שו"ת תעלומות לב חלק ג קל

בעדה לקבל גטה. שהדבר ידוע שהוא ברצונה הטוב וליותר יפו"ך נהגנו ליטול ממנה קנין במדל"ב וכן סידר הרב שער אשר שם בנסח ההרשאה הגם שאינו צריך כמ"ש הרמב"ם בהל' מכירה וגם התשב"ץ בח"ב סי' ע"ט ביאר ג"כ לענין מינוי שליחות וביטול מודעא אין אנו צריכים קנין אלא שאם כתב בו קנין לא הפסיד. וגם הרמב"ם ומרן בסי' קמ"א כתבו שנהגו רוב המקומות ליטול קנין. וכבר כתבתי בזה במ"א: (עי"ל בתשובה שהשבתי לעה"ק טבת"ו) ועתה נשימה עינינו למה נחוש שמא נשבעה או מסרה מודעא על השליחות. עד שכתב מעכ"ת כר"ו שאם היא מתגרשת בע"כ לא אמרו שתעשה שליח בע"כ ככתוב בדב"ק וכונתו לומר שאפשר שהיא נאנסה על מינוי השליחות. ולדבר הזה יסלח מעכ"ת שאין לכו לחוש לזה. כי מלבד בעלה שהוא אפשר שיש לו תועלת בגירושיה. אינו צריך לאונסה על השליחות כי הלא יכול להכריחה לקבל היא בעצמה הגט והיא מתגרשת בע"כ וגם אביה או קרוביה אם חפצים בגירושיה ואוכסים אותה יכולים ג"כ לאונסה לקבל גנה היא בידה. אם הבעל חפץ בגירושין עוד זאת שאם היא מסרה מודעא על השליחות באופן המועיל לבטל השליחות היא תחוש לעצמה ולא תנשא ולא מקלקלא נפשה כדאמרינן במס' יבמות דקייט. ובפרט היכא שהיא באה לפני ב"ד למנות השליח וגלוי וידוע לפני ב"ד שהיא ברצונה הטוב מבקשת להתגרש שאין לנו לחוש חששות רחוקות שלא חששו להם ראשונים כמלאכים. ולכן נראה שגם ר"פ המחמיר מאד בשלי"ק כשהביא הנסח של שטר השליחות המובא בטור אה"ע סי' קמ"א לא כתב שם שקבלה עליה שלא לבטל השליחות כיון דליכא למחש להא. ואם עברה ובטלה היא תחוש לעצמה ולא נפוק מינה חורבא כיון דלא מקלקלא נפשה כמש"ל. וגם רבני בבל יע"א בשלי"ק דשלחו מתם לעה"ק ירושת"ו ומובא בס"ה נדיב ח"ב אה"ע סי' כ"א סמכו על הנסח של ר"פ ולא כתבו שקבלה ע"ע שלא לבטל הגט. והרב שדי חמד נר"ו במע"ג דקצ"ט ע"ג תנא כרוכלא מונה והולך ההפרשיות שבין הנסח ההוא להנסח המובא בס' שער אשר ואין בהם נפקותא לדינא כאשר יראה הרואה. ובס' הוראה דב"ד באות ע' הביא מ"ש במזה"ג בענין זה והוא הוא הגט הנשלח מבבל בזמן הגאון מז"ה ז"ל המובא בס' כד"ל שם ושם מבואר הכל שהתירו לבעל ובטלו השליחות הראשון ויפה כיוין הרב המאסף ז"ל ואכמ"ל וכעת נד"מ ס"ה יפה ללב חלק ח' ושם בחאה"ע סי' קכ"ט ס"ע דכ"א ע"ב כתב בסדר מינוי שליח קבלה מהאשה ובשפלנו זכר לנו וז"ל הגם דראינו להרב שער אשר סי' מ"ט שהצריך התרה וביטול מודעות כבר כתב מוה"ר מימר חיים ז"ל בסי' נ"ו שלא חששו חששא רחוקה כי הדבר ידוע שלא נשבעה ולא מסרה מודעא ואם יעשו התרות אפשר תבטל הכונה וכו' גם הרב הא"ח נפשנו נר"ו בס' נוה שלום דס"ב כתב שאין לחוש לסדר הזה עי"ש והגם דכתבו דהיכא דאפשר נכון לעשות כסדר הזה דאם לא יועיל לא יזיק כיעו"ש בדב"ק. ולדידן קשה דאפשר זה סותר אפשר הקודם שתבטל הכונה וכו' ושוא"ת עדיף כאשר משנה שלמה שנינו בפ"ח דזבחים ועוד אמר ר"י כשנתת עברת וכו' כ"ש כשאיכא דבור ומעשה מהאשה והב"ד וכו' עיש"ב וכן עשה מעשה הרב סבא דמשפטים רבין חסידא המחבר הנז' ומינה שלי"ק מהאשה בלתי התכת השבועו' וב"מ ודבריו נכונים מאד: סימן ד טבריא ת"ו יום א"ך טוב לח' תמוז ש' ר"ב טו"ב לבי"ת ישראל לפר"ק במינוי שליח הגט של"ב ובנוסח ההרשאה שכתוב בה ק"ס האדם הגדול בענקים גזע ישישים אנשים צדיקים אורן של חכמים והוא מרומים מע' הרב הגדול מעז ומגדול בנש"ק כמהר"ר אליהו חזן נר"ו יאיר לעד לעולם אכי"ר ר"מ ור"מ בעוב"י נא אמון יע"א מאחר עלות בשלמ"א לרבא כאן מאהבה שלמא עלך מלכא דיאודאי בר אורין ובר אבהן יאה ויאה יה"ר לא יעדי מכן זיויה ויקריה הנהו זהרורי מלכותיה מלכות עלם וכיר"ח יכון עולם נס"ו. הנני מודיע למעכ"ת כי פה עה"ק נהגו בגט הנשלח ע"י בי דוואר לעשותו בב' שלוחים כהסכמת הרב שדי חמד נר"ו ואני בעניותי הוכחתי כי נכון הדבר לעשות בשליח אחד. רק שיהיה ע"י ב"ד וכמ"ש כת"ר בס"ה תעלומות לב והנהגתי הדבר הזה בב"ד פעה"ק. וכתבתי להר"ב שדי חמד נר"ו על דנא פתגם. אך בזאת ראיתי נסח ההרשאה שתקן מעכ"ת וכתוב בה הקנאה אגב ארבע אמות קרקע. והיה לפלא בעיני. כי אין מן הצורך לזה בשליחות גטין וקידושין. ולא ידעתי מאיזה נסח העתיקה כת"ר. וע"כ כתבנו כל נסח ההרשאה כמו שסידר מעכ"ת אך השמטנו הקנין מההרשאה. ואם כת"ר יש לו סמוכות לזה. ירבה מחו"ל להודיעני טעם כעיקר וד"ב ובכן כסא כת"ר יגדל כנה"ר וכנפש נא"ה החו"פ עה"ק טבריא תוב"א ברוב עז ושלום ע"ה חביב חיים דוד סתהון ס"ט סימן ה וזאת תשובתי לדזיו ליה כבר בתיה עמו עז ותושיה הרה"ג דרופתקא דאוריתא סולת נקיה כמהר"ר ח"ד חביב סתהון נר"ו ראב"ד מקודש בעה"ק טבריא ת"ו יחר"א לשלום אין קץ, ולעוצם התשוקה אין תכלית. ובא האות להגיד כי ישר מקבלת מאורות דב"ת. קראתי בכל לב אמריו כי נעמו והכי אמר מר שהנהיג בב"ד הץ'. בשליחות הגט ע"י בי דוואר לעשותו בשליח אחד והוכיח בצדק שכן נכון לעשותו הן אמת כי אני בעניותי כתבתי בספה"ק תעלומות לב ח"ב סי' ז' דס"א ע"ב כי לכתחילה ראוי לעשותו בב' שלוחים דודאי דהכי עדיף טפי אך בדיעבד ובשעה"ד ודאי דעביד ומהני בשליח אחד ע"כ ובדס"ב ע"ב הוכחתי דאם הגט נכתב ונחתם לפני ב"ד. הדבר ברור