שו"ת תעלומות לב חלק ג יב

הרב ולומר דבריו לא צדקו והיכן ראה דבריו לתלות בו בוקי סריקי ופסק דינו לא נמצא ולא ידענו מאיזה עדויות חשבה לשמחה לממזרת האם באוקמתות ואומדנות מטהרים את הממזרים לא שמעתי דבר זה בלתי היום. וכל חיליה דמר הוא מפני שכינה אותה בשם בת שבתי יהודה האם לא היה אפשר שחנה זינתה תחת בעלה עם שבתי יהודה והוא והיא הודו שהולד ממנו ושדו ליה בתר דידיה או שחנה היתה ממזרת ונשאה שבתי יהודה בעיר ולאחורי ( כמ"ש בעדויות) במדינת יון במקום שאין שם מו"צ ונשאה בשוגג או במזיד וילדה ממנו את שמחה שנהפכה לתוגה ואח"כ פירש או הפרישוה ממנו ולא יסף עוד להרבות ממזרים בישראל: וצא ולמד מתוך דברי העדויות ההם שחנה זאת ידעה שהיא ממזרת וולדה כמוה או שהיא כשרה ובתה שמחה ממזרת ודאית והיתה רוצה להשיא' לישראל הנז' שכבר היה ידוע בקורפו לממזר והרב המורה לא נתרצה לזה עד שיתברר דינו של ישראל והלכה היא לזאנטי עם מכתב מהרב אמאריליו להרב וינטורה לברר הדבר והיא עמדה בכל העדויות כבעל דבר כמו שתראה בעדויות ההם ששואלים לעדים אם יש להם קורבה עם חנה העומדת שם וכ"כ הרב וינטורה בכתבו שקבל אגרת הרב ע"י חנה יהודה. ואחרי שכתב הרב וינטורה וז"ל נתברר עם זה כי הנפטרת רחל קוניליאנו עשתה הניאוף עם רפאל הכהן עכ"ד וכאשר הסכים הרב אמאריליו מטעמיו הכמוסים מאתנו השיאם זל"ז עוד זאת שלפי העדויות הנז' שמחה הממזרת נולדה בשנת תקע"א ואם נניח שאמה היתה בת עשרים כשהולידה א"כ נולדה בשנת קנ"ז וחיים גאני בעל האשה רחל נולד בשנת התקונ"ד נמצא שבעת לידת חנה מרחל היה לחיים בעלה שש שנים או שבע וזה מורה בבירור שאם באמת חנה היא בת רחל צריך להיות שבאותו זמן היתה נשואה לאיש אחר ונתברר להם שזינתה והולידה את חנה והלכה ונשאת שלא ברשות ב"ד עם שבתי יהודה והוליד' את שמחה או שחנה היתה כשרה וזינתה תחת בעלה והולידה את שמחה משבתי יהודה כנז"ל ונקראת על שמו הנה כ"ז הוא תחת האפשר וקרוב לודאי ואחרי שלא נמצא שום עדות כתוב בספר מי יעצור כח לטהרם באומדנות שאין להם ע"מ שיסמוכו אחרי הקול שנתחזק בב"ד ונכתב בכתובה לא ידעתי אם ימצא קול דאתחזק בב"ד גדול מזה שזה שבעים שנה דור אחר דור כל הרבנים שישבו על כסא ההוראה בעוב"י קורפו החזיקו את כל המשפחה הזאת לממזרים גמורים וכל בן ובת הנולד להם נכתב למזכרת עון בפנקס הק"ק. עד אחרון חביב הרב אלישע מפאנו נר"ו שכתב למני"ר והשיב לו ככתוב בספרו תעלומות לב ח"ב ונעתק ללשון איטלקי ונמסר להשררה יר"ה. גם ראיתי ענותנותו של הרב מורינו ראש"ל הי"ו כששלח כל העדויות ליה"ק ומעכ"ת לא רצה להטפל בענין זה והשיב לו ושם ראיתי שציין מעכ"ת לעין בס' חק"ל מה"ב אה"ע סי' ב' ועתה בקשתי לעיין בדב"ק וראיתי דבריו כגחלי אש ותתי לי אם היה רואה אותה הרב המתיר היה נרתע לאחוריו ובסו"ד כתב מורינו החק"ל וז"ל נר"ל דאין להתיר בנד"ד אלא אם נמצאו עדים כשרים שהיה קורא לכל אחת מהבנות בתי ומה גם דאתריה דמר הוא שאסר וגם דקי"ל חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר בטור יו"ד סי' רמ"ב ודעת הראב"ד אף אם השני גדול ממנו בחכמה ומנין וכן הסכים הריב"ש סי' שע"ט ואעפ"י שהר"ן כתב להתיר בגדול ממנו בחו"ב כבר כתב דלהלכה אמר כן ולא למעשם וכן הסכים הרדב"ז בישנות סי' כ"ה וכו' ומה גם שכתבו הפוס' דאף אם חתירו אינו מותר וכן נראה מתשובת הרדב"ז שם כי ע"כ אין בי כח להתיר את"ד ז"ל ואם הרב הפוסק לא ידע גדולת חכמתו ובקיאותו של הרב מורינו אמאריליו ז"ל אנו שמענו נפלאות מתורתו ובכן אבקש ממעכ"ת וכו' וכו' את"ד נר"ו: גם הרב הגדול סבא דמשפטים כמהר"ר יצחק רפאל אשכנזי נר"ו שהיה רב ומו"ץ שנים רבות בעיר קורפו יע"א וכעת ר"מ ור"מ בעוב"י אנקונא יע"א כתב אלי וז"ל: סימן ג' אל שר הצבא רגול מרכבה המאה"נ אישו"ר כולה תורה שלימה וחכמה מפוארה בעטרה שעטרה שולשיתא דנשיאותא ומי כמוהו מורה גליה לדרעיה ונפל נהוריה: ר"מ ור"מ בנא אמון הרב המופלג כמהר"ר אליהו חזן נר"ו לער יאיר בהא דמאיר כיר"א: הבא נא אבוא לנושא א' חמור בערכו אשר לקול השמועה נרגשתי ונרגזתי עד מאד מגזרת דין היוצאת מב"ד א' של ירושלם תוב"ב להכשיר זרע פסולים מגזע ישראל קוניליאנו מקורפו (אשר הוחזקו לממזרים זה ע' שנה) לבא בקהל ויען כי גם וני"ר היה לו יד בענין כאשר ראיתי בספרו היקר תעלומות לב אמרתי אספרה כמו הדברים כהויתן בצביונן ובקומתן עפ"י מה שראיתי ושמעתי מפי מגידי אמת הלא נודע כי ישראל קוניליאנו הנז' הא' למשפחה הפסולה אשר דנים אנו עליה הוחזק לממזר (בשנת התק"ץ) מרב אמאריליו זלה"ה עפ"י העדויות והחקירות אשר נעשו עפ"י ציוויו בזאנטי מקום הזנות והתקלה ויהי כאשר נתגדל בן זנונים הלזה ובא לקורפו חשק בנערה שמחה בת שבתי יהודה הידועה לממזרת לישא אותה והרב אמאריליו לא יכול לאסרה עליו אך בשולי הכתובה כתב הדברים האלה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה כי זנתה אמם הובישה הורתם ובני זנונים המה ולכן הלך הזרזיר אצל העורב וטמא טמא יקרא גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' קהל קדושים רבה. מזיווג הפסול הזה נולדה בת הנקראת בשם רחל כשם אם ישראל הנזכר האשה המנאפת וכן התמידו הדברי' לכמה שנים במשך רבנות הרבנים המופלגים כמהר"י ביבאס וכמהר"ר ר"מ חזן זצ"ל אשר הסכימו להוראת רב אמאריליו זלה"ה כי לא היה קטיל קני באגמא והחזיקו בני המשפחה ההיא לממזרים ויהי כאשר פנה צדיק כמהר"ר משה חזן זלה״ה מקורפו לאלכסנדריא. בחור אחד ושמו יעקב בן שבתי מורדו נשא עיניו בנערה רחל בת ישראל קוניליאנו הנז' ויחפוץ לישא אותה אז קמו שלשה ת"ח הנקובים בשם בית דין שהיו משרתים בקדש בזמן ההוא שלא היה להם רב ומיחו בדבר בהודיע לבחור ההוא כי לא היה יכול לישא את הנערה רחל להיותה ממזרת אך הנז' לא