שו"ת תעלומות לב חלק ג קנד

בעה"ק ירושת"ו וגם הגאון הנזכר נ"י הסכים לדעתי כאשר יראה כת"ר במכתב שכתב אלי ושם העתקתי לו מכתבי הא' לבל נכפול הדברים פה הן אמת כי עלה בדעתי שתעשה האשה שליח קבלה פה למען תהיה פה מקום הכתיבה והנתינה ואולם אחרי כן נתישבתי בדבר כי אין דרך זה מצילנו מדרך הספק יען בודאי בשטר השליחות קבלה יכתבו הבית דין בשם גאלדא באל"ף ואז יהיה שינוי בין ההרשאה לגט אך מ"ש הגאון מהרש"ס נר"ו שיש לחוש עוד לפקפק על מינוי שליח קבלה שלא בפניו כי דעת תוס' רי"ד דשליח קבלה נקרא מילי ולכן אין למנות שליח קבלה של"ב ועוד כי מרן הב"י הביא דעת איזה פוסקי' הנוטים לסברת רב כי אין האשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה וכו' עכת"ד הנה אמת שכן הביא הרב דברי אמת בקונטריס י"א סי' כ"ט משם תוס' רי"ד בפ"ק דקדושין אבל כבר רבו כמו רבו הפוס' הסוברים שיכולה אשה לעשות שליח קבלה של"ב ומכללם הרמב"ם והרא"ש והטור והש"ע בסימן קמ"א ואפי' לס' ר"י בעל התוס' שהביא רי"ו בנתיב כ"ד ח"ג שנראה כמחמיר בשליח הולכה של"ב מודה בשליח קבלה של"ב וגם הסמ"ג בסדר הגט הביא משם רבו ר"י שכתב בשם ר"י שהאשה יכולה להרשות של"ב וכדאים הם לסמוך עליהם אפי' שלא בשעת הדחק וכ"כ הרב דברי אמת בקונט' י"א סימן כ"ב דקי"ד ע"ג דכל הפוס' זולת תוס' רי"ד ס"ל שהאשה עושה שליח קבלה של"ב ובכגון נ"ד שצריך לשלוח הגט ע"י בי דואר ע"י שימנה שליח א' בב"ד שליח ב' ורבו בזה הסברות כאשר הארכתי בתשובה אחרת. ובהא ודאי דעדיף טפי לסמוך אסברת רבי חנינא שאשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה שפסקו כוותיה הרי"ף ורהא"י והרא"ש והרמב"ם ור"ח והרשב"א ודעמייהו גדולי הפוסקים אשר בית ישראל נכון עליהם ואף שכתב מרן ב"י בסי' קמ"א דהיכא דאפשר ראוי לחוש לדברי הפוס' כרב וכמ"ש הרב כר"ו מ"ע שם סמוך ונראה הביא תשו' הריב"ש ז"ל בסי' נ"ה שיותר טוב לסמוך על הפוס' כר"ח משישלחנו לה שליח הבעל ע"י גוי וכ"ש אם בשטר השליחות מזכיר הבעל שיתננו בידה או ביד שלוחה וכו' עי"ש וכ"כ בהרשאה זאת שיתננו לה בידה או ביד שלוחה ושליח וכו' אלא שכבר ביארנו שיותר יגדל הספק כאשר יכתבו בשטר קבלה גאלדא באל"ף וכמש"ל עכ"פ נראה שיש לסמוך ולתתו להאשה במקום הנתינה כהסכמת הרב הגאון מהרש"ס כר"ו וכמ"ש במכתבו הרצוף בזה והיה אם יסכים הדר"ג לזה יודיענו ונודיע להשליח שבמצרים שימנה שם בב"ד שליח אחר בעירו ורו"מ יבאר שם השליח במכתבו. ואתו הסליחה: וזאת תשובתי להרב הנז' נ"י על מה שהשיב ער תשובתי הנז"ל לכבוד מעלת וכו' וכו'. ראה ראיתי כל ע"ש מעכ"ת והאריך בענין זה ודעתו להחמיר שלא לתת הגט הזה בעירו יען כי כשיבא למח"ת הגט הנכתב בשם גולדא בוי"ו הכל יהיו קורין בשור"ק או בחול"ם והוא שנוי השם גמור כיעו"ש בדב"ק ואנכי לא ידעתי מה הוא השנוי השם הזה כל זמן שלא ישתנה לשם אחר ואם במדינתם היו נשים שנקראות גולדא בוי"ו אחר הגימל ונשים אחרות שנקראות בשם גאלדא באל"ף הייתי מודה לו כיון שלא יודע מי האשה המתגרשת וכן אם היה משתנה פירוש השם בשינוי כתיבתו בין נכתב בוי"ו לנכתב באל"ף אזי ודאי דלכ"ע הגט פסול כיון שיש שנוי השם גמור אבל כיון שבמדינתם כל הנשים הנקראות בשם זה נקראות גאלדא באל״ף ואין אשה אחרת שנקראת גולדא בוי"ו אם כן הוא טעות הניכר ואין בו שנוי כלל וגם בפירוש השם אינו משתנה הכוונה בין גולדא לגאלדא שהרי גם במדינתם בתחילה היו קורין גולדא בחול"ם והיה נכתב בוי"ו אלא שנשתנה אח"ך לקרות בקמ"ץ וע"כ כותבים באל"ף והרואה עתה שם גולדא שנכתב בוי"ו אומר סירכיה נקיט ואזיל ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה ומה שהביא ראיה כת"ר משם דונא שכתב בס' טיב גיטין בשמות נשים אות ד' סק"ט שהמבטא בקמ"ץ ואם כתב בו"ו פסול כיעו"ש אין ראיה כלל לנ"ד כי שם דונא לא הי"ל שעת הכושר במדינתם לקרות בחול"ם ולכותבו בוי"ו וכמובן וגם בשם דונא הרב ז"ל לטעמיה אזיל שפוסל גם בשם גולדא בוי"ו וכבר מלתי אמורה שהפריז הרבה על המדה ועכ"פ אינו דומה לשם גולדא שהי"ל שעת הכושר לקרא בחול"ם ולהכתב בוי"ו. וכמ"ש הרב גופיה שם בספר ט"ג וכ"כ הרב נחלת שבעה בסי' מ"ה בשם מהרש"ל ומהרמז"ו גם הרב עז״ן באות ג' העיד ששם זה מצוי בין האשכנזיות וקרו גולדא בחול"ם וכותבים בוי"ו והן עוד היום בערי אשכנז כותבים בוי"ו וכיון שספרין פתיחו וכתבו שם זה בוי"ו אין כאן חשש לעז ופיסול שהרואה אומר שסמכו הכותבים בוי"ו על מנהג הראשונים ועל מה שכתוב בספרים וצא ולמד ממ"ש מהרשד"ם ז״ל בסי' מ"ט וה"ד הרב דבר שמואל בסי' צ"ט על שנוי שם שול שנכתב סול בסמ"ך וז"ל אבל בשם זה שאין כאן מציאות ב' שמות אלא בין שכתבו שול או סול כ"ע ידעי דעל אשתו קאמר וליכא למטעי ולומר דעל אשה אחרת ששמה סול הוא מכוין ובסו"ד כתב וז"ל כשהשמות דומים זה לזה שהכינוי דומה לשם לכתחילה כשר אף בכינוי ולב"ד הג"ע ששם סול בשי"ן הוא העיקר פשיטא דשם סול בסמ"ך לא גרע מכינוי הקרוב ודומה ע"כ והגם שאות שי"ן וסמ"ך מתחלפין עכ"פ יש ללמוד ממנו לנ"ד דכל שאין מציאות ב' שמות ליכא למטעי ולא מקרי שינוי וגם כי לו יהי שם גולדא בוי"ו בכינוי הדומה שכשר. ומה שהביא ראיה מס' עז"ן בשם יוסף שכתבן באל"ף יאסף דהגט פסול ורצה לדמותו לשם גולדא הנכתב באל"ף אצלם וכתבו בוי"ו וקרוב הדבר בעיניו להיות הגט פסול ככתוב בדב"ק אתו הסליחה דלא דמי כלל כי שם יוסף לא הי"ל שעת הכושר להכתב באל"ף וכל המקרא מלא וכתוב בוי"ו. משא"כ בשם גולדא שמעיקרא עיקר כתיבתם היה בוי"ו וכך הובא בספרים. והן עוד היום במדינות אחרות נכתב בוי"ו ועוד טעם בעיקר שכבר ביאר הרב ז"ל הטעם דהקורא גט זה יקרא באל"ף נעה וא"כ ישתנה הכונה והוי שינוי גמור במבטא ושינוי בפירוש המלה כי יובן כמו אם כל דגי הים יאסף להם ועיין בספר טיב גטין בשמות אנשים אות יו"ד ס"ק ט"ז משא"כ בשם גולדא שאין שינוי כלל בפירוש המלה