שו"ת תעלומות לב חלק ג קמב

ב"ד שדלג תיבת כאן ולא הניחו הרב לחותמו וליתנו וש"ה ד"מ ח"א סי' ע"א כתב שנעשה מעשה לכתוב אחר כיון שלא היה בשעת הדחק וכו' ע"ש. ולפי מה שנתבאר מדברי ה' בית אהרן דגם בנ"א נוהגים לכתו' תיבת הכא מהראוי לכתוב אחר אם לא שהיה בשעת הדחק. גם ראינו טעות הניכר בהרשאה שאחר בסימני הגט כתוב ונקב יש בצד אות א' בתיבת ימחא שבשיטה שביעית. וכשבאנו למנין ראינו שהיא בשיטה תשיעית ואף דליכא קפידא גם בזה מ"מ מהראוי לדקדק היטב בכל פרטי הגט וההרשאה כידוע ואתו הס"ר. ולמודעי אנו צריכין שהגט הנז' נמסר בב"ד להאשה גאמילה דמתקריא בכורה בת אברהם מיד השליח ה' רחמים עגיב הי"ו ככל חקותיו וככל משפטיו בשלישי בשבת בחמשה עשר יום ליר"ח טבת משנתינו זאת התר"ן ושלש וקודם כל דבר קנינא בקגו"ש במדל"ב מיד האשה גאמילה הנז' שבהגיע הגט לידה מיד השליח ה' רחמים הנז' מו"מ לא נשאר לה על בעלה הר' יצחק בן יעקב שישו שום תביעה לא מצד מזונותיה ולא מצד כתובתה כו"ע ומעתה א״ד זולתי החיים והשלום כנה"ר וכנא"ה החו"ף עי"ת טראבלס המערב יע"א. הצעיר חיים כהן ס"ט ע"ה אברהם חביב ס"ט ע"ה רחמים חביב ס"ט סימן יג אדריאנופולי יע"א במינוי שליח קבלה ובנסח הגט הנהוג אצלם את האור כי טוב רישא דעמא בעיר הגדולה לאלקים נא אמון יע"א מני"ר מעלת הרב המופלא וכבוד ה' עלא האדם הגדול בענקים כמהר"ר אליהו בהי״ר כשחקים נר"ו יאיר כיר"א ראשית מאער אנא דסגינא בשלימותא שלמא דכן רב כדמ"ל. האר"ש וקו"ל אשר עליה היא באה להשיב מענה לקול הדבר תרין מכתבן מלוהי אודות האשה ״חנה בת יעקב (ברכמאן)״ דקימא הכא וחוזרת על גירושיה ומאת הבעל דקאי הכא ״משה בן בנימין״ אשר היה מסרב טובא לבלתי פוטרה כי אם ברצי כסף וזוזי אלפא ונכון לבו בטוח כי לא אוציאם מתחת ידי בלתי אם אקבל רשיונו שכבר נמסר הגט ומני"ר נר"ו חזקת רב כומהור ימהרנה לי תשובתו זאת אפי' ע"י הטיליגראפ' שאקיים מצות פרעונם ליד הבעל חיש מהר ולא יתמהמה כדי שיצאו הגירושין בנקיון גמור בלי שום פקפוק ונדנוד ובלי שום ערעור וד"ב הערה לחכם וממילא נמי לפי דרכנו למדנו ומשתמען מילן כי אותה דמכי"ר נר"ו בשליח קבלה לא שמיע לן כלומר לא סבירא לן הך חדשה בארץ הלזו מימיהם של רבנן קשישאי ז"ל קמאי ובתראי ובי דינא בתר בי דינא קפדי טובא ולא הירהבו עז בנפשם מעולם אפי' לדחק עצום ורב טובא חששו לחומרת ר"פ ז"ל ואף אנן נמי בתריהו גרירינן לבלתי עשות חדשה דאסרך סריך ואין חפץ לנו בו בשום אופן ואי משום חשש בטול ביני וביני דחייש לה מר בטח ישכון מעכ"ת נר"ו כי לא תהיה כזאת וכזאת חלילה בפרט האיש הזה כי לא איש דברים כאלה הוא ואינו מכיר ויודע בטיב בטול וכיוצא ודי על הכל בידינו קשור וסרוך הוא כדאמרן וכי גם נחזור עליו ביתר שאת מפני חומר דברת שבועת האלהים שנתחדשה הפעם שאספנו אל חפננו והוספנו עצמה וחיל אפי' לכופו באופן שאין לדאוג על זה כלל והנה אם כן ע"פ כתוב הסכמתנו זאת בהנחות שלחנו בעד הקאמ בייאלה מאה לירה ונתקבלנו ונתפרענו אותה על רגל אחת בעצם היום הזה. אלא מעתה מני"ר נר"ו ינופף ידו להשיבנו דבר ע"כ פרט ופרט בהרחבה נוסח הגט כולו מראשו לסופו מסודר ע"פ מנהגם התם מקום הנתינה כפי אשר חפץ כת"ר נר"ו כי ספר קנין פרות חאה"ע וס' לב שלמה אינם מצוין אתנו וכדי להקל מעלינו עול ונשא החיפוש מחיפוש בס' ש"ץ ז"ל זעיר שם כי רבים המה מספר השינויים ממקום למקום ואנה נמצאם אחת לאחת האיך נוהגים בנא אמון כי כדי דליהוי לן ליקוטאי אל מקום אחד ואחשבה לדעת כי לא נמצאם כולם בלי ספק על כן הטוב והישר הוא כי מני"ר נר"ו ישלח לידינו גט אחד מסודר מראשו לסופו כפי אשר נהגו התם כחפץ לבבו זוהי דרך סלולה ולא זולת ויודיע גם כן אם במספר ימי החדש וגם בהשנה כותבים בבית או בלי בית בכך וכך לחדש או לירח בשנת כך וכך או כך וכך לירך שנת כך וכך. ובהדי דקושתעי יעיר אזן לעיקר חקירתנו ג"כ בענין נקודה על גבי אות הגימל שבתיבת ״טונג'א״ אחד משלשת הנקדות דיתבא עליהו מתא זאת דאנן נהגינן הכא בגט אחד ובנקודה על הגימל מטעם כדי שלא יאמרו אין אשה מתגרשת אלא בב' גטין הבאים כא' בכל גט וגט דחישי לה לס' מהרשד"ם ז"ל ע"כ בחרו הנקודה והוא באחד כי בתחילה עלה במחשבה לעשות כמנהגנו הכא מ"כ ולא לחוש למקום הנתינה האף אמנם כי אין אתנו יודע טיב מנהגם בזה אם נוקדין אם לאו אם בגט א' או שנים גטין או בהמצאה אחרת. על הכל הוה בדעתין כמעשהו ממנו מ"כ אי מטעם האמור ואי מטעם סברא דנפשין כיון דכל החרדה הזאת לא שיכא אלא בשמות הבעל והאשה דעבדי דנידי הכא והכא לא על שם העיר והנהר עצמו דקאי הכא מקום כתיבה ועל מקום כתי' ממש היינו דנציינינן להו בו ובסימניו הדעת נותן לסדרם על מתכונת מקום הכתיבה ומאי בעי הכא ומאן דכר שנא דמ"ן בהך ענינא. ברם אשכחן דגם בזה חישו למ"ן להרב מופת דורנו האחרון מהר"ח פאלאג"י ז"ל בס' הגטין שלו בס' גנזי חיים סי' קכ"ב בגט מנא אמון להתם איזמיר יע"א יעו"ש. ע"כ לקצר אני צריך כילדברי הוחלנו איך יוכשר בעיני מני"ר כן נעשה ובלבד שלא יבחר בב' גטין כי ההוצאה רבה וחישי להקל אפי' בעבור ההוצאה וכי גם בב' הגטין לא פלטינן מן חרורי ונהורי כמו שלא נעלם ועל הכל היות החומרא הזאת קלה ולבדיעבד בעבור ההוצאה כבא אשכחן בס' ש"ץ ז"ל כי דין בדיעבד נותנים לו. אית לן בה בשם הבעל והאשה גם כן חזינן בהו מן הבלבול כי אשא עיני ואראה בשם האשה שכתב גר בתמונה הניצבת למעלה מאי האי דהבליע בנעימה מני"ר כר"ו בשם אביה "ברכתאן״ בין חצאי לבנה מאי עבידתיה דהאי שמא הכא כינוי שם או שם עצם או