שו"ת תעלומות לב חלק ג קמד

לא מצאתיהו בספרי שמות הגטין כולם אשר בידי והם ס' שמות הגטין למוהר"א מוטל ובכנה"ג. וביד אהרן גט פשוט גט מקושר לחם שלמה הלק"ט. גם בס' שמות כ"י אשר בידי להרב בעל דברי אמת. ואל יאמר האומר שהרי שם אישטרליא לפניך והכל אחד דזה אינו דשם אשטריא או אישטריליא הוא דוקא שם משמות הכוכבים הקטנים. ושם אשטרו הוא שם כללי על כל הכוכבים הקטנים עם הגדולים ועל כוכבי לכת וגם על ב' המאורות הגדולים שגם השמש נקרא באיטלקי ובספרדי וצרפתי אשטרו כמבואר בספרי שורשי המלות להג" לשונות הנז"ל הנקרא דיסיונאריו וא"כ לפום ריהטא אין למדין משם אשטריא והדומה שכתב הרב גט פשוט ז"ל ונגררו אחריו כל רבני האחרונים. והוא מה שכתב בס' קכ"ט סק"ל שעם שהעלה דהיה ראוי לכתוב שם אשטריליא אנשטה. פוסטירא. שאזבונה. בסמך ולא בשין שמאלית ותמה על מוהרשד"ם אה"ע סי' מ"ט במאי דנראה דס"ל דלכתחילה משפט שמות הללו הם בשין שמאלית ולא בסמך. וע"ז כתב הג"פ ז"ל דאדרבא יראה דלכתחילה יותר טוב לכותבו בסמך כיון דנקרא בשין שמאלית והאריך להכריח ולהביא שהרבה מרבוותא סברי לכתוב בסמך ולא בשין שמאלית ועכ"ז בסוף דבריו כתב וז"ל ויראה לי דכל שמות עירות שכבר נהגו לכותבם בשין וכן נשים דדשו בהו ושכיחי טובא ונהגו לכותבם בשין אין לשנות המנהג לכותבם בסמך אע"ג דהוו שין שמאלית דכיון דשכיחי ודשו בהו רבים אין לחוש שיקראו אותם בשין ימנית אבל שמות נשים דלא דשו בהו והם בשין שמאלית טפי עדיף לכותבם בסמך כדי שלא יטעה הקורא לומר דהיא שין ימנית ע"כ וכ"כ ג"כ בעזרת נשים ה"ד הרב גט מקושר דפ"ד ע"ד והשכים הוא ג"כ בזה. וכן כתב הרב בעל דברי אמת בקונטריס הגטין אשר לו כ"י על שם אשטריליא וז"ל וכן כותבין שין ולא סמך ואעפ"י שהוא שין שמאלית ויותר טוב בסמך ומוהריק"ש כתבו בסמך. אלא דכבר דשו בו רבים וכמ"ש הר' ג"פ סי' קכ"ט עכ"ד ז"ל ואחר שכן יאמר האומר דגם שם אשטרו כשם אשטריא דדשו בו רבים ונכתב בשין שמאלית וההפרש שביניהם ללא כלום יחשב. דזה אינו באמת. דכיון דשם אשטרו לא נמצא לפי שעה בספרים נמצא דמיעוטא היא. א"כ חזרנו למ"ש הג"פ בסו"ד דבשמות נשים דלא דשו בהו רבים נכתבים בסמך כדי שלא יטעו ויקראו אותו בשין ימנית א"כ אף שם אשטרו באחד מהם. אלא דכד דייקינן שפיר ידינו על העליונה להכריח שגם שם אשטרו ראוי לכותבו בשין שמאלית ולא חישינן לטעות שמא יקראו בימנית. אימא רישא דאעיקרא לנו לדעת האי דשו בהו רבים שכתב הגט פשוט ז"ל היכי משתעי ? אם תאמר שכבר דשו בהו רבים על הכתיבה לכותבה בשין מה לנו ולטעות הבריות ? וכי אנן אטעות של הבריות ניקום ונסמוך אם אינו ראוי ליכתב כך ? אלא ודאי דכונת דשו בו רבים ר"ל שהשם הזה הווה ורגיל בפי הבריות ובביטוי שפתיהם קורין אותם בהברת הסמך או שמאלית והכל אחד. ממילא כיון דרגילי בהו אינשי ובלא כתיבה כבר הם מורגלים לבטא בשפתים השם הזה כתקנו א"כ אם נכתב בשין ודאי שקורין אותו שמאלית ולא ימנית שכיון שרגילים בו ובמבטא שפתהם בלא כתיבה קורין אותו בהברת הסמך גם בלומדם אותו השם בספר ורואין אותו בשין אינן טועין לקוראו ימנית, וקורין כדרכם מרגילות בשמאלית ודוק ותשכח שזהו כונת הג"פ ז"ל שכתב וכן שמות הנשים דדשו בהו רבים ושכיחי טובא ונהגו לכותבם בשין אין לשנות המנהג לכותבו בסמך עכ"ד כונתו ברורה אל האמור דכיון דדשו בהו רבים שקורין שם זה ושכיחי טובא וא"כ מוכרחים לבטא אותו בשפתהם בעל פה בלא כתיבה. א"כ סירכיהו נקטי ואזיל וקורין אותו בסמך או שמאלית ומן הראוי היה לכותבו בסמך מעיקרא. אלא דכיון שנהגו לכותבו בשין שמאלית אין לשנות המנהג לכותבו בסמך כיון דהבריות דרגילים בו בע"כ בקראם אותו בספר ורואין אותו בשין לא יבטוהו כי אם בשמאלית אבל להפך כשלא רגילי בהו רבים אפילו שהוקבע המנהג לכותבו בשין. משנים המנהג מפני הפחד שמא יבטוהו בימנית. וזהו שסיים וכתב הג"פ וז"ל אבל שמות נשים דלא דשו בהו והם בשין שעוית שנ"ל שהוקבע המנהג לכותבו בשין) טפי עדיף לכותבם בסמך כדי שלא יטעה הקורא לקוראו בשין ימנית עכ"ד שר"ל ודאי דלא איכפת לשינוי המנהג והוא ברור כשמש בכונת הרב ג"פ ז"ל ומאחר עלות כן בבירור הדברים נחנו נעלה בבירור שם אשטרו דאנן ביה ונאמר. שמאחר דשם אשטרו אעפ"י שנאמר דלא דשו בהו רבים לקרוא בשם איש ואשה בשם שטרו וראיה שלא נמצא בספרי שמות הגטין למקומות בארשותם והם אחד מעיר ושנים ממשפחה אפשר נקראים בשם זה ואפשר לא עכ"פ דשי ביה רבים ורגילי ביה ושכיחי טובא שיבטאו בשפתהם השם הזה כיון שהוא שם על כללות הכוכבים השמימים הקטנים עם הגדולים והמאורות הגדולים. א"כ ממילא דשו ביה לקרותו בעל פה בהברת הסמך או השמאלית וא"כ בראותם אותו כתוב בשין ודאי סרכיהו נקטי ואזלי ויבטוהו בשמואלית ולא בימנית וממילא דינו לכותבו בשין ולא בסמך. ואם כה תאמר קיים שטרך וחות לדינא הלא אתה כתבת לעיל מזה בפירוש דברי הרב ג"פ ז"ל דכל אלו השמות דרגילי בהו אינשי ויבטוהו בהברת הסמך או השמאלית ראוי היה לכותבו בסמך ולא בשין אם לא שכבר נהגו לכותבו בשין. וא"כ אין לשנות המנהג ראה דבריך באמת טובים ונכוחים מגדלות מרקחים. ואין ספק שזהו דעת הרב ג"פ ובפרושא קאמר לה. א"כ במקום דאין מנהג לכותבו בשין כמו שם אשטרו דקיימינן ביה דלא נמצא בספרי שמות הגטין א"כ ממילא לא הוחזק המנהג לכותבו בשין. וא"כ חזרנו לסיני דכיון דדשו ביה רבים ורגילי לבטא בשפתים בהברת הסמך דינא יתיב לכותבו בסמ' ולא בשין. לזאת אענה חלקי גם אני ואומר. דמלבד דשם אשטרו ואשטריליא או אישטריאה כולם יסבו בלכתם על שמות הכוכבים הקטנים עם הגדולים אלא דשם אשטריא הוא דוקא שם הכוכבים הקטנים ושם אשטרו כולל הקטנים עם הגדולים אבל לעולם על כינוי ושם אחד יסבו בלכתם. וא"כ ממילא כיון דהוקבע המנהג לכתוב אישטריא וכיוצא בשין שמאלית אף שם אשטרו כאחד מהם ולדבר הזה לע"ד אינו צריך ראיות ובר מן דין צריך שתדע דשם אשטרו הניתן ונשתמש בשם על מין האנושי אין מנהג זה כי אם צרפתי וספרדי ולא איטאלקי שהרי אתה רואה בספר שורשי המלות האטלקיות לא פירש שם אשטרו כי אם על הכוכבים הקטנים עם הגדולים והמאורות הגדולים