שו"ת תעלומות לב חלק ג קנג

למ"ש ריצב"א בתשובה על גט שבא מארץ הגר שכתבו בורייש ובמקום הנתינה קורין באורייש דכיון דבמקום כתיבת הגט מוכיח שמארץ הגר בא ולשונם לדבר בלשון קלילא אין להקפיד עי"ש ומינה דן הרב ג"פ ז"ל בסי' קכ"ט ססכ"א בשינוי משם פאלומבה לפאלונ בה וכיוצא שיש שינוי במבטא (ואין שינוי בעיקר השם) דלכתחילה צריך לכתוב במבטא מקום הנתינה ואם כתב כמנהג מקום הכתיבה דכשר בדיעבד עי"ש ועיין ג"פ סי' קכ"ה ס"ק פ"ב ובגט מקושר נבון סי' מ"ה סכ"ז ואילך ואין הפנאי מסכים עמי להאריך. והיה אם מעכ"ת מסכים דבדיעבד ומקום עגון גדול כזה יש להכשיר הנה מ"ט ואם עדין לבו נוקפו יודיעני אם כשר הדבר שהאשה תעשה שליח קבלה לאחד מפה העירה והשליח אשר הוא פה (ובהרשאה כבר נתן הבעל רשות למוסרו לידה או ליד שלוחה וכו') והשליח ימסרנו ליד שלוחה ובזה נ"ל שיצאנו י"ח כל הדעות כיון שפה העירה הוא מקום הכתיבה והנתינה. ולתשובתו הרמה אני מצפה בהקדם האפשרי: וזאת תשובת הגאון מהרש"ס ב"י יום י"ב אייר תרנ"ב פה עה"ק ירושלם תוב"א. למעלת כבוד ידידי מחותני הרב המופלא המאור הגדול מהר"ר אליהו חזן רב באלכסנדריה של מצרים שלום וברכה מכתבו מיום ז' אייר בדבר הגט שנכתב שם האשה גולדא והרבנים דקהל בראדי כתבו לרו"מ כי צריך לכתוב גאלדא הגיעני היום והכני ממהר להשיבו היום כבקשתו. כי לענ"ד אחרי שיש כאן לפי דברי כבודו מקום עגון כי הבעל כבר נסע למרחקים ועקבותיו לא נודעו הנני להסכים לדעתו כי בדיעבד אין לפסול הגט הזה ובפרט אשר מסתמא כותבים גם באלכסנדריה כמו פה עה"ק בהגט וכל שום וכו' כי כן הנהוג פה גם בגיטין הנשלחים מהכא להתם לחו"ל אכן מי יודע אם רבני בראדי יסכימו לדעתנו להכשיר במקום עגון ובטח ישאלו בזה דעת ידידי הרב הגאון רבי יצחק אלחנן נ"י רב דקאוונא ועליו יסממוכו כי הוא מפורסם שמו בדורו כעת. אולם עצת כבודו אשר האשה תמנה (מבראדי) שליח לקבלה באלכסנ' למען תהי אלכסנ' מקום הכתיבה ומקום הנתינה ולדעת כבודו יצא מידי כל הפקפוקים אחרי כי שם זה במבטא בני אלכסנדריה הספרדים הוא גולדא העצה הזאת לענ"ד אין לה מקום כלל כי כל עיקר שהסכימו הפוסקים לכתוב השם שבמקום הנתינה הוא רק כשהאשה בעצמה מוחזקת היא במקום הנתינה בשם זה והיא בעצמה או שלוחה שמה מקבלין הגט והכל יודעין ומכירין כי היא היא האשה הנקראת בשם זה במקום הנתינה. מ"ש בנ"ד אשר האשה איננה באלכס' ובמקום שבתה בבראדי איננה מוחזקת בשם גולדא רק בשם גאלדא ובפרט אשר מעולם לא היתה באלכסנדריה ורק מבטא השם הזה משתנה הוא מאלכסנדריה לבראדי הרי זה איננו נקרא מקום הנתינה לומר שהוחזקה האשה בשם זה במקום הנתינה גם כשיקבל שליח לקבלה וגם כשיגיע מעשה הב"ד לבראדי שנתגרשה באלכסנדריה אשה בשם גולדא ובבראדי אין אשה בשם גולדא רק גאלדא. ואחרי כי אין תועלת בזה לענ"ד הלא יש לחוש עוד לפקפק אם תמנה שליח לקבלה כשהיא בבראדי לאיש באלכסנדריה שלא בפניו הלא דעת תוספות רי"ד בקדושין דשליח לקבלה נקרא מילי (ולא ממסרן משליח ראשון לשני) ולכן אין למנות שלא בפניו שליח לקבלה כי אם מפה לאזן דוקא ובזכרוני שגם הרב בעל דברי אמת מביא דעת תוס' רי"ד הנ"ל בספרו (ומאפס פנאי בחפצי להקדים תשובתי כבקשתו לא חפשתי בספרים) ועוד הלא מרן הב"י מביא דעת איזה פוסקים ראשונים הנוטים לסברת רב כי אין אשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה ומסיים כי היכא דאפשר ראוי לחוש לדבריהם מפני חומר אשת איש ולמה לנו להכניס ראשנו במחלוקת כזה חנם ללא תועלת לפי ענ"ד ואשנה דברי אשר לענ"ד אין זה שינוי השם לפסול הגט גם בדיעבד במקום עגון ונכון שהשליח הראשון באלכסנדריה ישלח הגט ע"י פאסט בטוח לשליח ב' בבראד כי שליח להולכה יכולים למנות אף שלא בפניו ובפרט שליח א' לב' שממנה בבי"ד ותלמוד ערוך הוא הדר פשטא בין בפניו ובין שלב״פ) (לא כן בשליח קבלה כנ"ל) ואם כבודו יסכים לשלוח מכתבי זה לבראד ויכתוב להם שישלחו אותו או העתקתו להגאון דקאוונא. אדמה כי גם הוא יסכים לדעתנו זו במקום עגון כזה שאינו שינוי כ"כ בשם יתברך בכט"ס כעתירת מחותנו חותם בברכה: שמואל סלאנט וזה נסח המכתב שכתבתי להרב שבעי' בראדי הי"ו לכבוד מעלת חרב כמהר"ר מנחם מענדל נ"י רומ"ץ בק"ק ברארי יע"א יח"ל ויתענג על רב שלום. מודעת זאת איך ברביעי בשבת ששה ועשרים יום לירח סיון שנת התר"ן סידר גט כריתות אהרן דוד בן אריה ליב הכהן (פיענקאווסקי) לאשתו גולדא לאה (ברת יהושע הכהן מעיר בראדי) ומסרו ביד שלוחו משה בן ישראל (שענוואלד) פה כא אמון יע"א ונכתב הגט כנסח הנהוג בין אחינו האשכנזים בעה"ק ירושלם תוב"א יען לא ידענו מנהג מקום הנתינה וכתבנו שם המגרש ואביו על פיו ועל פי השליח והשמטנו שם אבי האשה מפני שלא נודע בבירור שמו והעדרו טוב ממציאותו כשיש ספק כידוע ובשם האשה גולדא לאה כתבנו עפ"י מכתב מקרוביה שכתוב כן בוי"ו אחר הגימ"ל ולקח השליח הגט וההרשאה והלך לו לעיר מצרים יע"א כי שם מקומו ולא ידעתי מה נעשה בו עד שבוע שעברה שהייתי במצרים יע"א הראה לי הרב המו"ץ ה"י המכתב שכתב לו הדר"ג מיום ד' שבט תרנ"א שהוא מסתפק בעבור שנכתב גולדא בוי"ו אחר הגימ"ל והיה צריך לכותבו באל"ף וכבר מלתי אמורה שאנו כתבנו כן ע"פ מכתב מקרוביה ובכל זאת דעתי מסכמת שבשעת הדחק ומקום עגון ראוי לתתו ביד האשה כדי שלא תשאר עגונה כל ימיה כי הבעל איננו ולא נודע מקומו איה ולכן כתבתי דעתי בזה להרב מהרש"ס הי"ו ראב"ד דק"ק אחינו האשכנזים