שו"ת תעלומות לב חלק ג קנה

וגם במבטא אינו שינוי גמור כדבר האמור ומה שהביא עוד מפרש"י בגטין דל"ד וע"כ כתב שהוא חוכך להחמיר גם אם תבא האשה למקום הכתיבה לקבל הגט כיון שהגט נכתב בפיסול כיעו"ש אין דמיונו עולה יפה כי אין כאן ב' שמות מוחלקים ולא תשתנה הכונה אם יכתב באל"ף או בוי"ו וכן מצינו בלה"ק כמ"ש למשל בם גוים ואל ימשול בנו קצף שהא' בק"ח והב' בוי"ו ובחול"ם והכונה אחת היא וכמוהו רבים והאריכות בזה אך למותר. ובדב"ק כתוב לאמור כי כפי שרואה מדברינו שאין מבטא המדינות חשוב אצלנו שינוי השם ולא ידע מנין לנו זה וע"ז הביא מ"ש הב"ש גבי זעליג שמכשיר מפני שגימ"ל וקו"ף מתחלפין שהם ממוצא אחד ומשמע שאם אינם ממוצא אחד פסול גם בדיעבד ובשם גאלדא יש שינוי גדול והוי כשם הקדש יוסף שכתב יאסף וכו' כיעו"ש גם לדבר הזה יסלח האדון שכבר ביארנו דלא דמי כלל לשם יוסף הנכתב יאסף שהוא שינוי גמור במבטא ובכונה משא"כ בשם גולדא שאין שינוי בכונה וגם במבטא הוא שינוי קל וצא ולמד ממ"ש הרב עז"ן בש"ן אות א' בשם אישמיראלדא שכתב איזמירלדא בזי"ן וכ' וז"ל ועיין בדברי הלבוש ססי' קכ"ט דבריש דבריו כתב דהולכים אחר מקום הנתינה ובסוף כתב אחר מקום שכותבים בו הגט ויראה דס"ל דבכל כה"ג שהוא שם א' אלא דיש כותבים כך ויש כותבים כך כיון דהכל שם א' אע"ג דכתב כמנהג מקום הכתיבה כשר בדיעבד ע"כ וכן כתב בס' גט פשוט סימן קכ"ז סס"ק כ"א וז"ל וכל זה הוא בב' שמות מוחלקים אבל בשם אחד דבמקום הכתיבה קרו לה פאלומבה ובמקום הנתינה פאלונבה וכיוצא בזה יש שינוים הרבה בשמות הלועזות מצד מבטא הלשונות לכתחיל' כותבים כמנהג מקום הנתינה וכו' ואם עבר וכתב כמנהג מקום הכתיבה כשר בדיעבד וראיה לזה ממ"ש המרדכי פ' המגרש תשו' ריצב"א וכו' עי"ש וכבר הבאתי תשו' ריצב"א ז"ל במכתבי הא' ומ"ש כת"ר לחלק שנדון ריצב"א המבטאות קרובות ובשם גולדא המבטאות רחוקות הרבה ומדמה אותו לשם יוסף שכתב יאסף וכבר השבתי לזה והאורך ללא צורך, והנני מביא לו ראיה גמורה לדברי אלה ממ"ש בספר טיב גטין בשמות נשים אות ט' ס"ו שכתב וז"ל בתשובה כתבתי וכו' וגם כתבתי שלפי מש"ל בשם גאלדא ובשם קאפל גם כאן יש לכתוב לפי הברת מדינתנו טאבא באל"ף שאף שהעולם רגילים לכתוב טובא בוי"ו וכו' לפי שמנהג אבותיהם בידיהם ואין מדקדקים כ"כ במה שהמבטא מתחלף מזמן לזמן ומ"מ בגיטין יש לדקדק טפי ולכתוב ע"פ הברתנו טאבא באל"ף ואם כתב בוי"ו כמנהגם מקדם כשר בדיעבד ע"כ ומינה אתה דן גם לנ"ד שאף שלכתחילה אם היינו יודעים שבמדינתם נוהגים כמנהג פולין לכתוב גאלדא באל"ף היינו צריכים לכתוב כמנהגם במקום הנתינה. אך כיון שלא ידענו זה וגם ראינו במכתב ממח"ת שכתבו גולדא בוי"ו וכן מצינו כתוב ברוב הספרים ודאי דכגון דא בדיעבד ובשעת הדחק ומקום עגון כנ"ד ודאי יש להכשיר. וכאשר מסכים בזה גם הרב הגאון מהרש"ס נר"ו וכדאי הוא לסמוך עליו אפילו שלא בשעת הדחק. ומ"ש כת"ר להשיב על דברי מוהרש"ס נר"ו שכתב שיש להקל ג"כ מצד שנהגנו לכתוב וכל שום וכו' והשיב לזה שלא הועיל כלום כיון שהאשה גולדא לא היה כלל במקום הכתיבה וכו' ככתוב בדב"ק וכוותיה דמר מצאתי ראיתי למהרח"ש בתשובה דק"ג שהשיב על דברי מהרשד"ם אה"ע סימן רמ"ד בשם עיר אישקופיא אם צריך לכותבה ביו"ד אחר האל"ף הראשונה והשיב גם בזה לא הייתי מקפיד וכו' ועוד טעם אחר שדרכנו לכתוב וכל שום וחניכא וזה מועיל ודאי לשינוי כזה דקיל טובא ע"כ. ולזה השיבו הרח"ש כי לא מצינו שיועיל כתיבת וכל שום אלא בב' שמות אבל במקום שינוי לא מצינו שיועיל עי"ש והוא ממש כדברי כת"ר עכ"פ הרב מהר"ש נר"ו יש לו אילן גדול לסמוך עליו הוא הרשד"ם בתשו' הנ"ל והכב ג"פ בסי' קכ"ט ס"ק י"ד הליץ בעד הרשד"ם דכיון דאינו שינוי ממש אלא דמחמת העלגים וקרי הלשון איכא דקרו איסקופיא עלא יו"ד ואיכא דקרו חסר בכה"ג מהני וכל שום ע"כ והדבר ידוע דלפי הברת מדינתנו ישתנה המבטא יותר בין שם הכתוב ביו"ד אחר האל"ף לשם הכתוב חסר יו"ד ובכל זאת כתב הרב דאינו שינוי ממש וכ"ש בשם גולדא דלדעתי קיל טפי וק"ו הדברים שכן היה המנהג מקודם לכותבו בוי"ו וכן כתוב בספרים וכמש"ל. ובסו"ד כתב שנר"ל חשש גדול יען שהשמטנו שם אבי האשה ממ"ש הצ"ץ סימן פ"ב בשינוי שם אבי האשה שחילק בין מסר הגט ליד האשה שהרי נתגרשה באמת מבעלה וכו' אבל בשלח הגט ע"י שליח לפ' בת יצחק איך ישנה השליח וימסור הגט לפ' בת נתן וכו' ובכה"ג ליכא מאן דפליג דאין כאן גט לאשה זאת ע"כ ומינה דן מעכ"ת לנ"ד שאיך ישנה השליח ויתן הגט לגאלדא ובגט נכתב גולדא בוי"ו והבעל לא עשה אותו שליח על ככה בפרט שלא נכתב שם אביה ואין כאן סימן שנתכוון אליה וגם דילמא לא נתכוון הבעל לגרש אשתו זאת ולכך שינה וכתב גולדא את"ד במחי"כ אין הנדון דומה לראיה כי בנדון הרב צ"ץ סי' פ"ג איירי בשינוי ממש מיצחק לנתן וכגון דא ודאי יפה השיב הרב דכיון ששינה אימור לא נתכוון לגרש אשתו זאת וגם איך ישנה השליח שנתמנה לתת גט לבתו של יצחק ויתננו לבת נתן ובצדק חלק על הרב עה"ג סימן נ"ה שרצה להכשיר גם בשינוי שם כזה אבל בכגון נ"ד שהשינוי לא בא מצד הבעל אלא מצד הכתב של קרוביה וגם אינו שינוי שם אלא שינוי קל כמש"ל. וגם כי הבעל פירש בפני ב"ד ובפני השליח שהוא מגרש אשתו שבעיר פ' שהיא פ' בת פ' אלא שהב"ד נסתפקו בשם אביה והשמטוהו וגם כי היא האשה יש לה שם ליווי גולדא לאה וכך נכתב וא"כ למאי ניחוש לה אם מפני שינוי השם אין כאן שינוי שם כלל אלא שינוי במבטא וגם כבר ביאר הבעל להשליח שהוא מגרש לאשתו פ' בת פי וא"כ אין לחוש שכיוין להטעות ולא כיוין לגרש אשתו זאת ואנו כבר ביארנו במכתבנו בהרשאה עצמה ששם אביה הוא כו"כ אלא שהשמטנוהו מפני הספק ובכגון כ"ד שהוא שעה"ד ומקום עגון גם הגאון נוב"י באה"ע סימן קי"ג אזיל ומודה שגם אם לא ניתן הגט שינתן לכתחילה ודוק שם כי אין הפנאי מסכים להאריך. זה הוא מה שעלתה מצודתי לפי קיצורי להשיב