שו"ת תעלומות לב חלק ג קלב

בצבור וכיוצא בזה ובהיותי בעי"ת טראבלס יע"א שהיו מעשים בכל יום בזה והיה תימה בעיני ואמרו לי הרבנים דייני העיר. שכל דבר שאין בו קנין נראה בעיני ההמון כשחוק והתול. וכיוצא בזה הוא מ"ש הרמב"ם ז"ל בהל' מכירה פ"ה הל' י"ב נהגו רוב המקומות להקנות למקצת דברים אלו או כיוצא באלו וכ' ואעפי' שא"ץ קנין וכו' וכן כתב מרן בש"ע אה"ע סי' קמ"א סכ"ו. ובודאי שהטעם ברוב המקומות שנהגו כן הוא מטעם זה שע"י הקנין סמכא דעתיהו וברור לן שבלב שלם גמר לעשותו. ועיין בס' שמן המשחה בסי' קמ"ו שסידר נסח הרשאת הגט בקנין מעכשיו במדל"ב והי"א בדקל"ז ע"ד כתב שמנהג קושטא ליטול קנין וה' מימר חיים ח"א אה"ע סי' צ"ו כתב שהוא ט"ס יען מנהג קושטא הוא להפך אבל כתב שמנהג אזמיר הוא כן מזמן האיתנים מוסדי ארץ ועיין בב"י אה"ע סי' קמ"א שכתב משם העטור בהרשאת שלי"ק קנין אגב ד"א קרקע ומרן ז"ל הביא דברי הרמב"ם בהל' מכירה. ומאחר שמדברי הרמב"ם ומרן מבואר שכן היה מנהג רוב המקומות והרא"ש ג"כ לא ערער בדבר והרשב"ץ כתב שאם כתבו לא הפסיד והגאון שא"ב ז"ל שפר קדמיה לכותבו. ולפי מה שאני רואה במדינות כאלו יותר נכון לכתוב קנין. כיון שנהגו בכל הדברים לעשותם בקנין כמו שביארתי. גם בס' בן ימין הנד"מ במזה"ג גט ג' עשה מעשה הרב המחבר ז"ל בגט ששלח לעוב"י שאלוניקי יע"א בשליח אחד של"ב ע"פ מה שכתבתי בספה"ק תעלומות לב ח"א סי' יו"ד ובנסח ההרשאה הכתובה שם בקגו"ש. וגם הרב הגדול כמהר"מ ן' נאחמיאש ז"ל ראב"ד בעוב"י שאלוניקי יע"א הגם שערער על שלא עשאו בב' שלוחים ועכ"פ הסכים לתת הגט לכתחי' ולא ערער על אשר כתוב בו קנין. ועתה נד"ע ס' פני יצחק ח"ה ושם בחאה"ע ס' טו"ב האריך הרב המחבר בענין זה וזכר עשה למ"ש בעניותי. אלא שמ"ש שם בדקט"ז ע"א שהרב כמהר"מ פארדו ז"ל המחבר ס' הוראה דב"ד עשה מעשה בהיותו אב"ד בנ"א יע"א למנות שליח א' של"ב כמבואר בס' תעלומות לב ח"א סי' יו"ד לאה"ע וגם בעי"ת מכנסא עשו מעשה וכו' כיעו"ש אתו הסליחה כי לא דקדק יפה בדבר ומבואר שם שהרה"ג שאר בשרי כמהר"מ חזן ז"ל עשה מעשה בהיותו הוא ראב"ד בעיר נא אמון יע"א בגט ששלח למכנסא יע"א. ואנא נפשאי בהיותי משרת בקדש בעוב"י טראבלס המערב יע"א עשיתי מעשה כזה ושלחתיו ליד הרה"ג כמהר"מ פארדו ז"ל שהיה בעת ההיא רב ומו"ץ בעי"ת כא אמון יע"א וקבלו בספ"י ולא ערער בדבר לא מפאת העשוי בשליח א'. ולא מצד שכתוב בו קנין. ושם בס' פני יצחק בדקט"ז ע"ד בשפלנו זכר לנו מה שכתבתי בעניותי בספרי תע"ל ח"ב סי' ז' אות א' בעיקר הענין של שליחות הגט ע"י בי דוואר שכתבתי שם ועוד נר"ל דשליחות ע"י בי דוואר קיל טפי מע"י גוי דהתם בגוי המוליכו יש לחוש דדילמא אתי למסמך עליה בתורת שליחות וכו' אבל ע"י בי דוואר הלא אין כאן גוי מוליכו וכו' ע"כ והשיב לזה מע' תרב המחבר רב יצחק נר"ו וז"ל ברם מ"ש דשליחות ע"י בי דוואר קיל טפי וכו' לדבר הזה יסלח אדוני אליהו דגם עיי בי דוואר אין האניה הולכת מעצמה עם הארגז. אלא הגוים מוליכים אותה והגוים הם המקבלים המכתבים מבעליהם וא"כ כולהו שוו בשיעוריתו כמובן וזה פשוט ע"כ. ואחד הרואה בעיניו יראה כמה תמוהים דבריו שמדמה עלתא למלתא ולא דמו כעוכלא לדנא. שהדבר מובן ופשוט שבגוי שנמסר בידו הגט להוליכו לישראל השליח יש מקום לחוש ולהחמיר אן אתי למסמך עליה בתורת שליחות. וזהו שכתב הרדב ז"ל בסי' תתקי"ז שאפשר שזהו טעמו של הגאון שגזר בגוי. אך כשנשלח הגט ע"י בי דוואר שמונח בארגן הכתבים. לא יש מקום לגזור שיבא לסמוך עליו. אטו איכא למחש שיבואו למסמך על הארגז של המכתבים. והרי אם נמנה השליח בפניו. ולא הספיק לקחת הגט עמו ושלחוהו עם הבי דוואר. היש מי שמחמיר בזה. הא ודאי לא. וזהו שכתב הרדב"ז ז"ל שם הג"ע ששם הגט וכתב השליחות על החמור והוליכו החמור לבית השליח מעצמו וכי כא יגרשנה בגט זה מפני שלא בא הגט מיד המגרש ליד השליח ע"כ והנה פשוט הדברי שגם החמור לא ילך מעצמו לבית השליח אלא נון מוליכו והיינו הארגז שבאניה והאורך בזה אך למותר: סימן ו בענין מינוי שריח קבלה מדמשק יע"א היום כ"ח לח' מנחם שנת נפלאים מעשיך לפר"ק המאור הגדול לממשלת גולת הכותרת הדר הוא כולו כהדרת מלכא ורופילא מני"ר מע' רב אחאי גאון הרב הגדול מעז ומגדול ר"ע ור"מ כקש"ת כמהר"ר אליהו חזן נר"ו יחי שמו לעולם וכירת יכון עולם כיר"א אחרי עתר"ת החיים והשלום כדמ"ל כמשפט לאוהבו שמו ברוך שככה לו בעולמו ואני תפלתי ואל אלהים אשים דברתי למען ימים על ימי מלך יוסיף בשובה ונחת ותירום רישיה אכוליה כרכא וזרעו לברכה וחי לעולם כיר"א מודע לבינה מק' כתבו הטהור זמ"ן יום טו"ב סיון ושו"ש מהתבשרי מ"ש ש"מ דטבה הוא וטבה ליהוי עולם ועד ורוה"ק או' כי"ר וכיף'. וראיתי כל הכתוב בכתב איש רבי אודות האשה מזל בת שלמה אשת עזרא אלטיר הכי אמר מר דיותר נקל לעשות האשה הנז' שליח קבלה וכו' ככל הכתוב בדב"ק אנא דאמרי יפה דן יפה הורה מני"ר נר"ו מאחר שכן הסכמת רבני ירושלם ת"ו ומלכנו בראש הוא הראש גורן מלכא הגאון מר זקנו ח"ד בדרא זצוק"ל וכן ראיתי אני עני להגאון הרב שער אשרז"ל בח"א שכן עלתה הסכמ' ועשו כזאת מעשים בכל יום וסידר לנו סדר הגט לשליח קבלה כיעוש"ב נפלאות מתורתו, וכשאני לעצמי עם שלא נהגו פה עירנו יע"א למנות האשה ש"ק כלל עכ"ז משום שעת הדחק הסכמתי לדברי אדוני אליהו נר"ו ותו"ד יקבל רו"מ כת"ר ההרשאה ממנה להשליח ב"ד כמ"ש כת"ר נר"ו הכל מסודר יפה עפ"י הסדר שסידר הגאון הרב שער אשר ז"ל כאשר עיני צדיק תחזינה מישרים. זו בלבד כי ראינו הכתובה שביד האשה וחל הנ"ז מבעלה הנז' הנכתבה במח"ק כ"א יע"א ושם כתוב שם האיש בעלה אליעזר נר"ו בן אלטיר ובזה נסתפקתי בשם תבעל יען שכת"ר כתב לי ששמו עזרא