שו"ת תעלומות לב חלק ג קמח

חיים ברוך בן משה (דאנון) שלוחה לקבלה בפני ב"ד של שלשה החתומים למעלה וגרשתיה גירושין גמורים בביטול כל מודעי ובלי שום תנאי ככל הכתוב למעלה ושטרם וחתימתם הוא אמיתי, ובעבור שהכל אמת כתבתי גם אני שטר זה להיות לה גם כתב ידי לראיה ולזכות שלא יהיה לי פתחון פה לערער על דבר זה ועד"א ח"ש פה נא אמון יע"א ביום ד' תשעה עשר יום לירח אדר הראשון שנת הת"ר וחמשים וארבע ליצירה והכל שריר ובריר וקיים: וחתום מוסה בן מוסה במותב תלתא כחדא הוינא נחנא בי דינא דחתמי לתתא כד הנפק שט"ד קדמנא ומדאתבריר לנא דחתי' מוסה בן מוסה איהי חתימת ידיה אישרנוהי וקימנוהי כדחזי ודין קיומיה ואתקיים. הראב"ד ור"מ אליהו חזן ס״ט הצעיר אברהם אביכזיר ס"ט הצעיר אברהם בן סעדיה שחב ס״ט העתק כל הגז הגז"ל חתום ומקויים כדת וכהלכ' כתחז"ל ונשלח לעיר צנעא ליד רבני העיר כתבנו בשם האשה סלאמה באלף אחר הלמד הגם שבס' הוראה דב"ד בש"ן הביא מעשה רב בעיה"ק ירושת"ו שכתבו סאלמה וכ"כ בג"פ אות יו"ד בשם ישועה והרב עז"ן בשמות אנשים כתב סלאמה באלף אחר הלמד ונראה דהעיקר תלוי במבטא הסמ"ך שאם קורים הס' בשוא אין לכתוב אלף אחר הסמ"ך וכן הוא בנד"ד שנקראת בשוא הסמ"ך וגם כתבנו סאלם באלף אחר הסמ"ך כמ"ש מהריק"ש בשה"ג הו"ד בסה"ק תע"ל קיב בש"א אות ס'. ובענין ההרשאה שעשאוה בלשון ב"ד וחתמו עלה ב"ד. כיוצא בזה בשטר שכ"ק הובא הנוסח במרדכי וה"ד הרב דברי אמת בקונט' י"א סי' ל"ג וע"ש מ"ש הרב ז"ל ונראה ודאי דשפיר דמי כמו שיעו"ש. ולענין ע"ש בהרשאה מוסא בן מוסא באלף לבסוף. וראוי לכתבו בהא לבסוף כיון שנגזר משם משה. והגם שבס' פאת ים אות ג' דס"א ע"ג כתוב באלף לבסוף צ"ל שטעות סופר נפל כמ"ש בספרי תע"ל ח"ב בשמ"א אות א' ואף אם הם בצנעא נהגו לכתוב באלף הי"ל לחוש למקום הנתינה. מ״מ ודאי בשעה"ד וונק"ע יש להכשיר אפי' נכתב בגט עצמו באלף וכמ"ש הרב ג"פ בסי' קנ"ט. ובס' עז"ן ש"ן אות א' בשם אפנדרא וה"ד ה' דברי אמת בקונ' י"א סי' י"ג ועיין בסה"ק תע"ל ח"ב דיני גיטין סי' ז' דס"א ע"ג כ"ש שלא נכתב כן אלא בהרשאת השליחות לקבלה שבודאי אין זה מעכב. ברם באנו לספק אחר אם יכולים אנו לכתוב בגט מוסה בהא לבסוף כי אם כה נעשה יהיה שינוי בשם בין הגט להרשאה וידוע שצריך שלא יהיה שינוי בין הרשאה לגט ובס' ג"פ סי' קכ"ט ס"ק קמ"ב הביא משם מהר"י מינץ ז"ל בגט שהיה כתוב זינביל בבי"ת ובשטר ההרשאה כתוב זנוי"ל בואו ופסל שטר הרשאה והביאו רמ"א בד"מ סי' קמ"א ובש"ע בהג"ה סקכ״ד והרב זקן אהרן בסי' קס"ח בגט שהיה כתוב פנחס חסר ובהרשאה מלא כתב שאם לא היה במקום עגון היה פוסלו עי"ש ומרן החבי"ף בס' חיים ושלום ח"ב סי' ס"ד כתב על גט שכתוב אליה בהא לבסוף ובהרשאה באלף שיש לחוש לפסול. ועיין להרב דברי אמת בקונטריס י"א סי' מ"ב ובתשו' אה"ע סי' ד'. ואם הרבנים הנז' חששו אף בהרשאת שליח הולכה אף שהשליח נאמן לומר בפ"ן ובפ"ן ודל מהכא ההרשאה כ"ש בהרשאת של"ק דעליה אנו סומכין לקבלת האשה. אך יש לחלק דהתם השליח הביא הגט וההרשאה בידו וכיון שאנו רואים שההרשאה שבידו מכחשת לדבריו ואינה מכוונת עם הגט תו לא מהימנינן ליה וכמ"ש מהרש"ך ז"ל ח"א סי' קמ"ב ועיין דברי אמת בתשו' אה"ע סי' ד' גם כי יש לחוש שזה הגט נכתב לשם אחר כיון שראינו שינוי בשם בין הגט לההרשאה מזנביל לזכויל או מפנחס לפינחס או מאליה לאליא אימור שאחר היה זה הכתוב בגט והוי חששא גדולה אבל בכעין נד"ד שבאה ההרשאה לקבלה על האיש המצוי פה אתנו וע"פ כתבנו כתבו ההרשאה. אלא שכתבוה לפי מנהגם לכתוב מוסא באלף לבסוף ליכא שום חששא ואנו בבואינו לכתוב בגט צריכים לכתוב בהא כמנהגינו שהוא מקום הנתינה. וגדולה מזו כתב מהרשד"ם אה"ע סי' פ"ב בשטר שליחות שהיה כתוב ראובן בן שמעון ובגט כתוב שם אחר והסכים שיש לומר דט"ס הוא ומינה דן הרב בר"ש סי' כ"ב בנמצא טעות בסימני הגט. ואע"פ דהתם ליכא שליח והוא נאמן כבר כתבנו שיש סוברים דבנמצאת ההרשאה מוכחשת לא מהימנינן ליה ואעפי"כ ס"ל לרשד"ם דתלינן בט"ס ולא מקרי זה הכחשה. והב"ש בסי' קמ"א ס"ק ל"ג כתב שאם שינה דינו כמו ר"ת וכשר ועיין בס' שער אשר אה"ע סס"י ע"ג בשטר הרשאה שבא מנ"א לשאלוניקי והיה כתוב בשם השליח ודמתקרי פלוני וחקרו שלא היה שום כינוי וא"כ הו"ל מזויפת מתוכה בכל זאת כתב כיון שאין בה שינוי השם בפירוש אלא ברו"א הרומ"ז אין לחוש במק"ע ע"ש וכ"ש בכה"ג שאין זה שינוי בשם אלא בסדר הכתיבה ולא בא השינויי בגט אלא בהרשאה ודאי דאין לחוש לזה וכתבינן לכתחי' בגט בה"א לבסוף כהלכתו כיון שהוא מקום עגון שהמקום רחוק מאד ואין שירות מצויות וגם לא שכיח שליח שילך מהכא להתם וגם דרכי הפוסטא בארץ תימן אבלות. כי מטעם זה כתבתי שתעשה האשה שליח קבלה והכי עדיף טפי בודאי ואכמ"ל: סימן יח לשאלוניקי יע״א בגט הנשלח לשם והספקות הנופלים בו והיה שילוחו ע"י כי דוואר בחמישי בשבת שמונה ימים לירח אלול ש' התר"ן וחמש לב"ע גירש שלמה בר יצחק (חזן מתושבי שאלוניקי) לאשתו בונוזא בת אברהם (ישראל) ע"י שליח של"ב בינביניסטי בן שמואל (גאטינייו) ממתא שאלוניקי והעדים אברהם בן אלעזר (חזן) וחיים ברוך בן משה (דאנון) כתבנו השמות כמו שכתוב במכתב הרב המו"ץ נר"י ונסח הגט נכתב כמנהג מקום הנתינת