שו"ת תעלומות לב חלק ג קמא

יסמכו עליהם אפי' שלא בשעת הדחק כ"ש שכבר הודעתי להם שהיא שעת הדחק. ותתי לי שגם ר"פ ז"ל שהיה מחמיר בכגון כ"ד היה מתיר בפשיטות ועוד שרו"מ וכסא כת"ר נקי כי שליחות קבלה אינו צריך ב"ד ובעדים לבד סגי ומעכ"ת הם מקיימים דוקא חתימות העדים. וא"כ עיקר המעשה מנתינת הגט ליד השל"ק נעשה פה העירה בב"ד. לכן במטו מניכו שלא תסרבו בדבר ודי בהערה זאת. סימן יא בענין הנ"ל לכבוד מעלת הרבנים המובהקים. הדיינים המצוינים מלאים זיו ומפיקים אשר אור נוגה להם בעוב"י טראבלס המערב יע"א אתה ה' תשמרם כיר"א אחדשו"ט באהבה וחיבה לאלפי רבבה הנה בח' תמוז שנה שעברה כתבתי למעכ"ת אודות האשה ג'אמילה דמ"ת בכורה ת"ם אשת הר' יצחק שישו הי"ו שתעשה היא שליח קבלה. ועד היום הזה תשו' תולה. והאיש משתאה מחריש עד היום הזה ובא לפני קובל ומתרעם כי עד מתי ימתין וישב בלא אשה. ובקש מאתי להרשותו לישא אשה אחרת. ובהיות ידעתי את האיש ואת שיחו חששתי פן אם ישא אשה אחרת לא יתרצה אח"ך לגרש את זאת. ע"כ הוכרחתי לקחת ממנו קודם ג"כ לאשתו הנז' ומינה שליח של"ב לה' רחמים עג'יב הי"ו סופר הב"ד. והגם שיש מרבני הפוס' שהצריכו ב' שלוחים. וכבר הארכתי בתשובה אחרת והוכחתי שדי בשליח אחד של"ב כמו שהסכימו כל הפוס' שיכול הבעל למנות שליח של"ב. וגם אנו עשינו מעשה במח"ת בשנת התרל"ו במח"ת בשליח אחד כמבואר בספה"ק תע"ל ח"א אה"ע סי' יו"ד. רק כי עתה שניתי מעט נסח ההרשאה כמו שעיני צדיקי' תחזנה משרים שהיא קצרה וקלה. וגם ביררתי בתוכה שכל המעשה נעשה ע"י ב"ד וגם ביררנו כן בתוך הקיום והרי באופן זה יוכל השליח ההוא לומר שליח ב"ד אני כיון שנתמנה בפני ב"ד. וכל זה ביררתי בארוכה בתשו' שהשבתי לעיר קורפיו יע"א הובאה בספה"ק תע"ל ח"ב בדיני גיטין סי' ו' ולא עת האסף פה. ובענין נסח הגט כתבנוהו כנסח הנהוג במח"ת זולת בתיבת ימא רבא שהסופר סירכיה נקיט וכתב רבא כמנהגנו ואין קפידא בזה כמ"ש בס' גנזי חיים סי' ד' וכ"ב וקי"ג ובספר ויקרא אברהם בשדה מגרש. גם טעה הסופר וכתב תיבות בדלא אניסנא בשתי שיטות והגם שהרב ג"מ הביא משם הב"ש שצריך לכותבם בחד שיטה. הנה הרב ברכת המים כתב שאם כתבו בב' שיטות שאף שלא ניתן ינתן ואפי' שאינו שעת הדחק ומק"ע כיון שלא נמצא זה בשום פוסק. וכ"ש בנ"ד שהיה שעה"ד שהבעל היה צריך לחזור להכפר שלו בו ביום. ועיין בספר ויקרא אברהם בשדה מגרש בסי' ב"ן וכן הסכימו רבני האחרונים להקל. ובשם האשה כתבנו ג'אמילה באלף אחר הגימל ובהא לבסוף עפ"י הוראת הרב עז"ן ז"ל אות ב' והוראה דב"ד שם והעדים הן הם עידי הגט וההרשאה וחתמו ג"כ בהרשאה בכתב אשורית כאשר ביארתי בספה"ק תע"ל ח"א סי' יו"ד אתאן לענין הקיום הרבה חיפשתי אם ימצא חתימות ניכרות במח"ת מלבד חתימתי הניכרת וידועה להם ובהיות כאן נמצא הרב המופלא וכבוד ה' מלא רב כהנא כמהר"מ הכהן כה"ר הי"ו והואיל משה לשבת עמנו וחתם הוא בקיום הב"ד ולא ידעתי אם חתימתו וחתי' האחר דעמו ניכרת להם. ע"כ זאת עשיתי וכתבתי אני אחריהם בלשון הזה החתימות הנ"ל דחת"ל תרי מגו תלת אמתיות וישרות ובפני חתמו ובפני נעשה כל מעשה הגט והשליחות הנזכר ואשרבוהי וקימנוהו כדחזי ואתקי' והוא כסדר שעשה רבינו הרמ"א ז"ל הובא בתשו' רש"ל סי' כ"א ועיין בתשו' ב"ח הישנות סי' ע"ו. ובס' שער אשר אה"ע סי' כ"ח ועוד בא בנ"ד שחתימות העדים יוצאים ממקום אחר מההרשאה. והגט וההרשאה נשלחו חתומים בחותם בת"ח ע"י ב"ד שיש להקל עוד בענין הכרת החתימות ועיין בתשו' בגדי ישע הנ"ז בפתחי תשובה אה"ע סי' קנ"ב סקי"ט ועיין שו"מ מהדורא תליתאה ח"א סי' ר"י: סימן יב וזאת תשובת רבני טראבלס יע"א על הגט ההוא עש"ק ח"י לח' טבת דהאי שתא א"ת המאו"ר הגדול לממשלת לקבל נברשתא דדהבא. מו"ר ניהו רבה. רב חביבא. עינא וליבא הרב הגדול. חומה ומגדול תנא ירושלמאה ר"מ ור"מ כמהר"ר אליהו חזן הי"ו אלף שלומות יעלה שלומו. ולנצח ינון שמו. והמשרה על שכמו. עוד כל ימי הארץ כיר"א ואחדשו"ט כמשפט לאוהבי שמו, וה' עמו. מכתבו היקר עם התכריך שבו הגט וההרשאה קבלנו לנכון ע"י הפאסט בסיגוריתה ומהם ידענו מטוב שלומו וש"ט אנשי ביתו וצילה גם היא למען יאריך ימים על ממלכתו ברב עז ושלום כיר"א העירנו המלך בשתי הערות יקרות הן ממה שהסופר סירכיה נקט וכתב על ימא רבא. הן ממה שטעה וכתב בדלא אניסנא בתרי שיטי ושאין קפידא ואין עכוב בדבר ודפח"ח ואולם יש לתמוה על מה שכתב הסופר בגט הנז' למנינא דרגילנא לממני ביה במתא וכו' ודלג תיבת הכא ומנהגנו לכתוב דרגילנא לממני ביה הכא במתא וכו' וכן הוא בהרשאה אם לא שנאמר דגם בזה סירכיה נקיט מ"מ הי"ל למעכ"ת להעיר גם ע"ז ואף דבדיעבד אין לפוסלו. וכמ"ש הג"פ ז"ל בסי' קכ"ו סקע"ו ושכ"כ הריב"ש ע"ש ועיין בבאר הגולה אות ג' ובפתחי תשוב' שם סקל"ד וכ"כ הר' בתי כהונה בנסח הגט דף פ' רע"א דאם לא כתב כאן אלא מנין במתא וכו' בדיעבד כשר. ומה גם דהרב בית אהרן חאה"ע די"ב ד' אות וי"ו כתב משם ה' לב שלמה דפה בא אמון נוהגים לכתוב למנינא דרגילנא לממני ביה הכא עי"ש. וכבר כתב שם באות זי"ן משם הי פאת ים דאף שבדיעבד אם דילג תיבת כאן כשר מ"מ לא ינתן לכתחילה. ושהרב בארות המים סי' כ"ו כתב שאירע מעשה זה בימי ה'