שו"ת תעלומות לב חלק ג קמ

דשו"ט באה"ר וחי"ן כנה"ר וכנא"ה הדושו"ט הכותב בין מנחה למעריב והוא הצעיר רפאל אהרן ן' שמעון ס"ט סימן ט וזאת תשובתי אליו מעלת תהלת תפארת גדולת מר ניהו רבא דעמיה ונהורא עמיה הרב המופלא הוא אהרן טוב'ינא דחכימי יח"ל עוד כל ימי לעלם ולעלמי כיר"א לשלום אין קץ ולרגשי האהבה החיבה והתשוקה אין קצבה. קבלתי לנכון האחת אהובה מיום כ"ו לחדשנו. קראתי בכל לב אמריו כי נעמו חפץ הייתי להרחיב הדבור ולהתעלס באהבים כאשר עם לבבי. ואולם היום עש"ק. ובני דוד הי"ו נוסע לעיר איקס ביו"א. והנה נאספו עלי האומללים והנדכ' הבורחים מחמת המציק מעי"ת קורפ"ו יע"א ובהם עור ופסח אנשים ונשים ונתמלאה כל הבית לכן יהיו דברי מועטים. יפה כיוין כת"ר לכתוב בגט דמתקרי כמנהגנו ולא המכונה. כי כן אנחנו עושים תמיד בכל השינויים לעשו' כמנהג ספרד יען האשכנזי' פה ובמצרי' באו לאחד אחד ובתר הספרדים גרירי בכל עניניהם. ובפרט בענין דמתקרי דעדיף טפי וכמו שציין כת"ר וגדולה מזאת עשה מעשה הרב רחי"ם ז"ל אפי' בגט הנשלח לפולין כיעוין בספרו טיב גיטין סי' ל"ו ובענין שם האשה שנקראת נעכה בשם ישראל ובשם הגוים נקראת פ'אני. והעברים לא ידעו משם פ'אני. והביא כת"ר מ"ש הרב ג"פ בסי' קכ"ח סקל"א שהעלה שאין כותבים שם הגוים כלל. אכן נסתפק מפני ששם פ'אני הוא שם עצם לאשה ע"כ הנה ודאי שלא היה שם העצם לאשה הזאת. דאז ודאי שהיה צריך לכותבו, אלא כונתו ודאי שהוא שם עצם לנשים אחרות. וכל כה"ג אין נפקותא כיון דאשה זאת לא נקראת כלל משעת לידתה עד עתה בפי ישראל בשם זה. ועכ"פ יפה דן לכתוב דמתקריא לרמוז שם זה כהוראת מהרימ"ט ז"ל. הגם שהרב חלק יעקב בשה"ג אות א' כתב דבשמות נפרדים לא אמרה מהרימ"ט. מ"מ כבר הסכימו ועשו מעשה רבני האחרו' גם בשמות נפרדים. וגם בספק אם היה לה שם אחר כמו בתלולה או אסתרולה שהעידו שמשעת הלידה נקראת כן. בכל זאת כשיש ס' אם נקראת אסתר או חנה כותבים דמתקריא. וכ"ש בשם שנקרא בפי הגוים דלדעת רמ"א ז"ל צריך לכותבו וגם הרב ג"פ כתב שיש לו סמוכות. ודאי שהוראת רו"מ היא כהלכה וה' אתו שהלכה כמותו. ולמודעי אני צריך כי באלו האשכנזים כשאני רואה שהוא מגרש לשם ממון וכיוצא בעלא כל דהו אני משמיט שם אביו ואיכע מעשה כן ונתברר אח"ך שהיה רוצה לעגנה ות"ל שלא בא תקלה על ידינו. ושו"ט יסגה לעד. סימן יוד גם את זה בענין שליח קבלה ושליחת הגט ע"י הפוסטה נא אמון יע"א יום י"ג תמוז תרנ"ב לכבוד מע' הרבנים דייני אתא עי"ת טראבלס המערב יע"א אתה ה' תשמרם כיר"א אחדש"ת כמשפט האחוה כי נעים נאוה ובא האות להגיד כי ישר מק' מאורות דב"ק מכ"ד לח' סיון תשובה על מכתבי שכתבתי להם בח' אדר שתמנה האשה שליח קבלה פה לשליח ב"ד חיים ברוך בן משה (דאנון) ואחרי שישבו עליה שלשה ירחי הבחנה הורו ב"ד שהם חוששים לחומרת ר"פ ז"ל. והנה כבר הודעתי להם כי מכמה טעמים נכון הדבר שהיא תעשה של"ק. וכבר נעשה מעשה בדור שלפנינו ולפני פנינו וגם אנו בעניותינו נהגנו כן. ושם הרבנים הקודמים לא עשו מעשה כזה אימור שלא הוצרכו לזה. והרי שליחות גט ע"י ב"ד ג"כ לא נהגו ובהיותי במח"ת עשינו מעשה רב כמבואר בספרי הקטן תע"ל ח"א אה"ע סי' יו"ד והרי גם בעיה"ק ירושלם ת"ו לא נהגו מקדם לעשות של לחוש לחומרת ר"פ ז"ל. ובכל זאת עשה מעשה הגא ר"ל מז"ה ז"ל בשנת תרכ"א בשל"ק מעיר בגדד יע״ר וסידר הגט ואפ' שצידד בתחי' לחוש לחומרת ר"פ ז"ל מ"מ בסו"ד הביא שכבר הרב המופלא כמהר״י ישראל זלה"ה עביד עובדא בעה"ק ירושת"ו וסיים ובכן הוקבע המנהג בעיה"ק ירושת"ו לתת גט ע"י של"ק כמבואר בס"ה נדיב לב ח"פ אה"ע סי' כ"א והוא המעשה שהביא הרב הוראה דב"ד ז"ל באות עי"ן בשם עבד אללה ושם הביא ג"כ שעשו מעשה ב"ד הגדול שבירושת"ו בשנת תרכ"ו ותרכ"ז. וכן נעשה מעשה בשנת תר"ל בב"ד של הרב כמהרר"א עזריאל ז"ל כמבואר בס' אזן אהרן מע"ג סי' י"א ובספרו כפי אהרן ח' א' סי' ט"ו. ועיין להרב ד"מ ח"א סי' כ"א. וגדולה מזאת עשה מעשה הרב הגדול מהר"א קובו ז"ל אפי' כששניהם בעיר שיש לחוש לאידך דר"ף דמחמיר לפסול אפי' בדיעבד וסמכו לס' המכשירים כשיש הרשאה מקוימת כיעוין בספרו שער אשר אה"ע סי' ע"ט וכן עשה מעשה הרב מהר"ח מודעי הראשון ז"ל כמ"ש בס' טיב גיטין בסי' כ"א ועיין דברי מרדכי גאלאנטי סי' י"ד ובס' בני בנימין סי' ל"ב ואף שבנדון דידן הוא שהאשה ממנה של"ק שלא בפניו הנה ידוע שאף הפוסקים המחמירים בשליח הולכה שלא למנותו שלא בפניה מודים שהאשה עושה שליח של"ב זולת תו"ס רי"ד בפ"ק דקידושין דס"ל דגם של"ק צריך שישמע מפיה וה"ד הרב דברי אמת בקונ"ט י"א והיא סברה יחידאה וכמו שהארכתי בזה בתשו' שהשבתי לעיר עכנאסא בערי מערב הפנימי ולעיר קראסו בזאר בערי קירים והנם בספרי תע"ל ח"ב ובמעשה שעשו רבני ירושת"ו ג"כ בשליח של"ב ובפרט בכעין נ"ד שחתימתם אני מכיר אזדא ליה חומרת ר"פ ז"ל ומאחר עלות כל האמור בענין שרבים ונכבדים מגדולי רבנים אחרונים עשו מעשה גם לכתחי' וגם שלא נהגו כן הרבנים שקדמום. א"כ כדאי הם שרו"מ