שו"ת תעלומות לב חלק ג קמג

כנוי משפחה ומאי בעי תוך הגט תמונת חצאי לבנה אשר ראינו אותם גם בגט אחר שולח אלינו זה שנים רבות מהתם להכא מ"ן ותמהנו על המראה אז אטו לא איתי בפוס' ז"ל תיקון לכל השמות הנלוים או להפסיקם בדמתקרי או בלי הפסיקם כאשר יהיו צרופי' בקריאתם כאחד או בפי העולם או בחתימה ועליה לס"ת ואם הואי גם הוא מעת המילה או לא אז היותר נכון להשמיטו מכל וכל אם בלי שום רמז כלל על שם ״ברכמאן״ או לרמוז עליו בתיבת דמתקרי יעקב דהיא דמהרימ"ט ז"ל בשם אבגלי כנודע באופן כי לא ידענא מאי בעי בגט ציון שני חצאי לבנה או אם כל אלין דהוו יהיו בספק אצל רב המסדר בהיות הענין בשם האבות הנכון להשמיט שם האב לגמרי כאשר יהיה הספק דליכא למיקם עלה דמלתא מנהגנו כהסכמת רבנן קשישאי ז"ל להסתפק רק בשם המגרש או בשם המתגרשת לחוד בלי שם האבות הכי אזלא סוגין דעלמא. פה מנהגנו להיות עדי הגט עצמם הן הם עדי ההרשאה הראשונה. יודיענו ג"כ שם השליח השני העומד שם אולי בהמשך כ"כ זמן כמו שנתים ממכתבו יבחרו באחר. עד כאן הגיעו הערותנו אלא ומני"ר נר"ו ישים כל מעינם בם להשיבנו ע"כ פרט ופרט יחד עם נוסח הגט כולו כדאמרן ושלמא דמר ישגא לחדא כנה"ר ונפש נאה דשו"ט באה"ר החו"ף אנדריאנופולי יע"א בגושפנקא דמלכא יר"ה ברוב עז ושלום. הצעיר רפאל הי' בכמוהר"מ ז״ל וזאת תשובתי טו"ב שבט התרנ"ד לדזיו ליה כבר בתיה רב משרשי"א עמנו עז ותושיה הרב המו' ר"מ ור"מ המלאך רפאל נר"ו אחדש"ת באה"ר לאלפי רבבה הגדתי היום מק' שני מכתבים הבאים כאחד אודות הגט של האשה חנה. וחזיתיה לדעתיה דמני"ר שיל"א דלא ניח"ל בעשית של"ק. ויותר כח לו שליחות הגט ע"י ביה דוואר. ובעיני יפלא כי הא ודאי עשית של"ק עדיף טובא שליחו' גט ע"י ביה דואר וכמ"ש הריב"ש ז"ל בתשובה. ובפרט דבענין מינוי שליח שלא בפניו שיש חולקין שלא יעשה הבעל שליח שלא בפניו ופסקו רמ"א ז"ל. ולענין האשה שעושה של"ק של"ב הושוו כל הדעות. זולת ס' תוס' כי"ד והיא ס' יחידאה כמ"ש הרב דברי אמת ז"ל ומה גם היכא שיש לחוש שהבעל הנותן עיניו בממון יבטל הגט ג"כ קודם הגעתו ליד האשה והיה במחשך מעשיו עד שיקבל המעות. וכבר ניסיתי רבים מאלו האשכנזים בענין זה. אך רו"מ לא ניסה באלה ויה"ר שלא יבא לידי נסיון ועוד זאת יתירה שבאלו הימים של בקורת והסגר מפני החולירע לתפ"ץ יש לחוש לנקיבת הכתבים כידוע וגם אם במח"ת לא נהגו לעשות של"ק היינו ודאי מפני שלא בא מעשה מזה לפני הרבנים שקדמוהו ז"ל. והרי בעירות הגדולות שבטורקיאה איזמיר וקושטא וסאלוניקי יע"א ועיה"ק ירושלם ת"ו עשו מעשה כמה פעמים כאשר ביארתי בסה"ק תעלומות לב ח"ב ובס' נוה שלום הנד"מ. ושם הבאתי ס' המינוי. עכ"פ אחר שכך גזרה חכמתו של מני"ר שיל"א ושואל מאתנו נסח הגט הנהוג אצלינו ושם השליח. הנה שם השליח פה הוא חיים ברוך בן משה (דאנון) וסדר הגט כבר הובא בספרי הע"ל הנז' ושם ובח"א סי' יו"ד הבאתי נסח הרשאה לשליחות גט ע"י ב"ד ובח"ב סי' ט' קצרתיה רו"מ יראה ויעשה כטוב וכישר בעיניו כי הנה שלחתי שני ספרי הנז' למנחה טהורה למעכ"ת למזכרת אהבה וחיבת הקדש. אתאן על שם האשה שהבעל אומר שנ"ק בשם הנה בהיות ששם הנה נשתקע לגמרי והיא נקראת בפי הכל בשם יחנה, וכדי לרמוז על השם שנשתנה כתבתי לרו"מ במכתבי בח' אלול תרנ"ג שיכתבו דמתקריא חנה לצאת ידי כל הדעות ויעוין בספרי תע"ל ח"ב בש"ן אות ה'. וגם בשם אביה שנקי יאקיל והיו"ד בפתח וכגו"ד העלה הרב טיב גטין שלא לכתוב הכינוי מ"מ כתבתי שיכתבו דמתקרי יעקב לרמוז ג"כ על שם חיים שנשתקע ומה שכתבתי שם משפחתו דראכמא"ן בחצ"ל לא לכתבו בגט נתכונתי אלא לענין הרשאה שיש נוהגים לכתבו בחצ"ל. ועל אודות שם הנהר שבמח"ת הנקרא טונג"ה: ונסתפק רו"מ על הנקודה. וגם מנהגינו שלא לכתוב נקודה בגט וגם אין כותבין רק גט אחד. ומה שראה בס' גנזי חיים שנשלח מפה שני גטין אחד בנקודה ואחד בלתי נקודה היינו לפי שרצו לעשות כמנהג מקום הנתינה היא איזמיר יע"א כמתבאר שם בגט קכ"ב. מ"מ לדידי חזי שיכתבו גט אחד ובנקודה על הג' כמנהגם לפי שבענין זה שהוא נהר של מקום הכתיבה וגם קורין הג' ברפה ומדגשין אותה אין לשנות ולכתבו בלי נקודה כי אנו צריכים לקרות הנהר ההוא טונג'ה בהדגשת הג' כיון שכך הוא שמו. ולא דמי לשמות המגרש והמתגרשת שפה נקראים בלי נקודה כי כך הוא הברת אנשי מצרים. והדבר פשוט ומבואר. ויעוין בס' חיים ושלום ח"א סי' ל"ג וסי' ל"ד מעתה אחלה פכי"ק למהר ולהחיש מעשהו להציל האשה מפח יקוש. ויזהר הרבה מפני הרמאי ולא יתן לו מאומה על אשר אודיכהו שהגיע פה ליד האשה ויתברר לרו"מ שלא עשה ביטול השליחות ח"ו וד"ב ושו"ט יגדל כאות נה"ר וכנא"ה ומה שכתבנו ברכמאן בחצאי לבנה. לא לכותבו בגט כי לא נהגנו מעולם לכתוב שם משפחה בגט. רק כונתי לכותבו בהרשאה כי כן מנהגנו לכתוב שם המשפחה בגט בחצ"ל. וד"ב. סימן יד קורפו יע"א ט"ו לח' רחמים התרי"ג ליצירה מהרה"ג שא"ב המשי"ה ז"ל בשם אשטרו ניתן גט לשלמה הלוי בן משה הלוי לארוסתו דמתקריא אשטרו בת משה בן יצחק בבנו זה נפלו ארבעה ספקות. א'. אי שם אשמכו נכתב בשין שמאלית או בסמך. ״ב". אם נכתב בטית או בתיו. ״ג״. דשם העריסה ורוב העולם ואביה ואמה קורין אותה אשטרו ומיעוטא דמיעוטא לפרקים קורין אותה סטילה ד'. דאביו נקרא משה יצחק אבל באמת נקרא כן מפני שהוא קלאבריז ושם אביו הוא יצחק. ואשיב על א' א' בקיצור נמרץ כי אין הפנאי מסכים להאריך. הנה באמת שם אשטרו