שו"ת תעלומות לב חלק ג קכא

סימן נה פאדובה בעשירי לח' מנחם ש' תרנ"ט בדין איש ישראל שלא גימול אם כשר לבא בקהל לכבוד הרב הגדול סיני ועוקר הרים ר"מ ור"מ רב חנא ורב חסדא כש"ת כמוהר"ר אליהו חזן נר"ו אב"ד ומ"ץ בעיר הבירה אלכסנדריאה של מצרים שלום וברכה עד העולם עתה שואל אני מאתך שתשיב אלי על ענין תורה ומבקש אני מקודם מחילה. תורה היא וללמוד אני צריך. שאלה הנולד בטהרה (כי הוריו מבני ישראל המה) ולא רצה אביו למול אותו בזמנו ונשאר ערל. עתה הוא בן כ"ג שנים ורוצה לקדש אשה יהודית כשרה הוא ומשפחתו הם עבריינים. אך הוא אומר כי אין בו יכולת למול את עצמו. כמו ששאל מאתו ריש מתא אשר בעירו כי מפחד מאד על מלאכת המילה מפני שהוא גדול בשנים. אך הוא אומר לחייב את עצמו למול את בניו הנולדים כדין וכהלכה בזמנם. זה הענין, ואני שואל ממעכ"ת מה דינו ? ואחתום בדשו"ט ומקווה אני לראות בשמחתך ובשמחת כל בני ביתך שלום על ישראל. כ"ד הכוה"ח עבדך מוקירך זד"ח אלישע חיים זאמאטו ס"ט סימן נו וזאת תשובתי לכבוד הרב הנכבד ומאד נעלה מו"ה אלישע חיים זאמאטו נר"ו שלום וברכה יקרת מכתבו מיום העשירי לחדשנו קבלתי לנכון והנה אם היות שאין המילה מעכבת בו מלבא בקהל. אלא הוי מומר לדבר אחד דהיינו מילה. והוי כישראל לכל דבר לזמן עליו ולהצטרף למנין עשרה וכמ"ש הרדב"ז ז"ל בח"ג סי' תט"ו. אך כיון שכל שעם שמתעכב בלא מילה עובר בעשה ואם ימות ערל חייב כרת ולפיכך חייב למול מיד וכמבואר בתשו' הרדב"ז שם א"כ קשה מאד להתירו לכתחילה לישא ישראלית. כל זמן שבידו לקיים המצוה הגדולה הזאת. ושומר מצוה לא ידע דבר רע. ובדבר כזה ראוי לעשות גדר וסיג לתורה. שלא יבאו פריצים ויחללו אותה. ועל רב המקום ההוא מוטלת המצוה להשתדל עמו בכל יכולתו עד שיקיים מצותו ואז יבא בקהל ה' וד"ב כעת: סימן נז נא אמון יע"א שאול שאל האיש מנכבדי קהלתנו הי"ו אם יכול לעשות חופת בתו בבה"כן יען ביתו קטנה מהכיל את כל הקרואים. והגם שראה הרבה נוהגים לעשות נישואין בבהכ"ן ק"ק אליהו יכב"ץ. הוא חש בראשו יען אחד חכם אשכנזי אמר לו שהגאון תפארת ישראל ז"ל כתב שהוא אסור מן הדין ועוד שאל אם יכול לעשות החופה ביום א' יען החכם הוא אמ"ל ג"כ שגם זה אסור שהוא חקות הגוים ואם יותר נכון הוא לעשות החופה בביתו בלילה שלא יבאו הרבה בנ"א זת"ד. ואען ואומר תמיהני עליך איש חמודות שהטית אזן לדברי החכם האשכנזי באומרו שגאון אחד אסר מן הדין לעשות חופה בבהכ"ן. ואתה ידעת שגם בזמן הרב הגדול שקדמני ז"ל נעשו כמה חופות בבהכ"ן וגם בזמני נעשו כמה וכמה. ואם ח"ו היה מקום לאסור מן הדין. חלילה לנו להתיר להם. וכבר ראית בענין הכנסת ארון המתים בבהכ"ן אע"פ שנהגו כן ע"פ הוראת חכם. איך עמדתי בכל עז ובטלתי המנהג ההוא ( עי"ל בסי' ט"ז וטו"ב). ועוד אני תמיה על החכם ההוא שבדבר שההתר מבואר דהיינו לעשות החופה בבהכ"ן וגם לעשותה ביום א' אם אין חשש חילול ש"ק כאשר אבאר. הגזים לומר שהוא אסור מן הדין ושיש בזה משום חקות הגויים. ולעשות החופה בלילה שיש הרבה אוסרים. כמדומה שלא אמר לך לא איסור ולא התר. או התיר בפשיטות וא"כ נראה שכונתו לקנתר ולומר על איסור מותר ועל מותר אסור לכן אבאר לך בקצרה מה שדברו הפוסקים בזה. ועל מה סמכתי בענינים אלו כדי להסיר מעלי עקשות פה ולזות שפתיים. ואשיב לך על אחרון ראשון א' במה ששאלת אם נתיר לך לעשות החופה בלילה הנה בתחילת בואי פה העירה מצאתי המנהג הזה לעשות החופות בלילה. ולא מחיתי בידם כיון שנהגו כן ע"פ רב מומחה ופקיע הרב הגדול שקדמני זלה"ה. אך במשך הימים ראיתי את התקלות הרבות הנמשכים מזה. כי הנה באות הנשים כמעט חציין ערומות בלבוש הבוז והדק. כדי לצאת אח"ך במחול משחקים ולרקד לפני הכלה אנשים ונשים בחורים עם בתולות יחדיו. וזאת היתה הסיבה לקבוע הנישואין בלילה. למען תכף אחר הז"ב יצאו יחד לרקד ויקומו לשחק ויבא גם השטן בתוכם להבעיר את הבערה כידוע. לכן אזרתי כח לבטל המנהג הזה. כי מעיקרא לקדש בלילה לכתחילה יש לחוש ולהחמיר שהרי הכנה"ג בסי' כ"ו הגה"ט ז' הביא משם מהנ"י מינץ סי' כ"ז שכתב דהוי ס' קידושין והביא ג"כ שרבינו ישעיה הא' בתשובה הובאה בהרא"ם ח"ב סי' ל"ה נסתפק אם מקדשין בלילה. ועיין להרא"ם ח"א סי' פ"ב והגם שהרב פמ"א בח"ב סי' נ"א כתב שסברה זו שלא לקדש בלילה אין לה שורש וענף לא בגמ' ולא בפוסקים. כבר תמהו ע"ד הרב קול לוי בדכ"ח והי"א בסי' כ"ו הגה"ט ה' וגם הביאו מ"ש בפ"ק דקידושין די"א ע"א דקאמר הש"ס כי קאמינא דקדיש בליליא. והרב חקי חיים בסי' מ"ט הביא מ"ש בקידושין ד"ח לא צריכה דיהבה ניהלה בליליא. והביא מ"ש מהרימ"ט בסי' כ"ז דבפ"ק דקידושין נראה בהדיא דהוו קידושין וכתב שכיוין לסוגיא זאת. ועיין בתוס' כתובות בריש פרקין ד"ה ליום הד' שכתבו ולא בליל ה' משום דלית כתובה וכו' ואם יעשה נישואין ליל ה'