שו"ת תעלומות לב חלק ג קנ

שלוחים. כבר ביארתי שם בדס"ג ע"ב ובסי' ח' דס"ד ע"ג דכשמבארים העדים שנעשה הכל בפני ב"ד וגם הב"ד עצמם מעידים בגדלם שנעשה הכל בפניהם ודאי דעדיף טובא שהרי יכול לומר בשופי שליח ב"ד אני או נעשיתי שליח בפני ב"ד וכשהוא שעה"ד וכיוצא לכתחי' עבדינן הכי ואין ראוי לפקפק בזה כלל לכל הישר הולך ועומד על בוריין של דברים שהבאתי בסה"ק שם והוא ברור. זאת שנית על מה שחתמו העדים בן פ' ולא בר פ' נרגש כת"ר שהיינו צריכים לכתחי' לכתוב בר פ' כמקום הנתינה וציין למ"ש מופה"ד ז"ל בס' שער אשר במזה"ג סי' כ"ז ובס' שדי חמד מע"ג סי' י"ז לדידי חזי דכיון דאין קפידא בזה ובן או בר הכל אחד הוא נהי דבגט עצמו בשם המגרש צריכים להזהר לכתוב במקום הנתינה בן או בר אבל בחתימת העדים שנהגו בכל חתימותיהם לכתוב בן פלו' ובכל הגיטין חותמין בן כר"ל שאין ראוי לשנות חתימתם ולכתוב בר כמקום הנתינה. ואף שמדברי רבינו אשר ז"ל שם נראה שגם לגבי העדים צריכים להזהר בזה מ״מ כיון שסיים שאין קפידא אנן נקטינן בשיפולי גלימיה ועבדינן כן לכתחי' כי לדעתי אין לשנות כלל בסדר חתימת העדים. זכר לדבר מ"ש הג"פ בסי' קכ"ט ס"ק ק"א ועוד נר"ל דכיון שברוב ככל תפוצו' ישראל נהגו לכתוב בן פ' ולא בר פ' נהי דבשם המגרש כתבינן לכתחי' בר פ' משום דמסתמא המגרש הוא ממקום הנתינה. אבל לגבי העדים שהם ממקום הכתיבה וכך נהיגי לכתוב בן פ' נר"ל דלכתחי" אין לשנות מעין למ"ש הרב מימר חיים ז"ל בח"ב אה"ע סי' נ"ו דקל"ט ע"ב אות א"ך ודוק שם ועיין ג"פ סי' קכ"ט סקס"ד. ואולי גם הרב שער אשר ז"ל לא היה מרגיש בזה לגבי עדים אלא לפי שמנהגם לכתוב בר דכגו"ד ודאי דלכתחילה צריך להזהר לכתוב בן כמנהג מקום הנתינה שהוא כמעט מנהג כל תפוצות יש. וס' עבודת משא שציין הר' שדי חמד שם אינו מצוי אצלי. גם מ"ש דמה דפשיט"ל דכתבינן בכ"מ שאת עומדת כמקום הכתיבה אף שלא נהגו כן במקום הנתינה דהא חזינן איפכא לה' מזבח אדמה ז"ל שהשמיטו מפני מנהג מקום הנתינה. והנה ס' מז"א אינו מצויי אצלי וכבר עינו ראה מ"ש הרב ויקרא אברהם ז"ל בדק"ה והבי"ד הר' ש"ח דקפ"ד שראוי לכתבו כמנהג מקום הכתיבה ומה שסיים שהדעת נוטה לעשות גם בזה כמקום הנתינה דעתי נוטה לכתבו כיון דלכ"ע אינו מזיק כתיבתו אפי' לכתחילה והכל תחת האפשר שלא תמצא האשה באותו מקום וימצאנה במקום אחר שנהגו לכתבו ואז יהיה מקום לפקפק בדבר וכשכתבנוהו לא הפסדנו כלום וכשר לכ"ע ובכ"מ שימצאנה ועיין בס' בית אהרן אה"ע מע"ג אות ה' ס"ט ובסדר הגט בדי"ד ע"א. ובספרי הק' תעלומות לב ח"ב סי' ז' דס"א ע"ד. ועל עדי הגט שהן הם עידי ההרשאה שלא כמבה' כתב שהיה מקום לעמוד בזה ואנכי לא ידעתי מקום ספק בזה וכבר בא הדבר מפורש בס' גנזי חיים מע"ג סי' כ"ג ול"ב דאין הולכים בזה אחר מקום הנתינה ובפרט היכא שקשה למצוא ד' עדים כמ"ש בס' בית אהרן דל"ט אות ה' ועיין ש"ח בסי' כ"ה סי"ד. עוד זאת שבגט הנשלח ע"י בי דואר עשינו שיחתמו גם בהרשאה באשורית וכמ"ש בסה"ק תע"ל ואכמ"ל. ועיין בס' בית אהרן אה"ע מע"ג אות ה' ס"ח דפ"ח ע"פ ורק אין דבר זולתי החיים והשלו, סימן יט מירושלם עה"ק תוב"א ב"ה ח' סיון תר"ן גם זה בענין שליח קבלה כבוד ידידי מחותני מע"כ הרב הגדול המפורסם חכם לב כו' בו' מוה"ר אליהו חזן רב הכולל בישראל להלל נר"ו חכם באשי בע"ת נא אמון אלכסנדריא של מצרים יהי ה' אתו ויעל וכסא בכור ינחל אמן. עיני כבודו משרים יחזו שטר הרשאה שליחות לקבלה מאשה עלובה חנה דאתקריא חנה צביה אשר בעלה שניאור זלמן נסע אחרי שרירות לבו ורוצה לעגנה כפי הנשמע וימצא כעת במח״ק ומצוה לחוש לתקנת עגונה ועצתי כוננה שהאשה תמנה שליח לקבלה כדת. כי באיש כזה בריחוק מקום יש לחוש שיבטל את השליח להולכה שימנה. לכן מינתה האשה את האיש שמואל בן יוסף שהוא כעת במח"ק לשליח קבלה לקבל גט כריתות מבעלה שניאור זלמן בן סענדר הלוי ותכף שיגיע הגט ליד השליח ויזכה עבורה תהיה מגורשת מבעלה כדת ולוטה בזה מכתב בקשה מהאשה להשליח הנז' שם נאמר שאחר שיקבל הגט ויזכה עבור האשה יכול השליח לעשות בהגט כרצונו וליתנו במתנה לכל מי שירצה, והנה לחוש לחומרת מרן הרמ"א בשם רבינו פרץ שלא תנשא אשה ע"י שליח לקבלה שלא במקום עגון. לכן אחר שעה שיקבל השליח את הגט ויזכה בו עבור האשה כדת נכון שיחזיר השליח את הגט במתנה להמגרש הנז' ואז ימנה שליח להולכה כדת את האיש צבי המכונה הירש בן יוסף אחיו של שמואל הנז' שהוא כעת במח"ק לשליח להולכה ובשטר הרשאה כדת והמגרש יתן הגט ליד השליח להולכה הנז' כדת. וממילא מובן. אשר האיש צבי הירש הנ"ל צריך להיות בעת כתיבת הגט וחתימת העדים שיוכל לומר בפני נכתב ובכ"ח ובאופן כזה לא יהיה שום חשש אולי יבטל המגרש את השליחות אחרי שנתגרשה בקבלתו של שליח לקבלה אף לחומרת רבינו פרץ כי אין מקום יותר טוב מזה וכגון דא מצוה רבה ותדקק כבודו לזה בכל התפלאות שאפשר לחוש לתקנת העגונה הלז ושלום על ישראל ועל רבנן ושלום כבודו יגדל כעתירת החותם בברכה מלב ומנפש. שמואל סלאנט ס"ט וזאת תשובתי להרב הנז' הי"ו נא אמון יע"א יום י"ד לח' סיון ש' התר"ן לכבוד מעלת תהלת הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה מאור הגולה כמהר"ר שמואל סלאנט נר"ו רב ומורה צדק לאחינו האשכנזים בעיה"ק ירושלים תוב"א נר"ו יאיר ויתענג של רוב שלום מכתבו הבהיר מיום ח' לחדשינו קבלתי לנכון ליל מוצאי ש"ק ותמול ישבנו במושב ב"ד