שו"ת תעלומות לב חלק ג קלה

בימא כבר נעשה מעשה וב' עדים מעידים על נוסח זה וע"כ הסכמתי לכתוב דיתבא בימא. הספק החמישי הוא זה שבנוסח שטר שליחות קבלה המובא בפחד יצחק יש בו ביטול מודעות וקנין ודברים ארוכים אמת שגם בנוסח הלק"ט יש קנין אבל ליכא ביטול מודעות והכנות רבות כמו שיש בנוסח פחד יצחק וכנגד זה בנוסח הרב משפטי שמואל והרב כנה"ג והרב יד"א לית בהו כל אריכות הזה לא ביטול מודעות ולא קנין ועל כולם מקור הנוסחים כולם שהוא נוסח רבינו פרץ המובא בטור ליכא ריח מזה. וכתב מב"י ז"ל שראה הרבה נוסחים וזה של רבינו פרץ עולה על כולם לבד מה שהוסיף בשטר הראיה וכמו שיבא לקמן. וחוץ מזה אין כאן כל התוספות ההם. ידעתי ששורש ביטול המודעות יצא לנוסח הפחד יצחק משום שיש מחמירין להתיר לאשה ג"כ ולבטל לה המודעות וכדומה וכמ"ש הכה"ג בסד"ה ומור"ם בסד"ה ספ"א אבל כבר ידוע דבכל מקומותנו ובכל המקומות אשר שמענו שמעם לא נהגו כן וא"כ ממילא גם בנוסח מינוי שליחות שליח קבלה לא צריכי כלל. נשאר לנו א"כ הקנין על מינוי השליחות שמלבד שמובא בנוסח הלק"ט ודילכא הוא וראוי לחוש לו. עוד זאת שגם הב"י כתב בשם העיטור נוסח שיש בו קנין. אלא שבאמת עכ"ז לא מלאני לבי לשנות מנוסח רבינו פרץ והכנה"ג והיד"א שהוא אחרון. מכמה טעמי תריצי. אימא רישא שאין לנו להרבות הרבה תוספות כי העולם הולך ומתמוטט. ואח"ך בדורות אחרונים יחזרו גם דברים הללו דין גמור ואתו לאכשולי והדברים ארוכים למבינים מחודדים בדור מושפל שאנו בו ותורה הולכת ומשתכחת ודי בזה. זאת שנית שהרי סיים מב"י ז"ל שם אחר שהביא דברי הרב בעל העיטור מה שכתב הרמב"ם ז"ל שכל עיקר החששא הוא שמא אומר דברים אלו כמשחק וכמהתל לפיכך אם אמר בלב שלם. אני אמרתי וגזרתי לעשות דבר זה אינו צריך דבר אחר ע"כ. ומי לא יראה שדבר זה לא שייך במינוי שליח קבלה בשום אופן. והלא כמה דברים האמינו חכמים באשה באומדנא זאת שאינה מקלקלת עצמה כנודע ומפורסם ואפי' על הבעל השונא אותה אמרו דהבעל לא חשיד לקלקולא בידי שמים. כ"ש היא שתעשה מעשה רב כזה להתקלקל עצמה חלילה לה לחשוד זה ולהרבות בדברים בכתב כדי להוציא מלבנו דבר שלא ניתן לחשוד ולא יעלה על לב לעולם לפי משקל ההלכות הגדולות אשר בידינו. ולדעתי זהו כונת מב"י שהביא דברי הרמב"ם באחרונה לומר דבמקום דאיכא לחוש שמא מהתל הוא די באם אמר בלב שלם. ובמקום דליכא לחוש להתול כענין אשה שאינה מקלקלת עצמה. הא ודאי גם לשון בלב שלם אינו צריך. וראיה לדבר שלא הגיה בנוסח רבינו פרץ גם דבר זה כמו שהגיה אותם הב' דברים שכתב לעיל מזה עיין עליו והוא ברור ופשוט. ושו"ר להתשב"ץ ח"ב סי' ע"ט שכתב דעל מינוי שליח הולכה לא צריך קנין ושבתיקון הגט לראשונים ז"ל לא כתבו קנין במינוי שליחות הולכה אלא שאם כתב בו קנין לא הפסיד והביא דברי הרמב"ם שבפ"ה מה' מכירה שהביא הב"י ז"ל. הראת לדעת שאפי' במינוי שליח הולכה דאיכא למיחש שמא חוזר בו הבעל אינו צריך קנין וסיועו מדברי הרמב"ם הוא סיועו של הב"י וכאמור ונתברר לנו עוד דכל זה על שליחות הולכה. דעל שליחות קבלה אין מי שנסתפק בזה. שלישית שכבר כתב בפסקי מוהרא"י הובא בהגהה סי' קמ"א שאין להאריך בהרשאה בדברים שאינם צריכים כיעו"ש ואיני יודע אם יש דברים שאינם צריכים גדולים מאלו כי מאי שנא שטר שליחות קבלה משאר גטין, והוא פשוט. רביעית שכבר עשיתי שהעתקתי כל נוסח שטר מינוי שליחות קבלה באיטאלקי מפורש והיא היתה לומדת בו בעמידה לפני העדים וב"ד של ג' מישראל דחתימי על הקיום. ואיום וגזום כזה להאשה אין לך מלב ומנפש גדול מזה. וע"ז לא ראיתי לשנות מהנוסחים האדירים שבידינו ופניתי עורף ולא פנים לנוסח הפחד יצחק בביטול מודעות וכל האריכות וכן לנוסח הלק"ט בקנין. ויצא הדבר בהיתר וה' ילילנו משגיאות. הספק הששי שהעדים החתומים על שטר מינוי שליחות קבלה שבא מהתם להכא ועד הראשון חתם שמו ומשפחתו ושם אביו אבל לא כתב "עד״ אבל הב' כתב ג"כ "עד, ודבר זה אין לפסול אפי' בגט עצמו כמ"ש הריב"ש ה"ד מב"י ז"ל דכשכותב פלוני בן פלוני מוכחא מילתא דלהכי טרח לכתוב שמו ושם אביו לפי שמתכוין לעדות וכל זה בגט דהכל הוא לשון הבעל אבל בשאר שטרות וכ"ש בשטר שליחות זה דמתחיל בלשון "בפנינו עדים״ אין להסתפק כלל ועיין ב"ש ס"ק י"ט בשם הלבוש שכ"כ להדיא ה"ד הג"מ בולא וכ"ש הכא דהשני כתב עד דהוא גילוי על מעשה הראשון ופשוט. הספק הז' שהמגרש היה שמו מנחם המ' מנדולין. ונסתפקתי אם לכותבו בלא אלף כמו שהוא מובא בלק"ט דנ"ו ע"א. או באלף כיון שכולם קורין העם בהברת פתח וגם כשכותבין וחותמין בכתב האיטלקי כותבים אחר המם אות אה או כמו שתאמר אלף במקום נקודה כידוע. והסכמתי לכותבו כהצד הב' והיינו מ' ואלף וטעם הדברים. שאע"ג שיש להסתפק הרבה ששורש שם מאנדולין על מנחם בא מהאשכנזים שקורין למנחם מענדל או מענדלין. וידוע שבכתב עברי אשכנזי נתנו העין במקום נקודת צירי, ומזה נשתרבב ותארו ליה באיטאליאה למנחם מאנדולין במקום מענדלין. עכ"ז ראוי לכותבו באלף אחר המם דאזלינן אחר מה שקורין אותו בפתח וכמ"ש בס' טיב גטין למי שקורין מנחם מן שאם כתב באלף במקום שקורין בפתח נראה להכשיר בדיעבד והרי המם בשם "מן, אפי' שלא הוחזק לכותבו באלף אחר המם עכ"ז כיון שקורין אותו בפתח אם כתב באלף כשר. כ"ש במאנדולין שכותבים אותו גם באיטלקי באות אה שלהם אחר המ' שודאי שבכתבינו אותו באותיות עבריות ראוי לכתוב אלף אחר המם וזאת תמורת האה וזאת חליפתה וכ"ש לפי' מ"ש מור"ם בד"מ ע"ש מנדולין גופיה שדעתו לכותבו כמו שמדברים. וא"כ גם מאנדולין באיטלקי צריך לכותבו כמו שמבטין וכותבין באלף אחר המם והוא ברור. ושוב אחר מעשה בא לידי נוסח הגט