שו"ת תעלומות לב חלק ג קמז

תמורת האיס נתנו השין שמאלית בין שתהיה על חטף בין שתהיה על הברת סא סו סו וזאת חליפתה זאת תמורתה ונתקיימו דברי מב"י על שם אישמירמדא שהיא חטף ודברי מוהרשד"ם על שם שול. וכן היה מן הדין לכתוב אישפיראנשא בשתי אותיות שין אלא דב"ד בתר ב"ד לא דיקי בזה וכאמור. ב במה שנכתב דמתקריא אישפירא. יען שאפי' שם העריסה והכתובה הוא אישפיראנסא. עכ"פ שם הקיצור של אישפירא נתפשט בכל העיר וכמעט אין שום אחד שקורא אותה בשם העיקרי ועל זה מן הדין לכוללו בוכל שום. וכמו שהכריע הרב ג"פ ס"ק קל"ב ה"ד הרב גט מקושר בולה דקי"ז ע"ב סי' ס"ח או"ג שכן נראה עיקר לכותבו בפירוש והיינו שם העיקרי עם שם הקיצור בדמתקריא וכתב דהיא סברא מציעתא ומילתא דמסתברא עיש"ב: סימן טז לעוב"י אר"ץ רבה יע"א דבגט ששלחו משם ע"י בי דוואר בשלישי בשבת תשעה עשר יום לירח אדר ב' שנת התר"ן ושבע לב"ע לפנינו ב"ד דחת"ל בא מאיר בן אהרן (סתהון) דבידו גט ושטר שליחות שה"ר משה בן ישעיה (אשכנזי) כתב הגט הנז' לגרש בו את אשתו רחל בת רפאל אלטראס) ומינה שליח להולכה לה"ר אברהם בן מרדכי) והשליח הנז' חזר ועשה שליח שני של"ב לה"ר מאיר בן אהרן הנז'. ואחר הבדיקות והשאלות הראויות נמסר הגט מיד השליח ליד האשה הנז' בפני ב' עדים כשרים ובפנינו ולראיה ח"ש ביום הנז' וקיים. וזה המכתב ששלחנו לרבני אר"ץ רב"ה אודות הגט הנז' קבלתי כתבם הבהיר אודות הגט שמסר משה ישעיה אשכנזי הי"ו לשלוחו אברהם בן מרדכי הי"ו והוא עשה שליח של"ב למאיר בן אהרן הי"ו השוכן פה כדי למסרו ליד האשה רחל בת רפאל אלטראס אשת משה ישעיה הנז'. והגם שראינו בגט שינוים מהנוסח הנהוג פה העירה מהם שכבר ביררו בכתבם ומהם שלא ביררו כמו בת במקום ברת. והגם דבדיעבד כה"ג ובשעת הדחק כמ"ש בכתבם אין לפקפק אחר שכבר הגיע הגט לידינו. אך לא ידעתי מדוע לכתחילה לא עשו כמנהג מקום הנתינה אחרי שכבר הובא הנוסח בסה"ק תע"ל ח"ב. גם בהרשאה של השליח הב' לא כתבו כינוי השליח הב' בחצאי לבנה. וגם לא כתבו העומד היום בעיר פ' כיון שהוא שליח של"ב וכמה אברהם בן מרדכי איכא בשוקא ואולי מטעם זה שלחו הגט וההרשאות לידו בפוסטה דכיון דהגט וההרשאה יוצאים מתח"י הרי מתברר שהוא השליח ברם אנן נהגינן לשלחו חותם בתוך חותם ע"ש הרב המו"ץ שבמקום האשה כאשר ביארתי בספה"ק תע"ל ח"א וח"ב. אמנם הדבר הקשה מאד הוא כי הניחו נייר עב בתוך הגט וגרם לעשות כמה שריטות וקרעים באותיות הגט וידוע למעכ"ת כמה דיות נשתפכו בענין זה ועד אחרן גדול הדור האחרון הפר"ח בסי' קכ"ה מ"מ מאחר שכתבו כת"ר שהוא שעה"ד ועיגון והנגע הזה לא נגע באותיות של התורף אלא בטופס וגם לא נקרעו לגמרי. והדבר ברור שזה נעשה במקרה מחמת הנייר העב שבתוכו. וכשיצא מיד הבעל לשליח א' היה שלם כהלכתו שהרי הב"ד מעידים שיצא מתח"י גט כשר בעת ענותו שליח שני ע"כ אמרנו לדבק טוב בנייר מאחריו ועיין בתשוב' מרן אה"ע סי' ו' ובג"פ ס"ק ק"ב ובפר"ח בסי' קכ"ה. גם ראינו באות מ' שבתיבת ולעלם נקב בצד האות מבפנים ונראית שהיה הנקב שם מקודם כתיבה. וידוע שצריך שיהיו מוקפות גויל וגם בזה סמכנו להכשיר אף אם היה קודם נתינה מהטעם הנז' ועיין ג"פ ס"ק כ"א וכ"ג. ועכ"פ הסופר היה צריך להזהר כמ"ש מהרלנ"ח ז"ל בתשוב' וגם בההרשאה אי' יש בה הרבה פרודים ודבוקים. וידוע למעכ"ת כמה צריך להזהר בכתיבת ההרשאה. ואמרנו לסמוך על ההרשאה השנית שהיא כתובה מב"ד וגם שם ראינו כתוב אות ע' של עדים כתובה על המחק ולא נתקיימה ולהיות שעה"ד ועגון הקלנו גם בזה כיון שהכל מבורר באר היטב במכתבם ולא נצרכה אלא שיזה ירו מעכ"ת להסופר להזהר מאד בזה. ובכן היום י"ט לחדש אדר ב' נמסר הגט הנז' ביד האשה רחל בת רפאל אלטראס הי"ו מיד השליח הנז' ורק אין דבר זולתי דשו"ט באה"ר: סימן יז לעיר צנעא יע"א בגט אשר מינתה האשה שליח לקברה והספקות שהיו בו ברביעי בשבת תשעה עשר יום לירח אדר א' שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים וארבע לבריאת עולם למנינא דרגילנא לממני ביה הכא במתא כא אמון דעל כיף ימא רבה ונותבה אנו ב"ד ח"מ במותב תלתא כחדא הוינא ובא לפנינו מוסה בן מוסא העומד היום כאן במתא כא אמון וגירש לאשתו סלאווה ברת סאלים ונתן גיטה ליד חיים ברוך בן משה (דאנון) תושב נא אמון הנז' שעשאתו אשתו הנזכרת שלוחה בעדים לקבל גיטה מיד בעלה מוסה בן מוסה הנז' ואמר לו התקבל גט זה לאשתי סלאמה ברת סאלים והרי היא מגורשת בו ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם וקודם נתינתו ביטל לפנינו כל מודעי דהוה ליה שאם מסר שום מודעא שתהא מבוטלת ולא נתן שום תנאי בגט אלא גירשה גירושין גמורים והגט קראנוהו וראינוהו כשר כדת וכהלכה ולהיות שנעשה הכל לפנינו כתבנו לה שטר זה לראיה והכל שריר ובריר וקיים: הראב"ד ור"מ אליהו חזן ס"ט הצעיר אברהם אביכזיר ס״ט הצעיר אברהם בן סעדיה שחב ס״ט אני מוסה בן מוסה החתום מטה העומד פה במתא נא אמון גירשתי את אשתי סלאמת ברת סאלם במתא נא אמון הנזכרת ונתתי גיטה ביד