שו"ת תעלומות לב חלק ג קנב

בהכשר וב"ד בתר ב"ד לא דייקי ובפרט לאדם גדול שכמותו תרב גדולתו כי מי הוא כמוהו מורה אי לזאת סמכתי סמיכה שיש בה ממש וביום כ"ח אדר כיתן הגט בב"ד ליד האשה הנז' ע"י השליח הנז' כתיקון חז"ל ועם כת"ר הס"ר ויבא שכמ"ה וכס"ת יגדל כנה"ר וכנא"ה הצעיר יעקב בוקעי ס"ט סימן כא בענין כתיבה שם גולדא בגט מעשה שהיה פה כא אמון יע"א בחדש ניסן שנת התר"ן ליצירה שהיה נמצא פה איש א' שעו אהרן דוד בן אריה ליב הכהן (פיענקאווסקי) שהניח אשתו בעיר בראדי בגאליציא וכתבו משם לאחד מקרובי האשה שמו משה בן ישראל (שענואלד) לבקש אחריו. וכאשר מצאו פה והוא נחוץ לדרכו ללכת לארץ מרחקים בא אלי לבקש ממנו לפטור את אשתו בג"פ ואחר כל עמל וטורח נתרצה לתת גנו וחקרנו על שמו ושם אביו ונמצא מכוון כאשר הגיד בפיו ובשם האשה אמר ששמה גולדא ברת יהושע הכהן וראינו בכתב אחד מקרוביה שכתוב בה שם גולדא בוי"ו אחר הגימ"ל וכן ראינו בספר הלק"ט בשמות הנשים שהובא בוי"ו אחר הגימ"ל וגם הרב עז"ן הביאו בוי"ו אחר הגימ"ל וכן כתב בס' נחלת שבעה סי' מ"ו בשמות נשים גולדא וי"ו אחר הגימ"ל מהרמז"מ ורש"ל ע"כ וגם ראינו בס' ב"ש בשמות הנשים באות ג' שכתב שבפולין יש לכתוב גאלדא באל"ף אחר הגימ"ל מפני שקורין הגימ"ל בקמ"ץ ובמקומות שקורין הגימ"ל בחול"ם יש לכתוב בוי"ו ואמרנו שאולי בגאליציא קורין בחול"ם וע"כ כותבים בוי"ו והגם שבספר טיב גיטין הביא משם הרב מהר"מ חריף ז"ל דבמקום שכותבים באל"ף וכתב בוי"ו הוא קרוב לשנוי השם ואם נשאת תצא מזה ומזה כיעו"ש והי"ל לחוש שמא נוהגים לקרות בקמ"ץ והיה צריך לכתוב באל"ף או לפחות לכתוב גלדא בלא אל"ף ולא וי"ו דעדיף מלכתוב בוי"ו כמ"ש הרב ז"ל שם הנה מלבד שלא חששנו ששם בבראדי קורין בקמ"ץ ונוהגים לכתוב באל"ף כיון שראינו במכתב אחד מקרוביה שכתב בוי"ו וגם כי הרב ז"ל הפריז על המדה לומר דכגון זה הוי כשינוי השם ותצא מזה ומזה וכמו שהרגיש הרב טיב גיטין ז"ל שם דמאי שנא משם גזול וגזאלא כיעו"ש וגם כי לדידן בני ספרד שאין מנהגנו להניח אל"ף תמורת הקע"ץ. אם נכתוב גאלדא באל"ף הקורא יקרא הגימ"ל בפתח ואז הוי ודאי שנוי השם והן אמת כי בדברים כאלו אזלינן בתר מקום הנתינה היינו ודאי כשהדבר ברור ששם במקום הנתינה כותבים באל"ף וכיון שהדבר ספק ויש מכתב משם שכתוב בוי"ו שפר קדמן לכתוב בוי"ו וכן עשינו. ולענין שם אביה שכתוב במכתב יהושע וגם המגרש אמר שכן שעו אך השליח אמר ששמע שהיה שמו יושע ובכגון דא מנהגנו להשמיט שם אביה לצאת ידי ספק כמתבאר מתשו' הרא"ש והרשב"א עיין בטור וב"י ובש"ע סי' קכ"ט ובג"פ שם. ובמכתב שכתבנו להב"ד של מקום הנתינה הודענו להם שם אביה כפי מה שאמרו לנו והטעם שהשמטנו אותו ובכן נכתב ונחתם הגט ונמסר ליד השליח הנז' בהרשאה עשויה כהוגן וכתחז"ל והשליח לא היה יכול ללכת למקום האשה ע"כ כתב להרב המו"ץ של עיר בראדי הי"ו שיודיענו שם אחד מתושבי העיר ההיא כדי למנותו שליח במקומו אך הרב הנזכר בראותו ממכתב השליח שנכתב שם האשה גולדא בוי"ו אחר הגימ"ל כתב שבמקומו נוהגים בערי פולין לקרות שם גאלדא בקמ"ץ וע"כ כותבים באל"ף אחר הגימ"ל ולכן הוא חוכך להחמיר לתת גט זה ובפרט לכתחילה כיון שלדעת הרב מהר"מ חריף ז"ל הו"ל שינוי השם ותצא מזה ומזה ובהיות כי הוא מקום עיגון כי הבעל איננו והלך למרחקים ולא נודע מקומו איה ולדעתי במקום עגון ובדיעבד שכבר נכתב הגט ובשעת הדחק כזה יש מקום להכשיר לתת אותו לכתחילה וכדי להשען באילן גדול גליתי דעתי למעלת הרב הגדול ראב"ד דק"ק אשכנזים בעה"ק ירושלם ת"ו כמהר"ר שמואל סלאנט נר"ו לדעת אם גם דעתו מסכמת לדעתי בזה. וזה נסח המכתב שכתבתי אליו לכבוד מעלת תחלת הרב הגאון המפורסם בישראל גדול שמו כקש"ת מו"ה שמואל סלאנט נר"ו ראב"ד דק"ק אשכנזים בעה"ק ירושלם תוב"א צדיק כתמר יפרח ויתענג על רב שלום. הגדתי היום לכבוד מעכ"ת כי מזה זמן שעבר דרך העיר הזאת איש אשכנזי ובאו והגידו לי כי בורח הוא מאשתו שהיא יושבת בערי אשכנז ויש לה קרוב פה העירה וכתבו לו לבקשו ובא אלי וטרחנו עמו הרבה עד שנתרצה ויאות לתת ג"פ ונעשה הקרוב ההוא שליח להוליכו ובשם האשה כתבנו גולדא בוי"ו אחר הגימ"ל ע"פ המכתב מקרוביה שהיה כתוב כן ועתה כתב הרב מעיר בראד מקום הנתינה ששם קורין אותה גאלדא באל"ף אחר הגימ"ל והוא שואל לענין אם אפשר להשיג גט אחר ובהיות כי הבעל איננו שהלך למרחקים ולא נודע מקומו איה והוא עגון גדול ובדיעבד אמרתי לדרוש ממעכ"ת להודיענו דעתו הכחבה. כי אנכי הרואה בספר טיב גיטין אות ג' שכתב שבמדינתם צריך לכתוב באל"ף אחר הגימ"ל והפריז על המדה הרב מהר"מ חרי"ף ז"ל לומר שאם כתב וי"ו במקום אל"ף ונשאת תצא מזה ומזה. והדבר קשה לשמוע כיון שאין זה שינוי שמשתנה לשם אחר ובמדינתם ג"כ היו נוהגים מקודם לכתוב בוי"ו והרב המחבר שם כתב שצ"ע קצת והוא עצמו הביא שמצא בס"ג סי' ל"ה שכתב גולדא בוי"ו וגם בס' הלק"ט בשמות הנשים הביא שם זה בוי"ו אחר הגימ"ל וכן הביאו הרב עז"ן בשה"ג אות ג' וכבר ידוע לכת"ר שאצלנו הספרדים אין האל"ף תמורת הקו"ץ ובכל כיוצא בזה אנו כותבים בוי"ו. וכבר כתב הר"ן בפרק השולח דבראשונה היו כותבים שם מקום הכתיבה לחוד וב"ד שבמקום הנתינה היו מקבלים עדים וכו' אלא מפני שחששו שונא ישתכח הדבר ויקלקלנה בעלה התקינו שיכתוב ב' שמות כיעו"ש וזהו ודאי בב' שמות מחולקים אבל כגו"ד שהוא שם אחד אין מקום לקלקול והרי זה דומה