שו"ת תעלומות לב חלק ג קלז

המובא בש"ע ובכה"ג וביאיר נתיב ומשפטי שמואל והדומה הוא הכל אחד בקיצור גדול. ולא יש לא מעכשיו ולא ״בו״ ולא לשון זיכוי ולא שם השליח המדבר לנוכח עמו. ונוסח היד"א הוא יותר מרווח והיינו. אתה פב"פ (לשליח) התקבל גט זה לאשתי פב"פ וזכה לה בו. ובקבלתך גט זה תהיה אשתי פב"פ מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. אלא דעכ"ז חסר איזה דברים הצריכים וכך היה צריך לומר מגורשת יבוא ממני מעכשיו, ומותרת לכל אדם כמו הלשון עצמו כשמוסר הבעל הגט ליד האשה אין נגרע. דשליח קבלה במקום האשה קאי ובקבלתו היא מגורשת מעכשיו. וכן מוכח ג"כ מנוסח שטר הרשאה והמינוי שכתוב בו שאומרת האשה לשליח "ותזכה לי בו ותקבלנו לי ותכף ומיד בהגיע הגט לידך אהיה מגורשת בו ממנו הרי בפירוש שאומרת תכף ומיד שהוא המעכשיו שאומר הבעל. וג"כ אומרת מגורשת בו. וזה שאינו כלשון מסירת הגט והוא פלא. ועל תיבת בו ודאי חסרון סופר נפל וראיה שהרי בנוסח שטר הראיה שמגידים מה שאמר הבעל לשליח בעת מסירת הגט כתוב שאמר והרי היא מגורשת "בו, ואיך יכתבו מה שלא אמר אלא ודאי דצריך לומר "בו״ וטעות סופר נפל. אלא דללשון מעכשיו לא מצאתי עדין שום נוסח שמצריכו. ולענ"ד צריכא רבא דאם צריך שיאמר אותו במסירת הבעל ליד האשה א"כ הוא הדין והוא הטעם דצריך שיאמר אותו לשליח קבלה ואי לא לא. ומדאנו מדקדקים הרבה בנתינתו ליד האשה א"כ נמצא דחזר הכרחי. וא"כ גם לשליח קבלה חזר הכרחי. ומאד אני משתומם שלא ראיתי מי שנתעורר על זה. זולת זה מצאתי להלק"ט דס"ו ע"ג שסידר נוסח משונה וז"ן. זכה בגט זה בעד אשתי פב"פ וקבל אותו בעדה ותהיה מגורשת אשתי פב"פ הנז' בקבלתך גט זה מעכשיו, ומותרת לכל אדם. הרי שכתב להדיא לשון מעכשיו. וכן סידר בנוסח שטר הראיה שם דס"ז ע"ג והרי היא מגורשת ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם. ונראה דשפיר עבד לסדר לשון מעכשיו בשליח קבלה מכל האמור ומדובר. וכן נראה להדיא שכן הוא דעת הרב בעל דברי אמת דק"ט ע"ד שהביא דברי הלק"ט הללו וכתב עליו דתיבת בעד שכתב הלק"ט או בעדה אינו מדוקדק שהראוי הוא לומר לאשת שבעד אשתי בלשון ספרדי הוא פור מי מוז'יר ולאשתי הוא פארה מי מוז'יר והאריך בראיות. ומדפליג עליו בזה דוקא ש"מ מודה בכל הנוסח ונמצא דלשון מעכשיו הוא מהצורך. וכן נראה להדיא ממ"ש הרב ב"ך דפ"ה ריש ע"ג "לא יטעו לומר מעכשיו שהוא ש"ק, מבורר להדיא דבש"ק מיהא צריך לומר מעכשיו, ועוד יש לי ראיה חותכת דצריך לומר מעכשיו ושכן נראה מנהג קושטא. שהרי יש בידי ס' שמות הגיטין להרב בעל דברי אמת הנז"ל מועתק מכ"י של הרב כמוהר"ש חיים ז"ל בעל שמן המשחה ובתוך העתקתו מוסיף איזה דברים. הנה שם כתוב בלשון ספרדי נוסח מסירת הגט ליד השליח קבלה. וז"ל. סי זוכה אין גט איסטי פארה מי מוז'יר פב"פ אי ריסיב"י גט איסטי פארה אילייה. אי סיאה טו מאנו קומו סו מאנו. אי טו ריסיבייר גט איסטי קומו סו ריסיב'ידה. אי קון טו ריסיב'ידיה סיאה מי מת'יר פב"פ לה אימינטאד'ה קיטה די מי דחדי אגורה אי סואילטה פארה קואל קייר אומברי. ופי' הדברים בעברי כך הם. זכה בגט זה לאשתי (כמו שכבר כתב בעל דברי אמת בספרו דק"ט) פב"פ והתקבל גט זה לה. ותהא ידך כידה. וקבלתך גט זה כקבלתה. ובקבלתך זאת תהיה אשתי פב"פ הנזכרת מגורשת ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם ע"כ. הרי מצאנו עוד שבקושטא מנהגם לומר מעכשיו. ולית דין צריך בושש. אבל על שאר התוספות ידך כידה וכו' לא ידעתי מנין להו. וכיון שלא ראיתיו בשום מחבר לא רציתי לשנות ולהוסיף דברים. הס' הי"א נשאר לנו א"כ כיצד נעתיק תיבת לאשתי בלשון איטאלקי דבשלמא בספרדי יש הפרש גדול בין בעד אשתי לאשתי וכמ"ש הרב דברי אמת. ודבריו דברי אמת שכן הוא בהעתקה הספרדית הנדפסת באמשטרדם ע"פ ויקחו לי תרומה שהתם הוא לי לשמי כמו לה לשמה ממש ותרגם הספרדי פארה מי. ולא כהעתקה הספרדית שבווין באותיות עבריות שתרגם אה מי כי הוא טעות נגלה. וכן העתיק פסוק לך ולהם לאכלה בפי נח אני אי אילייוס פור קומיד'ה וגם זה טעות והנכון כמו שתרגמו באמשטרדם אי סיאה פארה טי אי פארה אילייוס פור קומיד'ה הלמד של לאכלה תרגמה דוקא פור והלמד של לך ולהם תרגמה ״פארה״ ונתקיימו דברי הרב דברי אמת. אלא דממקום שבאנו. הוא ראיה אלימתא שבאיטאלקי אין הפרש כלל שבכל המקראות הנז"ל. תרגמו כל המתרגמים פיר. ובפרט יצחק שמו ריג'יגיו המתרגם האיטאלקי ובקי בב' לשונות אלו. ולא עוד אלא שגם תיבת בעד ביתו תרגם פיר סואה פ'אמילייה א"כ אין לך ראיה גדולה שאין בידינו לתקן הענין באופן אחר ובפרט שהריג'גיו הנז' בביאורו לפסוק ויקחו לי תרומה ביאר לשמי ולעבודתי שהוא הלה לשמה שבקבלתינו הנאמנה. וכמו שבתיבת לי שהוא לשמי תרגם ״פיר״ גם תיבת לה הוא תרגומה "פיר״ ונתבררו הדברים וזה נוסח אשר סידרתי כולו מיד אהרן ולא הוספתי כ"א מעכשיו וכו' ותו לא כי יראתי. אתה יעקב מינירבו בן שבתי התקבל גט זה לאשתי דמתקריא דוריטא בת חיים וזכה לה בו ובקבלתך גט זה תהיה אשתי דמתקריא דוריטא בת חיים הנזכרת מגורשת בו ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם. וז"ן באיטאלקי טו יעקב קואונדם [ר"ל בן בלשון לאטין ויען שבני העיר הזאת קורעו בזכר אחר מותו רגילים לומר קואונדם ולא פ'יליו כמנהג שאר האיטאליא לא ראיתי לשנות מלשון המורגל בפיהם) שבתי מיכירבו ריג"יבי קואיסטו גט פיר מיאה אוליי נומינאטא דוריטא פ'יליא די חיים. איד אקואיסטא קואיסטו גט פיר איססא. אי קול טואו ריג'יב'ירי קואיסטו גו סארה מיאה אוליי נומינאטא דוריטא פ'יליא די חיים סודיטטא כיפודיאטא אי דיב'ורציאטא קון איססו גט דא ומי דא קואיסטו מומינטו. אי שיולטא אי ליג'ליטא אד אוני אינדיבידואו. הס' הי"ב בענין מעשה ב"ד הנעשה אחר נתינת הגט הנקרא שטר הראיה שהוסיף מרן הקדוש בב"י לכתוב שלוחה בעדים. אי די בזה או צריך לבאר עוד בתוכו שנתקיימו להב"ד חתימת שטר הרשאה כיון דהוא יסוד הכל ועל פינה זאת בנויה חומרת רבינו פרץ. לזה אומר. שבודאי כן ראוי לעשות אפי' שיש כמעט יותר מק' נוסחים ואין בכלם התרחבו' הזה, עכ"ז דינא יתיב לכותבו בפירוש. וכבר בספרי הקטן חוקר לב אה"ע סי' ג' הבאתי ראיות אמתניות