכתוב טי"ת דהיינו בין לעז אשכנז בין לעז ספרד וכמ"ש הרב ג"פ בסי' קכ"ט ס"ק ק"ל ובכן תורה יוצאה בשם זאקיתו מרכתו לייתו בריתו ובנשים מרייתה שרותה ודומיהם