שו"ת תעלומות לב חלק ג קנא

לעשות משפט כתוב ואחרי שהתחלנו במעשה הגט. אירע שני פעמים שהסופר טעה בכתיבת הגט והוכרחנו לחזור ולכתוב וראינו כי לא נשאר זמן לכתוב גט אחר ולעשות את הצריך לשליחות הולכה ולכתוב הרשאה ובקשנו מהמגרש שימתין עד מחר ולא רצה בשום אופן ע"כ אמרנו בשעת הדחק ומקום עגון ראוי לסמוך על דעת הקינים בשליח קבלה לבד וכבר נהגו רבני עיה"ק ירשות"ו לעשות שליח לקבלה אף לכתחילה כמבואר בס' נדיב לב ח"ב למרן הגאון מז"ה ז"ל: וע"כ כתבנו הגט כנסח הנהוג פה כיון שהוא מקום הכתיבה והנתינה ונמסר הגט כהלכתו ביד השליח קבלה וכתבנו מעשה ב"ד כנסח המובא בס' שער אשר ח"א סי' מ"ט וגם המגרש חתם בחתימת ידו וקיימנו חתימתו הנה הוא רצוף בזה ועיני צדיק תחזנה משרים והודיעני הרב הגאון מהרש"ס נר"ו שהתירוה להאשה הנז' להנשא. הצעיר אליהו חזן ס"ט סימן כ לעי"ת בירות יע"א בגט הנשלח מהכא להתם נא אמון יע"א יום טו"ב אדר התרנ"ב לכבוד מערת הרבנים ב"ר רבא שבעי"ת כירות יע"א וגובה להם הרב המופלא ראכ"ד מקודש אביר יעקב נר"ו יחל"א אחדשו"ט באה"ר ובא האות אודות הגט של אברהם משה הי"ו שכתבו לי לשעבר ושאלתי מהם נסח הגט הנהוג במח"ק כדי לכותבו כסדר מקום הנתינה ולא שלחו לנו ויען נמצא אתי נסח הגט של עוב"י דמש"ק יע"א אמרנו כי בודאי מח"ק נגררת אחר דמשק וכתבנו אותו כסדר ההוא. זולת שכתבנו ימא רבא ולא ידענו אם נהגו במח"ק לכתוב רבא או ימא סתם ואולם כבר הסכים הרב שער אשר ז"ל באה"ע סי' כ"א שבענין זה ראוי לכתוב כמקום הכתיבה ומלתא דמסתבר הוא והגם שהרב גנזי חיים ז"ל ומר בריה נר"ו בס' ויען אברהם אה"ע סי' ס"ל שצריך לכתוב כמקום הנתינה מ"מ בכגו"ד שלא נודע לנו מנהג מח"ק ודאי דש"ד לכתוב כמנהגי' ובענין שם המגרש שעיקר שמו אברהם ונקרא שמו בפי הכל אברהים כתבנו כהוראת הרב עז"ן ז"ל ואברהם דמתקרי אברהים וכתבנו אברהים חסר יו"ד אחר האלף הגם שהרב עז"ן הביאו מלא וכן כתב הרב י"א ז"ל באות אלף בשם הרב מ"ע ז"ל ואולם כיון שאברהים הוא שם ערבי ובכתבם כותבים חסר יו"ד ודאי שכן צריך להיות. וכן כתב הרב המו"ל ס' טוב גיטין מודעי בסי' י"א ודבריו נאמנו מאד גם חקרנו על שם אביו והוא יצחק ושם משה הוא זקנו כמכהג בבל שנקראים על שם אבי המשפחה כידוע. ולכן נכתב בן יצחק. ובהיות אחד מן העדים שמו מרדכי בן יצחק הצרכנוהו לשלש וכתב בן שבתי כי מנהגינו לשלש בעד כמ"ש הרב ח״ש ז"ל ח"א סי' ל"ט אות ו' ובשם האשה גאמילה כתבנו באלף אחר הגימל ובהא לבסוף כהוראת הרב עז״ן ז"ל ולא כתבנו רפה כמנהגנו וכבר האריך בזה הרב מהרר"א ישראל ז"ל בתשובת הבאה בס' חו"ש ח"ב סי' ל"ג והסכים על ידו מרן החבי"ף ז"ל שם בסי' ל"ד הגם שאם היה מנהגם לכתוב רפ"ה היינו צריכים לכתוב כמנהגם. אך הן לא ידענו מנהגם ובכגו"ד העדרו יפה ממציאותו לא עת האסף פה ובענין שם אבי האשה שבמכתב הבא ממח"ק כתוב אברהם המכונה בכור והמגרש אמר שקורין אותו אברהים וגם לא שמע שקורין אותו בכור לכן השמטנו שם אביה כמ"ש עושים מעשים בכל יום כהוראת רבני האחרונים ז"ל ואירע מעשה שטעה הסופר וכתב חמשים ושנים לשון זכר במקום שהיה לו לכתוב ושתים והגם שמהריב"ל ז"ל בסי' ס"ח התיר בכעין לזה בשעה"ד. הנה לדעת מור"ם ז"ל בסי' קכ"ו נראה שהוא מכשיר אפי' לא ניתן ואינו שעה"ד וגם הרב פר"ח ס"ל דאין קפידא ובכה"ג דנ"ד שהוא בשעה"ד כי השליח והבעל נחוץ לדרכו וגם כי כבר נכתב הגט והרב שער אשר ז"ל הסכים שכיון שכבר נכתב חשיב בדיעבד לכן הסכמנו להכשירו. ועתה ראיתי בס' הוראה דב"ד בדס"ב ע"ב בגט שנכתב עשרה במקום עשר והורו ב"ד לגרור הה"א ולא טיטו' שום טיוטא עי"ש ונראה מזה שהוצרכו לתקן הקפידא. אך יש לומר דהתם יש תיקון וכל היכא דאפשר לתקן לכתחילה מתקינינן אבל בנ"ד שטעה הסופר משנים לשתים שאין בו תיקון דאין קפידא בדבר ועיין בס' רב דגן דע"ז ע"א אות קי"ז שטעה הסופר וכתב חמשה במקום חמש והכשירוהו דמזכר לנקבה לא מעכב הרי דהכשירוהו גם בלא שום תקון ועיין בס' ישמח לב ח"ב אה"ע סי' י"ט שהאריך. ועיין זקן אהרן סי' קס"ח ה"ד ומשכנות הרועים באות ג' סנ"ט. נוסח התשובה שבאה לידינו מעי"ת בירות בירות יע"א ד"ח ניסן התרנ"ב הרב דומה למלאך עטרת צבי וצניף מלוכה תורה וגדולה רב משרשי"א מבני עליה מעלת הרב המופלא ר"מ ור"מ כמהר"ר אליהו בהיר נר"ו יאיר בהיר כיר"א אחרי שיש שלום לפני מי שגדול הוא אדוני אליהו כמשפט לאוהבי שמו יהי אלהיו עמו ותכון מלכותו הוא ובניו אתו בעושר וכבוד וחיים כיר"א אות זה מדבר להגיד כי ישר מקבלת אור כתב ידה"ק על אודות גט הבא מהתם להכא ע"י השליח ה"ר יאודה דמתקרי אצלאן בן יצחק הי"ו מהבעל ה"ר אברהם דמתקרי אברהים בן יצחק הי"ו לאשתו מרת גאמילה ת"ם ובדב"ק כתוב למ"ר מאודות כמה ספיקות שנפל בגט זה וס"ד פשיט ליה להיתרא כאשר מבואר בפ' כל כתבי הק' מצילין לזאת אשיב כי מעודי עד היום כשאני רואה איזה ספק שיארע לא אשקוט ולא אנוח עד דרוש ואחקור בס' הפוסקים ז"ל והן כעת יען כי באלו ימי החורף תקף עלי חולי וגם לבי בל עמי מחצי הזמן סבוני בם סבבוני ולא אוכל לצאת ולבא כאן בדברי תורה ואפי' לחפש בספרים אמרתי ויהי מה חזי מאן גברא רבה דקמסהיד כי הכל נעשה