שו"ת תעלומות לב חלק ג קכט

תוך תוך כאן בד"ת ארי נעשה שוא"ל היכן מצאתי הסדר הגט המובא בקיצור בספרי נוה שלום בדיני גטין. טרם כל למודעי אני צריך כי ארץ מצרים בימינו אלה. לא כארצנו הקדושה היא. ואנשים בקרבה אילידי הרפ"ה המלעיגים לכל קדש. גם כי בדוחק גדול הם מניחים את עסקהם הרבים וכל מה שנוכל לקצר כך יפה לנו וכך חובתנו ונעשנה. והנה בסדר השאלות אלו כתב מב"י בסי' קל"ה בשם הקונדריסין וז"ל ואנן נהגינן שהחכם קורא אותו ואח"ך ישאל להם וכן ראיתי ששואל תחילה להסופר זהו הגט וכו' והוא אומר הן ושואל להעדים לכל אחד לבד שמעת וכו' והוא משיב הן וכו' והביאו מור"ם שם וכתב ולכתחילה אנו נוהגים שהחכם המסדר הגט קורא אותו וכו' ואח"ך שואל וכו' עי"ש וכן הובא בסדר הגט בסי' קנ"ד ועיין בכנה"ג שם בחלק החמשי הנקרא שאלת חכם בס"ק י"ד והנה בודאי שיותר נכון כשיעידו על הכל הסופר והעדים משישיבו הן דוקא על שאלות המסדר. ומה שכתב מעכ"ת שהסדר שסידרתי אני לא שיערוהו הראשונים. כבר מלתי אמורה שבעירות האלו צריכים אנו לקצר גם במקום שאמרו להאריך. כ"ש שהראשונים לא אמרו לעכובא להצריך שאלה ותשובה ובפרט היכא שכל מעשה הגט נעשה בפנינו. ואנן סהדי שהכל נעשה כתקון חז"ל גם בעיניו יראה כי הסדר הזה ממש הובא בס' לחם שלמה בדקמ"ח ע"א וכן סידרו הרב מופת דורנו ז"ל בס' שער אשר ח"א בסי' ן'. ואנכי סידרתיו יותר מבורר כי בס' שער אשר בעדות הסופר באות ל"ה איננו כתוב שם בקסת ודיו ונייר וקולמוס וכו' ואנכי הוספתיהו בסידורי. וגם בלשון העדת העדים באות ל"ו הוספתי בספרי הנז' איזה דברים לבירור הענין כאשר יראה הרואה. רק מ"ש הרב שער אשר ז"ל שם באות מ"ה ואני מעיד ג"כ על מסירת הגט שבפני מסר וכו' זה השמתטיו מספרי, יען הוא אך למותר אחרי שהוא מעיד בפנינו. ובפנינו נמסר הגט כהלכתו כמובן. ב אתאן למ"ש כת"ר נר"ו לענין שלי"ק דפשטי"ל טובא דגברא רבה הגאון מז"ה הגדול ז"ל דסמיכנא עליה. לא הסכים לעשותו לכתחילה. ומעשה שהיה בשטר הרשאה לשלי"ק שכבר בא ולכן הסכימו לתת בידו הגט את"ד ואני אומר שלפי המובן מדברי מז"ה הגדול שם. גם אם היה צורך לעשות בעה"ק שלי"ק היו עושים. והיינו ודאי היכא שיש צורך בדבר כגון אם לא נמצא בעיר המגרש שליח להולכה. או אם יש חשש שעיניו נתן בממון ויבא לבטלו וכיוצא בזה. כיון דאעיקרא דדינא ר"פ ז"ל עצה טובה קמ"ל וכמ"ש הט"ז בס"ק כ"ב וז"ל נראים הדברים שלא נעשה חומרא זו של ר"פ גזרה כמו תקנת רגמ"ה וכו' משא"כ כאן לא בא הר"פ אלא לתת עצה נכונה כמשמעות לשונו שכתב לכך נכון להחמיר ולא אמר בכך להחמיר אלא מכח שא"א למצוא כל אלה וכו' אבל בנ"ד שפיר דאי וכו' ויש עדים ברורים שמכירים חתימות הג' דינים וכו' אין עון אשר חטא בזה ע"כ והרשב"ש בסי' רס"ו כתב יפה כיוונת לסמוך על המקילין דאשלי רברבי כך היא דעתם הר"מ והא"ז והרמב"ן והרא"ש והרבה מאחרונים וכו' ומשניות מפורשות והלכות ברורות שהאשה עושה שליח לקבלה וכו' עיש"ב ועיין להרב ב"ד בסי' פ"ט בשליח קבלה הבא להתם וחששו החכמי' וכתב הרב דעבדינן לכתחי' עי"ש ובתשו' ה' צרור הכסף סי' ח' ואכמ"ל. ועוד נר"ל כי עתה שכבר פשטה ההוראה לשלוח גט ע"י בי דוואר כמו שמבואר בספרי רבני האחרונים. ובספרי הק' תעלומות לב ח״ב דיני גטין סי' ז' הארכתי בזה. בכגון דא טפי עדיף שתעשה האשה שלי"ק במקום הבעל. ובזה יצאנו י"ח כל הספקו' והפקפוקים בכתיבת הגט ע"י בי דוואר שצריך לכותבו כסדר הנהוג במקום הנתינה. ופעמים רבות אינם בקיאים ב"ד של מקום הכתיבה בסדר הנהוג במקום הנתינה. וגם כי עתה דשכיחי פריצי הנותנים עיניהם בממון ואיכא למחש שיבטל הגט קודם שיגיע לידה. ועל כיוצא בזה כתב הרב בעי חיי ז"ל בסס"י ט"ז וז"ל ובכתב ההוא רמזתי לכ"ת שאם הגט היה ע"י שליח קבלה היינו יוצאים מכל מבוכות האלו וחשבתי שכ"ת יסדר לקרובי הבת שתעשה כאן שלי"ק וכו' עכ"ד. ומלבד זה נראה דשלי"ק מוסכם יותר משליחות גט ע"י בי דוואר. ואף כי כשעושה שליח קבלה שלא בפניו לדעת התוס' רי"ד בפ"ק דקידושין לא מהני והגם שהיא ס' יחידאה כמ"ש ה' דברי אמת בקונטר' י"א סי' כ"ט ועיין בספה"ק הנז' סי' ט' דס"ו ע"ב. מ"מ עדיף טובא שליחות קבלה שהיא חומרא בעלמא שהחמיר ר"פ. וטעמו ונימוקו עמו מפני היכר החתימות ובהבטל הסיבה תתבטל גם החומרא מאליה. ועיין בתשו' הריב"ש סי' נ"ה שיותר יש לסמוך על הפוס' כר"ח שיקבל שליח האשה הגט מיד שליח בעלה מלשלוח הגט ע"י גוי עיש"ב וה"ד מרן הב"י באה"ע סי' קמ"א. ג ואל השלשה לו' בא על ענין הסדר של שלי"ק שסידר הרה"ג מהר"א קובו ז"ל בס"ה שער אשר וכתב רו"מ דגברא רבא אמר מלתא והי"ל לחוש לעשות הסדר ההוא לזאת אשיב כי הן אדוני לא ידע בעופי"א של מדינה זאת. ורבות הנה מכות הארץ הזאת ותחלואיה אשר חילה ה' בה. ועל הראשונים אנו מצטערים בהתרת השבועות וביטול המודעות של הבעל דלא סגי בלא"ה. ואיך נבא להוסיף גם באשה שלא שערוהו הראשונים. ודיינו שנעמוד בשלנו במה שהצריכו רבותנו הקדמונים. ולא לנו להוסיף עוד חומרות וגדרים. והנה הרב שער אשר ז"ל שסידר התרת השבועות וביטול המודעות לאשה במינוי שליח קבלה נראה שלמד כן מהסדר שעשה הרב פחד יצחק ז"ל באות מ' דמ"ד ע"א כי שם סידר ביטול המודעות לאשה ולא נפלאת היא שהרי גם בסד"ה כשמקבלת מיד בעלה הגט. כתב בכנה"ג בסד"ה ח"ג אות ט"ז יש שואלים לאשה אם נדרה או נשבעה ומתירין לה ומבטלים המודעות וסיים ואין כן מנהגנו. ומור"ם בסד"ה ספ"א פ' ויש מחמירין לומר אם נשבעה או נדרה ומתירין לה וכ' הלבוש הו"ד בפ"ת שם תקנו השאלות האלו וכו' ואין מקפידין כ"כ על זה. והרב ב"כ בסי' מ' דפ"ב ע"ב כתב ישאל המסדר לאשה את מקבלת גט זה מרצונך שאלה זו מחמת שנהגו להשביע בשעת נישואין שלא יגרשנה בע"כ וא"נ מחמת סברת תקנת רגמ"ה ע"כ ועיין ג"מ בולא במעשה הנתינה אות כ"ג. והדבר פשוט דכיון שהאשה מתגרשת בע"כ אין מקום לחוש לשבועה או למסירת מודעא. ומפני שבועת הבעל שלא לגרשה בע"כ. הצריכו לשאול מהאש' אם הוא ברצונה. וכשהיא משיבה הן תו לא חיישינן למדי. וכ"ש כשהיא באה לפני עדים והיא ממנה שליח