שו"ת תעלומות לב חלק ג קלט

עם הערל בעודה תחת אישה היהודי הדומה לה וכו'. ואולם טרחתי הרבה למצוא הבעל לולא אשה אחת אשכנזית אשר שמה נעכא היא המשתדלת בגירושין והמתגרשת גם היא נקראת נעכא. ונאספו עלי נכי"ם לא נתנוני השב רוחי. היום הזה מבקר עד ערב כי הבעל באלף צרות עד שבא ולא יתכן שיבוא עוד כי מה שמרויח ביום עשרה פר' שלמה המשתדלת מכיסה. והמתגרשת גם היא אמרה שאם לא תקבל גיטה היום הזה היא תשוב לסורה ואינה חפצה בגט. ע"כ העמסתי ע"ע הגם שאיניני היום בגדר בריאותי ואני יושב בבית המדרש מבקר עד ערב ובזמן שבין כתיבת הגט לחתימתו אני כותב להדר"ג שורותים אלו. ולא תעזוב נפשי לשאול מה שעשיתי בגט הזה. הגם שאני ממתיק סודי עם מני"ר בתר עובדא עכ"ז בטחתי באהבתו שמחו"ל ירבה להודיעיני דעתו הרחבה. דאעיקרא דמילתא נכנסתי לספק במגרש אשכנזי המגרש בב"ד ספרדי. מה דינו של גט זה אם ליכתב כס' הספרדים או כהאשכנזים. ונ"מ לענין המכונה ודמתקרי המוזכרים בס' מורם בסי' קכ"ט סקי"ו יעו"ש וההפרשיות שבניהם כאשר לא נעלם מעיני הדר"ג. ודבר זה חפצתי לדעת סד"ר בית דינו דמכי"ר מה הוא עושה. ופה מצרים קהל האשכנזים אינם כחלקים לעצמם וגרירי בתר דידן בגיטין וקידושין וכל צורכי הקהל. כו"ע, וא"כ ודאי דדידן עדיף לכתוב דמתקרי במקום המכונה דהא מתקרי הוא כולל הכל משא"כ המכונה כאשר לא נעלם מעיני"ק, ובפרט לתירוץ הב' של הרב המני"ח מר בריה דהרב הלק"ט הובאו דבריהם בס' הוראה דב"ד באות יהודה המכונ' ליב ומשם בארה אלא הגם די"ל דנחשבים לעצמם מצאתי אילן גדול וסמכתי עליו מהר"ם ן' חביב בס' ג"פ סי' קכ"ט ס"ק דדיבר בקדשו בענין זה והכי מסיק דטפי עדיף לכתוב דמתקרי כהוראת רש"ל שהוא מרבני אשכנז ושכן ס' מור"ם בתשו' ס' פ"ד דכל היכא דאיכא ספקא אם המכונה או דמתקרי ודאי דמתקני עדיף יעו"ש וכיון שכן מה לי ליכנס בספיקי דאם באמת ראוי לכתוב דמתקרי וכתב המכונה הרי הרב ב"ח ודעימיה פוסלים. אכן אם כתב במקום המכונה דמתקרי אין אחד פוסל כוע' ובפרט דמרן הקדוש ז"ל דאתכה דידיה סמכינן הכי פסק לכתוב דמתקרי בשמות שהלעז יוצא מהעברי כמו יהודה ליאון חיים ביבאנטי וכיון דגם האשכנזים מודים דדידן עדיף ובפרט שאין הגט נשלח לארצות אשכנז. והמתגרשים שניהם פה. דעתי נוטה להתנהג תמיד כמנהג הספרדי' ולא כאשכנזי' דאין ספק מוציא מידי ודאי. והגם שהרב הוראה דב"ד הביא באות יהודא דכתבו רבנן קדישי דירושלם המכו' ליב. והארינו למעניתם בטעמא דכתבו כמנהג האשכ' ובאותו סימן מסקי דהכי עדיף לכתוב לבני אשכנז כמנהגם וכן עשו מעשה כמ"ש ש"ם. האמנם לזה אמינא מלבד שיש לחלק בין קהלות אשכנזים דירושל' לאשכנזים דמצרים. ופוק חזי מ"ש הרדב"ז ז"ל בדיני הפסח על האשכנזים דמצרים שיכולים להתנהג בקולי דידן עאכו"כ בימים האלה אשר הדיבור יפה והשתיק' טובה הימינו. אלא דבעיקר הוראתם לא נחה דעתי דלא השוו מדותיהם. דהרי בדף ט"ו ע"ב בשם יעקב אריה כתבו דמתקרי ליב כן כתבו באיר תקפ"ד. וכ"ע ידעי דליב הוא לעז אריה ולא חשו לס' מור"ם. וגם הרב המפ"ה ז"ל לא יעיר כלל. ובאות צדי כתבו בתמת תקצ"ה צבי דמתקרי הירש הגם כי שם זה אשכנזי והי"ל המכונה. וכן בשמות נשים אות המ"ם כתבו מיכל דמתקריא מעכלה והיא אשכנזית. והגם דבהני תרוייהו יד הדוחה נטוייה כמ"ש הרהג"ה המגיה המפה זצוק"ל דכיון דהבעל היה ספרדי בתר דידיה אזלינן מה נענה לשם פיגא המובא באות פ' דנ"ו ע"ב דגירש יעקב אריה דמתקרי ליב לאשתו צפורה דמתקריא פייגא בת חיים ושניהם אשכנזים ועשו להם כהוראת מרן ולא יעיר עליהם כו"ע, באופן דאין לנו ראיה ברורה ומופת דהדי מסקי לדינא ואדרבא רובא דאיתיה קמן נטו לעשות כדעת מרן כמ"ש בכל המקומו' שציינתי ובאות האלף באות אורי בזה התחי' ועשו כס' מרן דמתקרי. באופן שלא מצאתי עד הנה סכינא חריפא לשום צד. וכיון שכן ראיתי כי טוב לצאת ידי כל הספקות ולעשות כדעת מרן כיון דגם מור"ם מודה בזה וכדברי הרב ג"פ וד"ב. ולדברו הוחלתי להודיעיני דעתו הרחבה והזכה וישמח לבי. והנני מודיע למנ"ר כי גט זה שם הבעל מרדכי יוסף דמתקרי מארקוס בר דוב דמתקרי בער וכתבנו שמו מרדכי יוסף דאמר ששני שמות היו לי מעריסה ובהם עולה לס"ת וחותם בשניהם. והלועזים קורין אותו מארקוס ולא מארקו, וכיון שכן ידוע דלעז מרדכי הוא מארקו כמו יהודה. ליאון, או חיים ביבאנטי ואליהו כצ"ד ואצלאן וכו' דכולהו לדידן כתבינן דמתקרי והמתגרשת שמה נעכא כמ"ש בס' טיב גיטין ברת זעליג ושניהם שם והוא פשוט. ובשם אביו דוב כ"ע ידעינן דלעז דוב הוא בער. וע"ז סמכתי לכתוב גם בזה דמתקרי. והגם שבספר הוראה ב"ד מובא דכתבו המכונה לא ראיתי לעשות בגט אחד ב' אופנים וכמ"ש הרב גט פשוט סי' קכ"ט סק"ד ומשם בארה אכן בהמתגרשת כתבתי דמתקריא נעכה. כי אצל הלועזים הנוצרים קורין אותה פ'אני אכן בין היהודים אינם מכירים אותה כי אם בשם העברי. וחפשתי באמתחות הספרים שבמחיצתי חמיתיה להרב ג"פ למהרמב"ח בס' קכ"ח באות ל"א בסופו דכתב דאין כותבים שם הגוים כלל וכן הביא דבריו הרב מזבח אדמה בליקוטיו דף מ"ה ע"ד בשם איברהים יעו"ש. האמנם יען נכנסתי לבית הספק דשם השני פאני הוא שם העצם לאשה. וכמדומה לי שראתה עיני בספרי רבנן מסדרי הגיטין איניני זוכר כעת מקורו (יהי נא חסדו להזכיריני) דכיון דשם השני הוא שם העצם יש לחוש לכותבו הגם שכבר הוכלל בוכל שום אחרן וכו' ומהיות טוב הסכמתי לכתוב דמתקריא נעכא כהוראת מהרימ"ט דהוא ז"ל אנהיר לן עיינין בהוראה זו לכל שם הספק. ומלת דמתקריא מורה שיש לה שם אחר. ועל צד החשש דס"ל לרבנן מסדרי הגיטין דמגרעות נתן אם יכתוב דמתקריא היכא דאין לה שם אחר וא"כ לדעת הרב ג"פ ז"ל דשם הגוים לא חשיב שם א"כ יתר כנטול דמי ולא אריך למיעבד הכי. סמכתי בזה על הרב מהריק"ש ז"ל דכתב. דאם כתב דמתקרי על שם שאין אדם קורא אותו פסול ואם היו קורין אותו אפי' גוים כשר הגם שיש לחלק הא מיהא נשמע מיניה לדידן יעו"ש. ולהיות מלתא דאיסורא והעת דחוק וחששתי ג"ז לאיסור עולם כח"ל כתבתי לפענ"ד כמ"ש וצור ישראל יצילנו משגיאות לדברו הוחלתי ישיביני תשובה מאהבה וד"ב ונשארתי