שו"ת תעלומות לב חלק ג קטז

ז"ל לא גריס לה. ומיהו לא נכתב בפירוש בספרי שבן היבמה אינו יורש חלק בכורה בנכסי אביו. אלא כתבו כן משם הראב"ד. ויפה כתב הרב ספרי דב"ר שחלילה להראב"ד שיאמר דבר זה. ואם אמרו הראב"ד כונתו הוא שיש לפרש כן בלשון הספרי לפי הגירסא שהי"ל ומוציא את היבמה וכו'. אבל ודאי דליה לא ס"ל. וכמו ששתקו מינה כל גדולי הפוס' ז"ל ומ"ש המשכנות הרועים באות ב' סכ"ה שכ' השיו"ט משם הספרי דבן היבמה אינו לוקח חלק נחלה. דבר זה לא הובא בספרי וכנז"ל. (ושוב הראוני בס' שמחת יו"ט סי' כ"ב ד"ף ע"ג שהביא דברים אלו משם הראב"ד שפי' כן דברי הספרי): עכ"פ הדבר ברור שאין לפסוק הלכה ולמעט חלק בכורה ע"פ דברים אלו שבאו בספרי אגדה ולא ברור לן מי בעל דברים. ואם היה הדין כן לא הוו שתקי מינה גדולי המחברים הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל. וגם מרן בב"י לא הזכיר חידוש זה. וכולם פסקו דבן השפחה והנכרית אינו בכור לנחלה. והבא אחריהם מאשה ישראלית נוטל פ"ש. כמ"ש בח"מ סי' כע"ז. ולא ביררו לענין יבמה. ודאי דהדין פשוט שבן היבמה אם הוא ראשית אונו לוקח פ"ש וכמדובר: והבאתי את השלישית בכור הבחינה. שאם ראובן שמת הי"ל אשה שנשתמדה ולא נתגרשה ואח"ך נשא אשה אחרת ומת בלא בנים. שהאשה השנית היא מותרת לשוק בלא חליצה. מפני שהיא צרת ערוה הנה סברה זאת הביאה התה"ד בסי' רי"ט בשם חד מרבוותא שרצה כה"ג להתיר אפי' בלא חליצה מטעם צרת סוטה. דכיון שנשאת לגוי ודאי נטמאה לבעלה ומסקינן בפ"ק דיבמות דצרת סוטה אסורה ופסק הרי"ף והרמב"ם ואשר"י דפטורה היא לגמרי כצרת ערוה אך הרב ז"ל הביא לכת הפוס' דס"ל דצרת סוטה צריכה חליצה ואחר שהאריך בענין זה העלה דבכה"ג י"ל דלכ"ע צריכה חליצה כיעו"ש ואין הפנאי מסכים עמדי להאריך עוד. והנה הראיתיך בעיניך שבשלשה אלה לא עלתה לו להחכם העובר אורח הזה. ועליך המצוה לפרסם הדבר כדי שלא יכשלו בו בנ"א וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות הכ"ד החותם פה טראבלס המערב יע"א בש"א לח' סיון שנת התרמ"ב ליצירה: הצעיר אליהו חזן ס"ט סימן מח בוקאריסט רומאניאה יע"א תשרי שנת ע"ת ל"ח"נ"נ"ה נ"ה כ"י ב"א מוע"ד לכבוד ידיד ובחור ה' הרב הגדול מבצר עוז ומגדור כמוהר"ר אליהו חזן שלום וברכה וכל טוב סלה אדוני רם ! מאז החלה רוח חכמתו לפעם במחנה ישראל בספריו היקרים נכסוף נכספתי להתעלם עם אדוני באהבת התורה, כי ידעתי כי ברכה בו ומה גם בקראי ספרו היקר זכרון ירושלם אשר נכבדות מדובר בו בענינים נשגבים הנחוצים לנו בימים האלה ובזמן הזה. אולם לא הרהבתי עז בנפשי לגשת אל הקדש. אמנם כעת לא אוכל להתאפק פה עת צרה היא ליעקב ואמרתי לשאול מאת אדוני עזרה מצר בענין החליצה אשר רבים חללים הפילה ועצומים הרוגיה ובפרט בימים האלה אשר אחב"י נרדפים על צוארם בלי חשך וינועו באשר ימצאון יעבטון ארחותם ומה נעשה לאחותינו ביום נפלן לפני יבמיהן אשר עקבותיהם לא נודעו ע"כ ראשי עדתנו] קראו צום (ל' צומת הגידין) קדשו עצרה לדעת כדת מה לעשות אם יש תקון לזה ואני הצעיר באלפי ישרא' עם רעי הרב הנכבד מוהר"ר מתתיה אברהם צורמאני נשאנו ונתנו בדבר וראינו כי מכשולות רבים יעמדו לעמתנו כידוע למעכ"ת כי דברי התה"ד באה"ע סי' קנ"ז נדחו מהאחרונים כס' הב"י ורק בקושי התירו לאח מומר כמ"ש בס' חקרי לב סי' כ"ח ופחד יצחק בערך אחין וגם הרה"ג הר"ח פאלאג"י כמוהם ועוד פוסקים אחרים כאשר לא נעלם ממעכ"ת. תקון הרב חת"ס בסי' ק"י וקי"א קשה מאוד לעשותו בימינו אשר הפרוץ מרובה. ע"כ אחת אמרתי לראשי וטובין העיר פ"ה שאין לנו לישען אלא על איש יקר רוח ואמיץ לבב וכי כביר מצאה ידו בש"ס ופוסקים. ויען כי ידעתי מאז שאדוני הרב ידיו רב לו בכל חכמה ודעת ולמחיה שלחו אלקים בעיר תהילה אליכסאנדריא רבתי בדעות ע"כ הנני מפיל תחינתי לפני מעכ"ת בשם ראשי קהלתנו (אשר הרשוני וחלו פני לעשות זאת) ובשם כל דורשי אמו"ץ למען יודיענו אם יש איזה תקון ? ועל מה אדניו הוטבעו ? ואופן התיקון הכל באר הטיב כיד ה' הטובה עליו ונא אדוני ימהר יחיש מעשיהו כי עינינו לך תלויות. וכגון דא מצות רבא ויכולה שתגן אלף המגן וברכות שיות נדחית יחולו על ראש אדוני וה' בעל גמולות ישלם כל טוב כאו"ן הרוממה וכאו"ן המוקירו ומכבדו כערכו הרם הצעיר חיים ביג'אראנו ס"ט סימן מט וזאת תשובתי אליו איש שהכל בו לשם שבו חכם לבב ואמיץ לבו גבר חכם בעז ותעצומות אשכול השלימות כמהר"ר חיים ביג'אראנו נר"ו יחל"א אור לו בעוב"י בוקארישט המעטירה יע"א לשלום אין קץ ולחיבת הקדש אין קצבה. מכתבו הגלוי מיום ה' תשרי, הגיעני לנכון בחוה"מ. על כן עתה באתי להשיב כהלכה לשואל כענין אודות בנות ישראל הנופלות לפני יבמהן אשר יעבטו אורחות דרכם ולא ימצאן לחלצן מצרתן. אם יש תקון לזה. והנה לפניו כגלד תעלומות חכמה מה שכתבו הפוסקים האחרונים בענין זה. אשר אפס קצהו צינתי במחברת זכרון ירושל' ומשם באר"ה דאין דעתי מסכמת להקל בדבר הזה. וכבר הארכתי בענין זה במקום אחר ודעת לנבון נקל כי בדבר גדול כזה. כמו בענינים נחוצים אחרים אשר הזמן ומצב עמנו דורש תקון. אין ביכולתנו להוציא משפט לאשורו בלתי אסיפת רבנים גדולים